לכל דבר יש מחיר

מדיניות היד הקפוצה שמוביל שר האוצר יובל שטייניץ, בעידודו הפעיל של הנגיד סטנלי פישר, רשמה אתמול (ב') הישג יוצא דופן: היחס בין החוב הממשלתי לתוצר הצטמצם ב־2011 ב־1.6% וירד לנקודת שפל היסטורית של 73.3%. הדבר נובע משילוב של שני גורמים עיקריים: צמיחה גדולה יחסית של 4.8% שנרשמה בשנה החולפת, וביצוע חלקי, בשיעור של 97% מהתקציב המקורי, של משרדי הממשלה האזרחיים - מה שאפשר לממשלה ללוות פחות כספים בשוק ההון.

למי אכפת מדירוג האשראי?

יחס חוב־תוצר נמוך משפר את יכולתה של הממשלה לעמוד בהחזר חובותיה בעתיד, ומסיבה זו מסביר לנו משרד האוצר פעם אחר פעם כי נתון זה מהווה "אינדיקטור מרכזי בקביעת דירוג האשראי וביציבותה הפיננסית של המדינה". הכל נכון. אבל בשנה־שנתיים האחרונות נפל דבר גם בתחום דירוגי האשראי. דירוג האשראי מהווה אמנם אומדן לרמת הסיכון שלדעת חברת הדירוג גלום בהשקעה באיגרות החוב של הממשלה. אבל לשוקי ההון הבינ"ל יש דרכים משלהם לתמחר את רמת הסיכון של המשקים השונים. מסיבה זו, הקשר הישיר בין גובה הדירוג לבין שיעור הריבית מוטל כיום במידה רבה בספק.

הדוגמה הטובה ביותר לכך היא מה שקרה רק לפני ארבעה חודשים. חברת דירוג האשראי הגדולה בעולם, סטנדרט אנד פור'ס (S&P), הודיעה אז במפתיע על החלטתה להעלות את דירוג האשראי של ישראל לטווח ארוך במטבע חוץ מרמה A לרמה A+. אבל דווקא באותה תקופה פרמיית הסיכון של ישראל, הנמדדת כעלות הביטוח כנגד חדלות פירעון של אג"ח ממשלתיות ישראליות (CDS), עלתה בכ־0.3%.

שטייניץ. דוגל במדיניות היד הקפוצה | צילום: נועם מושקוביץ

החוב קטן כי ההוצאה על האזרח קטנה

אבל מה שבאמת מטריד בסיפור הוא צדה השני של המשוואה, כי בכלכלה כידוע לכל דבר יש מחיר. משרד האוצר עצמו דיווח לפני כמה שבועות לממשלה כי בשנת 2010 ניצבה ישראל במקום הרביעי מהסוף בטבלת הוצאות הממשלה האזרחיות של מדינות ה־OECD, עם הוצאה של 36% תוצר בלבד, לעומת הוצאה ממוצעת של 45% ב־OECD. והוצאות הממשלה האזרחיות הן למעשה כל אותם כספים שמעבירה הממשלה לאזרחיה כדי לממן פעילויות שונות בתחומים כמו חינוך, בריאות ורווחה.

אז ביחס שבין החוב לתוצר מצבנו טוב כעת יותר מזה של מדינות כמו גרמניה, צרפת וארצות הברית, אבל כדי לשמור על מקום זה נגזר עלינו כנראה להמשיך לקבל גם בשנים הקרובות רמת שירותים אזרחיים נמוכה בהרבה מהמקובל במערב. ותזכורת כואבת נוספת למחיר האובססיה של שר האוצר והנגיד נקבל כבר ביום חמישי הקרוב, כשנתחיל לשלם עבור כל ליטר בנזין לא פחות מ־8 שקלים.