שר הספורט הבריטי: לונדון 2012 תעמוד ביעדים התקציביים

שר הספורט הבריטי יו רוברטסון ציין אתמול (ג') את העובדה כי נותרו 150 ימים עד לפתיחת אולימפיאדת לונדון 2012, על ידי כך שטען שקרוב לוודאי שהאולימפיאדה לא תשתמש בכל חבילת המימון הציבורי בגובה 9.3 מיליארד ליש"ט שאורגנה לכבוד האירוע.

העיתון "גרדיאן" מדווח כי על פי הדו"חות הרבעוניים האחרונים עולה שנותרו עוד 527 מיליון ליש"ט בקרנות שלא נוצלו, בעוד ההערכה האחרונה של סיכונים אפשריים הצביעה על כך שכ-100 מיליון ליש"ט מהתקציב לא נוצל וישוב לאוצר. עם זאת, בחודש שעבר פורסם דו"ח שטען שעלות ארגון האירוע זינק ליותר מ-12 מיליארד ליש"ט.

כתוצאה מכך, נאלץ יו"ר הוועדה המארגנת של לונדון 2012, סבסטיאן קו, להכריז כי ההכנות עומדות במסגרת התקציב. תקציב הסקטור הציבורי של הממשלה עבור המשחקים כבר עלה בצורה משמעותית מ-2.37 מיליארד ליש"ט שהוקצו כאשר הוענקה ללונדון הזכות לארח את האולימפיאדה לפני שבע שנים. בסקיי ניוז דיווחו כי נוספו 2.4 מיליארד ליש"ט להוצאות הסקטור הציבורי.

בסקיי טענו כי הצמיחה בעלויות נבעה מהוצאות נוספות בתחומים כגון הוספת נציגים מהוועד נגד סמים, העלאת השכר של עובדי הרכבת התחתית כדי למנוע שביתה, עלויות תפעוליות של הממשלה והוצאות משפטיות סביב ההחלטה השנויה במחלוקת לקביעת הדיירים של האצטדיון האולימפי. על פי הדיווח, עלויות נוספות ינפחו אף יותר את הסכום, בהתבסס על כך שהוקצו למשטרה 1.1 מיליארד ליש"ט למלחמה בטרור ו-4.4 מיליארד ליש"ט נוספים הוקצו לצרכי אבטחה ומודיעין. בסקיי טוענים כי העלות הנוספת של העסקת 12 אלף שוטרים במהלך המשחקים בנוסף ל-6.5 מיליארד ליש"ט שהוצאו על שדרוגי תחבורה עשויים להביא את הסכום הסופי ללמעלה מ-24 מיליארד ליש"ט.

עם זאת, רוברטסון טען שהוא סמוך ובטוח שהפרויקט יעמוד בתקציב ושהממשלה "לא ממש רוקנה את קופת החיסכון". "אנחנו בטוחים שנסיים את ההכנות בזמן ובמסגרת התקציב. מעודד לדעת שהשלמנו 96% מההכנות ועוד נותרו לנו 500 מיליון ליש"ט בתקציב".

במקביל, רוברטסון הדגיש שהממשלה אינה מתכוונת לשלם עבור העיצוב החיצוני של האצטדיון, על אף הזעם בהודו על כך שנותנת החסות האולימפית דאו כימיקל היא זו שתממן זאת. בכירים בספורט ההודי הביעו את חוסר הנוחות שלהם מהמעורבות של דאו, לנוכח המעורבות של החברה בדליפת הגז מ-1984 בעיר בופאל, שגרמה למותם של 25 אלף איש. המפעל שבו ארעה הדליפה היה בזמנו בבעלות חברת בת של יוניון קרבייד, אותה רכשה דאו ב-2001. "הזמן לקיים מחאה, אם בכלל היה מקום למחאה, היה ברגע שהוועד האולימפי הבינלאומי חתם לראשונה על חוזה עם דאו", הגיב רוברטסון.