סוף עידן "4 ב-100"? הצעת חוק הסופרים מבקשת למנוע התניית מכירה

משרד התרבות והספורט יפיץ היום (ד') את תזכיר הצעת החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל. החוק המדובר גובש בחודשים האחרונים על ידי השרה לימור לבנת בשיתוף משרד המשפטים, המועצה הלאומית לכלכלה והתאחדות הסופרים והמו"לים בישראל. זאת לאחר שניסיון קודם של חברי כנסת ושל השר יוסי פלד לקדם חוק בנושא כשל.

החוק מבקש לקבוע תקופת הגנה: במהלך 18 חודשים מתאריך ההוצאה לאור של ספר לא ישתנה מחירו לצרכן, וחנות ספרים לא תהיה רשאית למכור לצרכן את הספר במחיר שהוא נמוך מהמחיר לצרכן, למעט בתקופות ההנחה הקבועות בחוק.

לפי הצעת החוק, מחיר ספר לא ישתנה ב־18 החודשים הראשונים להוצאתו מעבר להנחה בת 10%, והתמלוגים למחברו יהיו בגובה 8% ממחיר הספר לצרכן עבור 6,000 העותקים הראשונים ובגובה 10% לכל עותק נוסף

בנוסף, במהלך תקופת ההגנה יקבל הסופר תמלוגים בשיעור של 8% מהמחיר הנקוב לצרכן עבור 6,000 העותקים הראשונים שיימכרו מספרו, ותמלוגים בשיעור של 10% החל מהעותק ה-6,001 ואילך (ללא הגבלת תקרה של מספר העותקים).

כמו כן, קובע החוק כי במשך 7 שנים מתום מועד תקופת ההגנה ישלם מוציא לאור לסופר ישראלי תמלוגים בשיעור של 16% מגובה התקבול שיתקבל בפועל עבור הספר. בגין ספר ראשון שיצא לאור למכירה בישראל יהיה הסופר זכאי לתמלוגים בשיעור שלא יפחת מ-80% מהשיעורים הקבועים לעיל.

חנויות לא יוכלו להציע עסקאות שמשלבות כמה מוצרים

הצעת החוק עוסקת גם במבצעי המכירות בחנויות הספרים: לפי ההצעה, במהלך תקופת ההגנה לא תוכל חנות ספרים להתנות מכירת  ספר ברכישתו של ספר או מוצר אחר על ידי הצרכן, והיא לא תציע לצרכן למכירה ספר במסגרת עסקאות המשלבות אותו יחד עם ספר או מוצר אחר.

אחת לשנה ייחתם בין המוציא לאור לבין חנויות הספרים "הסכם הנחה" שבמסגרתו ייקבע שיעור ההנחה המקסימלי שיינתן לצרכן של במהלך אותה שנה. המוציא לאור לא יהיה רשאי למכור את הספר לחנות ספרים במחיר הנמוך משיעור ההנחה הנקוב בהסכם ההנחה (למעט מקרים בהם אושרה חריגה בנוגע לספרים ספציפיים על ידי משרד התמ"ת).

כמו כן, במהלך כל ימי "שבוע הספר העברי" תינתן הנחה בשיעור של עד 10% מהמחיר לצרכן.

עוד מוצע בחוק כי חנות ספרים לא תוכל לתת עדיפות למוציא לאור מסוים בהקצאת שטחי תצוגה או במיקום שטחי התצוגה שבהם יוצגו ספרי הוצאתו בחנות.

כיוון שמדובר בחוק שמטרתו, לדברי לבנת, לתקן כשל שוק חמור שנוצר בענף הספרים על רקע המבנה הייחודי שלו, מציע משרד התרבות לחוקק את החוק כהוראת שעה לתקופה של 3 שנים, שבמהלכן תיבחן יעילותו בהתבסס על נתונים שייאספו בפרק הזמן הזה.

הגורמים השותפים לגיבוש הצעת החוק מעריכים כי כתוצאה מהחוק המחיר הנקוב לצרכן של ספר יהיה נמוך בעשרות אחוזים מהמחיר המומלץ לצרכן כפי שהוא היום.

לדברי משרד התרבות, "במדינת ישראל שורר בשנים האחרונות מצב ייחודי שבו התנהלות שוק הספרים מוכתבת כמעט באופן בלעדי על ידי דואפול המורכב משתי רשתות השולטות בכ- 80% מהשוק, כשאחת מהן מתאפיינת במבנה משפטי של בעלות אנכית, באופן בו היא נשלטת על ידי הוצאת ספרים גדולה. מצב זה גורם לפגיעה קשה בעיקרון התחרות החופשית. משרד התרבות סבור כי לנוכח הדברים אין מנוס מלהסדיר את השוק גם אם במחיר של התערבות מסוימת בתנאי השוק החופשי".

שרת התרבות והספורט לימור לבנת הדגישה כי "הודות לחוק זה אני מקווה שסוף סוף יצליחו הסופרים והמשוררים הישראלים להתפרנס בכבוד, אבל הרווח העיקרי יהיה של החברה, התרבות בישראל וכל אחד ואחת מאיתנו. האם מישהו יכול לדמיין את התרבות הישראלית שלו ושל ילדיו ללא ש"י עגנון, חיים נחמן ביאליק, רחל המשוררת, נתן אלתרמן, לאה גולדברג, עמוס עוז, יורם קניוק, א.ב. יהושע, צרויה שלו ועוד רבים וטובים? התנאים הקיימים היום בשוק הספרים מציבים איום ממשי על המשך הצמחתם של ענקי ספרות חדשים, כאלו שילדינו ונכדינו יוכלו לשנן את כתביהם, להרהר בסיפוריהם ולדקלם את שיריהם. אני מאמינה שהחוק יוביל למציאות חדשה שבה סופרים, הוצאות לאור קטנות וחנויות ספרים פרטיות יהיו מוגנים מהקרב שמנהלות רשתות הספרים הגדולות. הם יוכלו לחיות ללא חשש, וליצוק חיים לתוך עולמינו התרבותי, שהוא חלק חשוב ובלתי נפרד מהחוסן הלאומי והחברתי שלנו".

לבנת הוסיפה כי היא מודה לחברי הכנסת ניצן הורביץ וזבולון אורלב. "הצעת החוק הזו מבוססת, בין היתר, על העקרונות שהם התוו במסגרת שתי הצעות חוק פרטיות דומות שהניחו על שולחן הכנסת".

ח"כ ניצן הורוביץ אמר בתגובה על הצעת החוק כי "רשתות השיווק הורידו את הספרים לאשפתות. עם הספר מבזה את ספריו וסופריו. המצב בענף הספרים היום גרוע בהרבה מכפי שהיה כאשר הגשתי את הצעת החוק הראשונה בעניין. אני שמח שהממשלה, לאחר מאבק ארוך וקשה, מבינה ומקבלת סוף-סוף את העיקרון של הגנה על הספרים והסופרים בישראל, ומברך את השרה לימור לבנת שהתגייסה לעניין. המהלך של משרד התרבות עולה בקנה אחד עם הצעת החוק המקורית שיזמתי לאחר בחירתי לכנסת. עכשיו צריך לעשות הכל כדי שתהליך החקיקה יסתיים במהירות, כי המצב בשוק הוא בלתי נסבל. אני קורא לכל היוצרים השותפים לענף הספרים, להוצאות הספרים, לחנויות, לאנשי האקדמיה, לפעילים החברתיים, ובעיקר לקוראים שעומדים בלבו של החוק ולכל מי שהספרים יקרים ללבו, להתגייס לתמיכה בחוק".

יו"ר התאחדות הוצאות הספרים בישראל, ירון סדן, מסר בתגובה כי "אנחנו מברכים על הגשת התזכיר. זהו רגע חשוב לתרבות הישראלית, רגע שבו הממשלה למעשה עוצרת את השתוללות המחירים של הרשתות הגדולות ואת הסחיטה המתמשכת של הוצאות הספרים, של הסופרים ושל היוצרים הפעילים בענף. החוק מבטיח תגמול הולם לסופרים וליוצרים על אמנותם ופריחה מחודשת של הוצאות ספרים קטנות ושל חנויות הספרים הפרטיות. מעל לכל החוק יאפשר את חופש הבחירה התרבותי של כל אחד מאוהבי הספר, שלא יוכוונו על ידי הרשתות למבצעי המכירות. עם זאת יש בתזכיר כמה נושאים שלהם דרוש עדיין פתרון ובראשם העדר הגבלה בחוק על פער התיווך של הרשתות הגדולות. במשק ריכוזי כענף הספרים חייבים להגביל את כוחן של הרשתות הגדולות בחוק, אחרת קיימת סכנה שהכוונות הטובות של המחוקקים יוותרו בגדר כוונות טובות".

איריס בראל מנכ"ל סטימצקי מסרה כי הרשת מברכת על קידום החוק וכי "רשת סטימצקי פעלה ללא לאות בשנתיים האחרונות לקידום חוק המבטיח תגמול הולם לסופרי המקור בישראל והיצע מגוון של ספרי מקור לציבור הישראלי, למען המשך קיומה של תרבות וספרות מקור בישראל. רשת סטימצקי לומדת בימים אלה את החוק ותתאים את עצמה למצב החדש".

פגישות עם צרויה שלו, רם אורן וחגי ליניק

קודם להחלטת ועדת השרים, נפגשו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת התרבות לימור לבנת, עם שלושת הסופרים צרויה שלו, רם אורן וחגי ליניק. השלושה ברכו, לדברי משרד רה"מ, את ראש הממשלה ושרת התרבות על ההחלטה לחוקק את החוק "שיביא לתיקון העיוותים הקיימים בענף הספרים".

נתניהו ציין במהלך הפגישה: ״כעם הספר אנו מחויבים לשמירה על פרנסתם של הסופרים אשר יוצרים את אוצרות התרבות שלנו. חוק הסופרים יוצר את האיזון הנכון בין השאיפה לכך שספרים לא יהיו מוצר יוקרה ושכולם יוכלו ליהנות מחווית הקריאה, לבין הצורך להגן על היוצרים ועל היצירה".

השרה לבנת הדגישה כי "ספר הוא לא קוטג'. חובתנו להבטיח שהציבור הישראלי בהווה ובעתיד יוכל ליהנות מספרות ישראלית עברית איכותית. זכות זו תמומש רק אם סופרים ומשוררים בישראל יקבלו גמול הולם וראוי תמורת יצירתם".

שר התמ"ת, שלום שמחון, שתמך בועדת השרים בהצעת החוק הוסיף כי ימליץ בפני הממונה על ההגבלים העסקיים לבחון "ברצינות" מהלך של ביטול השותפות בין צומת ספרים לבין זב"מ ההוצאה לאור ואת השלכותיה על שוק הספרים. שמחון הציג לשרים חברי הועדה חוות דעת שהוכנה לבקשתו על ידי מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת ומצאה כי הנתח של הרשתות הקמעוניות הפועלות בשוק נגס מהחנויות הפרטיות והקטנות יותר, תוך שהן נעלמו כמעט כליל. עם זאת מספר משקי הבית הקונים ספרי קריאה, בממוצע לחודש, לא השתנה במרוצת השנים האחרונות, ועמד על כ- 185 אלף. כמו כן למעלה ממחציתם של הקוראים דיווחו שלא יפחיתו את קניית הספרים גם אם מחירו של הספר יעלה ב-20 שקלים, שהוא גידול של פחות מ-25% במחיר הספר.

לדברי שמחון, הוועדה קיבלה את עמדתו לפיה בין הסעיפים שישקלו ויתוקנו בתוך שבועיים עד הבאת החוק לאישור בקריאה ראשונה תיכלל גם דרישתו לתוספת כלים למשרד התמ"ת שיאפשרו אכיפת החוק.

בדומה לשמחון במשמר החברתי התריעו כי "ענף הספרים נשלט היום בידי 2 רשתות גדולות; צומת ספרים וסטימצקי ולצידן חנויות ספרים קטנות אשר הולכות ונכחדות. אלא שבנוסף לדואופול קיימים גם הסכמים, פחות מוכרים לציבור, בין רשת למכירת ספרים ובין "יצרן", דהיינו, הוצאה לאור. כלומר, היצרן הוא גם המשווק. הסכמים אלה מכונים מיזוג אנכי או בעלות צולבת. "צומת ספרים" הינה שותפות שווה בין 3 שותפים שהם רשת השיווק (צומת ספרים) עם 2 הוצאות ספרים "כנרת-זמורה ביתן" ו"מודן". שותפות זו אושרה ע"י הממונה על ההגבלים העסקיים, על אף האפליה המובנית כלפי הוצאות ספרים שאינן מקושרות".

לדבריהם "התקשרות זו והתקשרויות דומות הולידו תופעות כגון העדפת הוצאת ספרים אחת על פני אחרות; במיקום על המדף, בהשתתפות במבצעים ובהמלצות ע"י המוכרים. לצד החשיבות בהגנה על שכרם של הסופרים ישנן בעיות שורשיות המשפיעות על ענף הספרים כולו אשר להן החוק אינו נותן מענה, כדוגמת הבעלות הצולבת, אותה התקשרות בין יצרן לבין משווק. ליה נירגד, ממייסדי המשמר החברתי מציינת כי "הריכוזיות והבעלויות הצולבות בענף הספרים הן שיקוף מושלם לבעיית הריכוזיות של המשק הישראלי בכללותו".

אסתי סגל מהמשמר החברתי בכנסת הוסיפה כי "על הממשלה לטפל בבעיית הבעלות הצולבת של יצרן שהוא גם משווק בתוך שוק ריכוזי מאד. החוק שמונח על שולחן הממשלה מטפל בסימפטום ולא במחלה. ללא טיפול שורש במבנה השוק יימשך תהליך קריסת הענף, כשהוצאות ספרים קטנות וחנויות ספרים עצמאיות ימשיכו להיפגע ולהסגר ואנחנו רואים בכך סכנה גדולה לתרבות במדינה".