ברזיל מקווה שהפרטת שדות התעופה תשים סוף לכאוס

המכרז שבו הועברו זכויות ההפעלה של שלושה משדות התעופה המרכזיים בברזיל לידיים פרטיות בתחילת פברואר הסתיים בהצלחה גדולה, מנקודת המבט של הממשלה. החברות הזוכות הסכימו לשלם ביחד 24.5 מיליארד ריאל (כ־14.2 מיליארד דולר) - כמעט פי חמישה מסכום הצעות המינימום (5.4 מיליארד ריאל), עבור הפעלת נמלי התעופה של סאו פאולו, ברזיליה וקמפינס, האחראים ביחד ל־33% מתנועת הנוסעים בברזיל ו־57% מתנועת הסחורות.

"הסכום גבוה בהרבה מהמצופה, אבל חשוב לזכור שהיום שדות התעופה מרוויחים הרבה פחות מהפוטנציאל שלהם, בגלל ליקויים בתשתיות וחוסר יעילות", אומר בראיון ל"כלכליסט" פרננדו אברוסיו, דוקטור למדע המדינה ומינהל ציבורי במכון ג'טוליו וארגס ופרשן של המגזין הכלכלי "אֶפּוקה". "אין ספק שלמהלך יהיו השלכות כלכליות חיוביות על המשק הברזילאי כולו. קודם כל, השירות בשדות התעופה ישתפר והיעילות תגדל. בנוסף, יהיו השקעות משמעותיות בתשתיות התעופה, מפני שהן חלק מתנאי המכרז", הוא מסביר. "בצד השלילי, בהחלט ייתכן שהמחירים לנוסעים יעלו, כפי שקרה במקומות אחרים בעולם אחרי הפרטות. יהיה מאבק בין הרשויות הברזילאיות לחברות הפרטיות".

כבר לא לעשירים בלבד

במסגרת התהליך הועברו זכויות ההפעלה של נמלי התעופה הבינלאומיים של סאו פאולו (גאורוליוס), ברזיליה וקמפינס לחברות הזוכות. בממשלת ברזיל מרבים להדגיש כי לא מדובר בהפרטה: הזכויות להפעלת שדות התעופה הועברו לזמן מוגבל, ו־49% מהשליטה בכל שדה תישאר בידי רשות שדות התעופה הברזילאית. התהליך כולו, מההחלטה בממשלה ועד לסיום המכרז, בהובלת הנשיאה דילמה רוסף, נמשך כשבעה חודשים - מהירות בלתי נתפסת במונחים ברזילאיים.

הזוכות אמורות להתחיל להפעיל את שדות התעופה במאי הקרוב. ששת החודשים הראשונים יהיו תקופה של חפיפה שבה הן יעבדו עם רשות שדות התעופה, ובהמשך יעברו לנהל את נמלי התעופה באופן עצמאי.

לדברי רשות התעופה הברזילאית, המהלך יאפשר לשפר את יעילותה של מערכת שדות התעופה במדינה, שכבר כעת קורסת תחת העומס. בניגוד לעבר, כיום טיסה בברזיל כבר אינה בגדר מותרות ששמורים לבני המעמד הגבוה בלבד. ההתפתחות הכלכלית המואצת שהגדילה משמעותית את מעמד הביניים במדינה הביאה לכך שבשנה החולפת 7 מיליון ברזילאים בעלי הכנסה נמוכה עלו לטיסה לראשונה בחייהם.

בשנים 2001–2010 גדלה תנועת הנוסעים בשדות התעופה בברזיל ב־118% - אף מדינה אחרת בעולם לא מתקרבת לשיעור הזה. רק בין 2009 ל־2010 נרשם גידול של 21.3% במספר הנוסעים, וכל אלה עוד לפני שמכלילים בחישוב את תנועת הנוסעים הצפויה במהלך תחרויות גביע העולם בכדורגל שיתקיימו ב־2014 והמשחקים האולימפיים של 2016. נסיבות אלה יצרו מציאות של תורים ארוכים, עיכובים, שירותים ברמה נמוכה וצפיפות איומה בשדות התעופה - אין ספק שהיתה דרושה פעולה מהירה לשיפור המצב, אבל רשימת החברות הזוכות מעוררת תהיות.

נשיאת ברזיל דילמה רוסף | צילום: רויטרס

נמל התעופה הגדול של סאו פאולו (הממוקם בעיר גאורוליוס הסמוך למטרופולין) הוא הגדול ביותר באמריקה הלטינית, עם תנועה שנתית של כ־30 מיליון נוסעים. אין ספק כי מדובר בנמל התעופה החשוב ביותר בברזיל, שיהווה עורק ראשי בהובלת תיירים ומשתתפים באירועי הספורט שתארח המדינה בשנים הקרובות. במכרז להפעלתו זכתה חברת Invepar ACSA, שהגישה הצעה בסך 16.2 מיליארד ריאל (9.4 מיליארד דולר) לתקופת זיכיון של 20 שנים. בנוסף, תצטרך החברה להפריש בכל שנה 10% מהכנסותיה (ברוטו) לרשות שדות התעופה ולהשקיע לפחות 4.6 מיליארד ריאל (מתוכם 1.38 מיליארד עד לגביע העולמי) בשיפור התשתיות הקיימות.

Invepar ACSA היא למעשה שותפות בין החברה הדרום אפריקאית ACSA לתאגיד הברזילאי INVEPAR (90%), ש־50% ממנו נמצאים בידי חברת הבנייה OAS ו־50% אחרים בבעלות שלוש קרנות הפנסיה הגדולות ביותר במגזר הציבורי. לפיכך, באמצעות מתן הרישיון להפעלת שדה התעופה לתאגיד, תישאר הממשלה הברזילאית עם 63% שליטה בגאורוליוס. לדעת רבים, זה היה המניע של החברה להגיש הצעה גבוהה בהרבה מזו שהגיעה למקום השני, שעמדה על 12.8 מיליארד ריאל בלבד.

"בתנאי המכרז נקבע שהקריטריון היחיד לבחירת ההצעה המנצחת הוא המחיר הגבוה ביותר", אומר דוקטור אברוסיו. "אין לי ספק שזה ישתנה לקראת המכרזים להפעלת שדות התעופה האחרים בברזיל. המדינה קבעה הפעם תנאי כניסה קלים מדי, שאפשרו גם לחברות קטנות לזכות במכרזים על חשבון חברות גדולות ומנוסות בהרבה".

אכן, הרבה גבות הורמו עם פרסום שמות החברות המנצחות. ACSA למשל, אמנם מפעילה כמה שדות תעופה גדולים בדרום אפריקה, אך רשמה כמה כשלים חמורים במהלך גביע העולם בכדורגל ב־2010. החברה אפשרה למטוסים פרטיים למלא את המסלולים, וטיסות מסחריות נאלצו לחפש אתר נחיתה חלופי כמעט ברגע האחרון. ACSA תצטרך להתמודד עם נפח נוסעים גדול בהרבה מהמוכר לה, ללא ניסיון מוכח, כשהזמן עד למונדיאל קצר.

אבל הדרום אפריקאים עוד מצטיירים כשותפים אידיאליים לעומת החברה שקיבלה את הרישיון להפעלת נמל התעופה הבינלאומי של הבירה ברזיליה. התחרות כאן היתה קשה יותר, ואף נערך סיבוב שני של התמחרות. הזוכה היא שותפות 50%-50% בין חברת הבנייה הברזילאית ENGEVIX למפעילת שדות התעופה הארגנטינאית קורפורסיון אמריקה, בעלת היסטוריה מפוקפקת בתחום הציבורי, שמפעילה 40 שדות תעופה בדרום אמריקה ובארמניה. במהלך שנות התשעים זכתה החברה במכרז להפעלת 33 נמלי תעופה בארצה, אך לא הצליחה לעמוד בחוזה ולהעביר למדינה את הסכומים שלהם התחייבה.

שדה התעופה בסאו פאולו | צילום: בלומברג

הממשלה לא מאבדת שליטה

אחרי דיונים ממושכים, ואחרי שצברה חובות של 600 מיליון דולר ורשמה איחורים משמעותיים בביצוע ההשקעות שאליהן התחייבה, הצליחה החברה להגיע להסכם חדש עם ממשלת ארגנטינה ב־2007. שלא במפתיע, היה מדובר בהסכם נוח למדי - החוב העצום הוחלף בהעלאת שיעור ההשתתפות של המדינה בשדות התעופה ל־20%. החששות הם שגם בברזיל תנסה קורפורסיון אמריקה לבצע תרגיל דומה. "אני לא ממש מודאג מאפשרות כזו", מרגיע דוקטור אברוסיו. "במכרז הנוכחי 49% מהשליטה בנמלי התעופה נשארת בידי הממשלה, כך שיהיה קל להחזיר את השליטה לרשות הממשלתית במקרה הצורך".

נמל התעופה הבינלאומי של קמפינס (עיר הממוקמת כ־100 ק"מ מצפון־מזרח לסאו פאולו) הוא הקטן מהשלושה שיצאו להפרטה, אבל בעל עתיד מבטיח. לפי תוכניות מגירה של הממשלה אמור השדה להפוך תוך שני עשורים לגדול ביותר בברזיל, עם קיבולת של 90 מיליון נוסעים בשנה. כמובן שלשם כך דרושה השקעה משמעותית.

במכרז להפעלתו זכתה שותפות שבה נכללת החברה הצרפתית אג'יס (10%), שמפעילה 13 שדות תעופה באפריקה ובפולינזיה, וגם את נמל התעופה השלישי של פריז. בסך הכל עוברים בשדות שלה 13 מיליון נוסעים בשנה. השותפות של הצרפתים הן חברות הבנייה הברזילאיות טריונפו ו־UTC, עם 45% לכל אחת.

עד סוף השנה צפויים להתבצע מכרזים נוספים על הזכות להפעלת שדות תעופה אחרים בברזיל, ובהם השדה הבינלאומי של ריו דה ז'נירו. לאור ההצלחה המסתמנת, מנסים עכשיו בברזיליה להאיץ גם תהליך הפרטת נמלי הים של מדינת הענק.

בנמלי ברזיל עוברות כ־700 מיליון טונות סחורות בשנה. 90% מהיצוא של המדינה עובר דרך הנמלים. הנמל הגדול במדינה, ובאמריקה הלטינית, הוא נמל העיר סנטוס. עוברים בו כמעט 100 מיליון טונות סחורות מדי שנה וכ־1.1 מיליון נוסעים.