האיחוד האירופי משנה כיוון: "יעדי הגירעון והחוב - אינם מטרה בפני עצמה"

מנהיגי האיחוד האירופי הכריזו היום כי הגרוע ביותר כבר נמצא מאחוריהם, ומשבר החובות האירופי הגיע לנקודת מפנה שמאפשרת להם להסיט את הפוקוס מקדחת הקיצוצים ולעבור להתמקד בצמיחה ארוכת טווח.

בפסגה שמתקיימת בבריסל - הפסגה ה־17 מאז פרוץ המשבר - חתמו מנהיגי האיחוד על האמנה הפיסקאלית החדשה, שמחייבת את המדינות להכניס לחוקותיהן סעיף המחייב שמירה על איזון תקציבי בהתאם ליעדי האיחוד, ומחילה סנקציות אוטומטיים במקרה של חריגה. על האמנה חתמו 25 מבין 27 המדינות, בריטניה וצ'כיה נמנעו.

"יעדי הגירעון והחוב הם יעדי ביניים ולא מטרה בפני עצמה", אמר נשיא האיחוד האירופי, הרמן ואן רומפיי, "השבת האמון בעתיד גוש היורו תוביל לצמיחה. זוהי מטרת־העל שלנו". נשיא צרפת ניקולא סרקוזי הביע אופטימיות רבה ואמר לעיתונאים כי "עדיין לא יצאנו מהמשבר, אבל אנו נכנסים לפרק חדש בהתמודדות איתו. האסטרטגיה שגיבשנו נושאת פירות".

גם השווקים הפיננסיים מצדדים באופטימיות שהשמיעו המנהיגים: התשואות על האג"ח האיטלקיות יורדות מאז תחילת השנה, אחרי שהגיעו לשיא בסוף 2011.

המנהיגים גם אישרו סופית את חבילת החילוץ השנייה ליוון, והתחייבו ליישם צעדים לחיזוק הצמיחה, כמו העמקת השוק המשותף של 27 המדינות והקמת שוק אנרגיה משותף עד 2014.

אולם מעל האופטימיות הגדולה והדיבורים על צמיחה, ריחף החשש כיצד זו תתאפשר בתקופה שבה מדינות האיחוד מחילות צעדי צנע דרקוניים על אזרחיהן — שנאלצים להתמודד ממילא עם שיעור אבטלה גואה, תמ"ג מתכווץ, ומחסור באשראי למשקי בית ובתי עסק. ואכן, רק בסוף השבוע דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של האיחוד האירופי כי שיעור האבטלה בגוש היורו הגיע לשיא מאז הקמתו ב־1999 — 10.7%.

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, האדריכלית המרכזית של האמנה, הזהירה מפני טיפוח תקוות שווא לכך שהסופה חלפה. מרקל אמרה שעל ידי הזרמת הון מסיבית לשווקים, הבנק המרכזי האירופי (ECB) קנה למנהיגי אירופה זמן יקר שאסור לבזבזו. "הפעולות שנקט ה־ECB מראות שאנחנו עדיין לא נמצאים במצב נורמלי לחלוטין", אמרה מרקל בפסגה. דבריה התייחסו למכרז שביצע ה־ECB ביום חמישי למתן הלוואות מוזלות לשלוש שנים, בריבית של 1%. 800 בנקים ניצלו את ההלוואות המוזלות של הבנק המרכזי, ולוו בסך הכל 529.5 מיליארד יורו.

ואכן, האתגרים הקשים שעדיין נותרו בפני אירופה שבו במהרה להכות בה: ראש ממשלת ספרד הצהיר זמן קצר לאחר החתימה כי ארצו לא תעמוד ביעד הגירעון שהציבה ל־2012. מריאנו ראחוי העלה את יעד הגירעון מ־4.4% ל־5.8%, וטען כי היעד המקורי היה לא מציאותי. המהלך אינו מפתיע, מאחר שספרד פספסה גם את יעד הגירעון ל־2011, אך ראחוי הצהיר כי ספרד עדיין שומרת על התחייבותה לצמצם את הגירעון ל־3% עד 2013, ובכך ליישר קו עם החוקים הפיסקאליים של האיחוד.

ואולם, בעוד שהפספוס הספרדי היה צפוי במידת מה, ממשלת הולנד הפתיעה ומסרה כי הגירעון שלה יחרוג ב־2013 מהמגבלות שהציב האיחוד. הולנד היתה בין המדינות שפעלו ביתר שאת לקידום החמרת המשמעת התקציבית ומתחה ביקורת על מדינות כמו יוון שחרגו מיעדי הגירעון של האיחוד.

המנהיגים הסכימו כי ייפגשו בהמשך החודש להכרעה באחת מנקודות המחלוקת שעדיין ניצבות בפניהם, גודלה של "חומת האש" שנועדה להגן על האיחוד מפני התפשטות משבר החובות. שרי האוצר של גוש היורו ייפגשו ככל הנראה בסוף החודש ויקבעו האם לאחד בין קרן החילוץ הזמנית (EFSF) למנגנון החילוץ הקבוע (ESM) , כדי ליצור "קרן על" שתתמודד טוב יותר עם הבעיות הפוטנציאליות בספרד ובאיטליה. גרמניה מתנגדת למהלך.