אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכסף של אפל כבר בישראל: 300 מיליון דולר הושקעו בקניית אנוביט צילום: יריב כץ

הכסף של אפל כבר בישראל: 300 מיליון דולר הושקעו בקניית אנוביט

מנתוני בנק ישראל לחודש ינואר עולה כי כמחצית מההשקעות הזרות הושקעו בחברת האלקטרוניקה. בנוסף, הזרים מימשו 460 מיליון דולר במק"מ; הזרים השקיעו כ-560 מיליון דולר באגרות חוב ממשלתיות, בעיקר באגרות הלא צמודות

04.03.2012, 13:54 | גיא בן סימון ואמנון אטד

הכסף של אפל כבר הגיע לישראל: מתוך השקעות ישירות במשק שבוצעו דרך מערכת הבנקאות המקומית והסתכמו בכ-660 מיליון דולר, כ-300 מיליון דולר הושקעו בחברת אלקטרוניקה אחת, כך עולה מנתונים שפירסם היום (א') בנק ישראל בדבר השקעות תושבי חוץ בישראל, ותושבי ישראל בחו"ל בחודש ינואר.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי מדובר בהשקעתה של ענקית הטכנולוגיה אפל בחברת אנוביט הישראלית. בדצמבר האחרון מנהלי אנוביט כינסו את עובדי החברה בהרצליה כדי להודיע להם על השלמת העסקה.

עוד עולה מנתוני בנק שראל לחודש ינואר, כי גם בתחילת השנה הנוכחית ממשיכים המשקיעים הזרים לממש את השקעותיהם במק"מ שמנפיק בנק ישראל. בחודש ינואר מימשו המשקיעים הזרים במק"מ סכום נטו של כ-460 מיליון דולר, בהמשך למימושים של כ-820 מיליון דולר בחודש הקודם. כתוצאה מהמימושים הגדולים של המשקיעים הזרים, צנח היקף המק"מ שבידי המשקיעים הזרים והסתכם בסוף השנה החולפת בכ-15 מיליארד שקל בלבד, לעומת סכום גדול פי שלושה, של כ-47 מיליארד שקל, שהוחזק על ידם בנקודת השיא בסוף פברואר 2011. במהלך תקופה זו ירד שיעור ההחזקות של המשקיעים הזרים במק"מ מ-35.7% ל-12.2% בלבד.

במקביל למימושים במק"מ, השקיעו המשקיעים הזרים בחודש שעבר כ-560 מיליון דולר באגרות חוב ממשלתיות, בעיקר באגרות הלא צמודות. בבנק ישראל רואים בברכה את המעבר של המשקיעים הזרים ממק"מ לאגרות חוב ממשלתיות, שכן השקעות אלה מפחיתות את הלחץ על שוק ההון המקומי ומסייעות למימון פעולותיה של הממשלה.

יציאת המשקיעים הזרים משוק המק"מ נובעת בעיקר מהמלחמה שהכריז בנק ישראל על הספקולנטים במטבע חוץ בתחילת השנה שעברה. אותם ספקולנטים ניצלו את פערי הריביות בין השקל לבין הדולר והיורו והזרימו לארץ מיליארדי דולרים, שאותם הם המירו לשקלים לצורך רכישת מק"מ. פעילות ספקולטיבית זו הייתה אחת הסיבות העיקריות להתחזקות שנרשמה בשער השקל מול הדולר והיורו בשנת 2010.

בסוף ינואר 2011 הודיע כאמור בנק ישראל על שני צעדים שנועדו להרחיק את המשקיעים הזרים משוק המק"מ. הצעד הראשון היה חיוב תושבי חוץ בדיווח לבנק ישראל על עסקאות במק"מ ובאג"ח ממשלתיות קצרות בסכומים של 10 מיליון שקל ומעלה ביום אחד. חובת הדיווח, שנכנסה לתוקף בתחילת יולי, נועדה למעשה לפגוע בספקולנטים במטבע חוץ, שפעלו עד אז בחשאיות מוחלטת.

הצעד השני, שהופעל יומיים מאוחר יותר, היה חיוב הבנקים שביצעו עסקות החלף (SWAP) במט"ח עם משקיעים זרים להפקיד בבנק ישראל 10% מהיקף העסקה בפיקדון שאינו נושא ריבית. בדרך זו התייקרה העסקה עבור הבנק, והוא מצידו גלגל את העלות הנוספת אל כיסו של המשקיע הזר. בחודש אפריל הצטרף למאבק בספקולנטים הזרים גם משרד האוצר. שר האוצר, יובל שטייניץ חתם אז על צווים לביטול הפטור הקיים ממס בשיעור של 15%, למשקיעים זרים על רווחים במק"מ ובאג"ח ממשלתיות לטווח קצר.

נטישת המשקיעים הזרים את המק"מ תרמה לירידה שנרשמה בשנה החולפת בשער השקל מול הדולר והיורו. כמחצית מהכספים שקיבלו אותם משקיעים ממכירת המק"מ הם השקיעו אומנם ברכישת אג"ח ממשלתיות לתקופות של בין שנה לשנתיים, שעליהן לא חלה חובת הדיווח. אולם במחצית הנוספת של הכספים הם פשוט רכשו מטבע חוץ והעבירו בהדרגה את השקעותיהם הספקולטיביות לארצות אחרות. במהלך שנת 2011 נחלש שערו של השקל מול שער סל המטבעות ("שער החליפין האפקטיבי") בשיעור מצטבר של 4.8%.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות