בלעדי ל"כלכליסט" - בכירי משרד הפנים: הרפורמה בתכנון ובנייה לא מוכנה ליישום

במקביל להתנגדותם הנמרצת של מומחי המגזר הפרטי מתחום התכנון והבנייה ליישום הרפורמה בתחום, מסתמן כי גם לפקידי משרד הפנים - אלה האמונים על יישום הרפורמה בפועל, יש חששות לגבי התרחישים העתידיים שעשויים להיווצר בעקבות יישומה. ממסמך פנימי שהגיע ל"כלכליסט" עולה כי ועדת ההיגוי שנבחרה ליישום הרפורמה וכוללת בכירים במשרד הפנים ובראשם בינת שוורץ - מנהלת מינהל התכנון - סימנה חסמים שעשויים לעכב ולהפריע ליישום הרפורמה - מהמסמך עולה, כי אנשי המשרד ויועציהם מבינים כי במסגרת הנוכחית הרפורמה לא תוכל לצאת לפועל ונדרשים תהליכים רבים כדי לסייע להטמעתה.

החסמים תואמים היטב את קריאתם של גורמים רבים מתחום התכנון והבנייה כנגד הרפורמה. בימים האחרונים, בעקבות מאבק ארגוני סביבה וחברה, בראשות החברה להגנת הטבע, נדחו ההצבעות על הרפורמה בכנסת בכמה שבועות, עד לתחילת מושב הכנסת הבא. ההצבעות על סעיפי הרפורמה השונים צפויות להתחיל ביום חמישי הקרוב בוועדה המשותפת של משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי ההצבעה על החוק במליאה לא תתקיים במושב הכנסת הנוכחי ותידחה לחודש מאי, זאת, בין היתר כדי לאפשר לחברי הכנסת ללמוד את סעיפי החוק.

ועדת ההיגוי מנתה 5 חסמים שיש לטפל בהם מיידית, ולשם כך מונו צוותים שיטפלו בכל אחד מהחסמים. אלא שגורמים המקורבים למשרד הפנים אמרו היום ל"כלכליסט" כי גם שחרור החסמים שנכתבו במסמך לא יבטיח את יישום הרפורמה בצורה "חלקה".

1. חוסר תקציב - 410 מיליון שקל ללא פירוט על תוכניות מתאר ותקציב ועדות

מנהלת מינהל התכנון בינת שוורץ. הוועדה בראשותה מיפתה את החסמים לרפורמה | צילום: מיקי אלון

חסם התקציב נחשב לאחד המרכזיים ביותר ביישום הרפורמה וזה שייקבע את הצלחתה. "המסגרת התקציבית של הרפורמה לא עדכנית, ונחתמה בטרם נערך החוק", לשון המסמך שנכתב על ידי ועדת ההיגוי. תקציב הרפורמה שנחשף לאחרונה בפירוט ב"כלכליסט" עומד על 410 מיליון שקל ובולט בחסר בנושאים כמו תוכניות מתאר כוללניות, תקצוב הוועדות המקומיות ובחיזוק הוועדות המחוזיות. כך למשל, תקציב של 100 מיליון שקל המיועד להכנת תוכניות מתאר מקומיות יכלול בתוכו כ־120 תוכניות בכל המרחבים וכ־47 תוכניות לשטחים הפתוחים. לפי חישוב זה, מדובר בתקציב של 700 אלף שקל לכל תוכנית, כאשר בפועל עלות כל תוכנית נעה בין 1 ל־5 מיליון שקל. לפי הערכות, גם 80 מיליון השקלים שתוקצבו לחיזוק הרשויות המקומיות לא יספיקו לאור ההוצאות הגדולות שעומדות לפניהן, הכוללות גיוס כוח אדם.

2. אי־מודעות בממשלה - גופים מסורבלים יתקשו לעכל תהליך שכולל חוק עם 600 סעיפים

עוד לפני שהועדות השונות יחלו לפעול במסגרת הרפורמה החדשה ידרשו משרדי הממשלה השונים להבין היטב את משמעות הרפורמה על סעיפיה הרבים ליצור נהלי עבודה חדשים ולהטמיע זאת בקרב אנשי משרדם. אלא שמשרדי ממשלה הינם גופים מסורבלים שמתקשים לעכל תהליכים מורכבים בתקופות זמן קצרות, קל וחומר כאשר מדובר בחוק מורכב שכולל 600 סעיפים. בסיכום כל משרד ממשלתי יידרש להבין כיצד הוא פועל ולעשות זאת בסינכרון מלא עם יתר משרדי הממשלה. לדברי רננה ירדני גולן, אדריכלית ומתכננת ערים ומי ששימשה בעבר כמתכננת מחוז מרכז במשרד הפנים "הבעיה העיקרית בשלב זה היא שכל משרד ממשלתי מסתכל על הסעיפים הנוגעים אליו ואף אחד לא מסתכל על המכלול".

3. מחסור במשפטנים - כל ועדה ועירייה יידרשו לייעוץ משפטי אינטנסיבי

"בשנים הקרובות תהיה הרבה פרנסה למשפטנים. לכל סעיף בחוק החדש יהיו אין ספור פרשנויות ואנחנו צפויים לראות הרבה בג"צים ועתירות", אומר עו"ד עופר טויסטר המתמחה בנדל"ן ומוסיף, "מאיפה ייקחו את כל היועצים המשפטיים? אני לא מכיר כרגע 10 משפטנים שבקיאים בחוק הזה, אני באופן אישי עומד להקים במשרדי צוות ללמידת החוק". הבעיה כפי שמסתמנת תגלוש אל מעבר לועדות הערר, מאחר וכל עירייה וועדה מקומית תידרש גם היא לייעוץ משפטי אינטנסיבי. הסברה הרווחת היא כי רשויות חזקות כמו עיריית תל אביב יסתדרו היטב לאור המחלקות המשפטיות החזקות שפועלות אצלן אך רשויות חלשות עלולות להינזק גם בטווח הארוך במידה ויקבלו ייעוץ משפטי בלתי מקצועי בתחילת הדרך.

ירדני גולן הוסיפה, "המערכת הזו תהפוך את הכל לפרשנויות. הטכני צריך להיות מובן מאליו וכאן הם מרחיקים אותנו מהיעד". עו"ד טויסטר סיכם: "אפשר להשוות את זה לחוקים במשחק כדורסל, ברגע שהשחקנים לא ישלטו בהם נראה אנדרלמוסיה על המגרש".

4. "פקק" בהתקשרויות - הליכים יגררו אחריהם התנגדויות רבות וטענות לניגודי עניינים

מדובר בחסם שכבר במערכת הנוכחית מתקשים להתגבר עליו, דוגמא לכך הוא הליך מינוי שמאים מכריעים, שגרר אחריו התנגדויות וטענות לניגודי עניינים. הרפורמה החדשה תחייב פרסום מאות מכרזים בשל הצורך לעבות משמעותית את הועדות המקומיות וכן למנות ועדות חדשות דוגמת ועדת הערר הארצית להיתרים, פיצויים והיטלי השבחה. "הועדות לא מסוגלות לספוג את הרפורמה הזו", אומר עו"ד טויסטר, "רק לאחרונה הוועדה המחוזית מחוז מרכז שותקה למשך חודשים בגלל קשיים במינוי שמאי אחד, מאוד קשה למצוא אנשי מקצוע בתחום שמוגדרים כ"ליגה לאומית" וגם כאשר מוצאים אותם יש סבירות גדולה לניגודי עניינים".

דוגמא נוספת לכך היא ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה בת"א, לדברי טויסטר התור לערר עומד כיום על שנתיים, "זה קרה כי מספר חודשים רבים לא הייתה ועדה, התורים הצטברו ומשך הזמן לכל ערר רק הולך וגדל". להערכתו, פתרון לנושא כה מורכב יהיה קשה עד בלתי אפשרי בטווח השנה הקרובה.

5. היעדר תשתיות - יצירת תשתית פיזית שתאפשר את הגדלת מערך התכנון

הרחבת מערכת התכנון הכלל ארצית תחייב במקביל לפיתוח נהלי העבודה גם יצירת תשתית פיזית שתאפשר את

הגדלת מערך התכנון ויישום הרפורמה. התשתית המתחייבת כוללת בניית מבנים חדשים, חדרי עבודה, חדרי ישיבות וכן עמדות עבודה ומערכות מחשוב. לכאורה מדובר בפרט טכני, אלא שחשוב לזכור שכל הליך בנייה במערכת הציבורית הוא ארוך וכולל מכרזים רבים. מעבר לכך, הפתרון שיידרשו ליישם לא נוגע רק למשרדי הממשלה אלא לכל אחת מאותן ועדות מקומיות שיידרשו לתגבר את מערך העבודה בגזרתם. לדברי ירדני גולן, משרד הממשלה סבלו במשך שנים מתפקוד לקוי שנבע בין היתר ממחסור במשאבים. "רק בשנים האחרונות סיימו לבנות את קרית הממשלה, מה יעשו עכשיו? יבנו עוד קריה ממשלתית?". הפתרון שמצאו לכך בשלב הראשון הוא הגדרת צרכים מדויקת, כלומר מציאת פתרון אמיתי עדיין לא החלה להתגבש אפילו על ידי אנשי המקצוע.

הבעיה סבוכה כשמגיעים להטמעת מערכות מחשוב, היות והמערכות הקיימות יודעות לעבוד בצורה מסוימת, צפויה תקופה שבה יעבדו בכפל מערכות. "בשנתיים שבהן יגדירו את הטמעת המערכת אותם אנשים יצטרכו להמשיך לעבוד ולייצר תוכניות ובמקביל ליישם את החוק החדש. אפשר לדמיין מהנדס עיר שיעבוד עם מערכות כפולות?", אומר טויסטר.