אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: אחרי הפלת מגה-אפלוד, הפיראטים יורדים למחתרת צילום: Shutterstock

דו"ח טכנולוגי: אחרי הפלת מגה-אפלוד, הפיראטים יורדים למחתרת

שירות שיתוף קבצים שעובד בשיטת חבר-מביא-חבר צובר תאוצה, והפיראטים מוטרדים בעיקר משינוי הפורמט של סרטים גנובים. וגם: מסעדות מתחילות להעסיק בלוגרי אוכל

05.03.2012, 13:36 | יוסי גורביץ

הפיראטים עוברים הלאה

ההתקפה של חברות התוכן וזרועות אכיפת החוק נגד אתרי שיתוף קבצים רשמה כבר כמה הצלחות: מגה-אפלוד חוסל, וקים דוטקום שייסד אותו עסוק עכשיו בבלאגן משפטי רציני. Filesonic ו-Fileserve אוסרים לשתף את הקבצים שהועלו אליהם ומתפקדים כלוקרים בלבד. ורפידשר – בנסיון לשלוח את הפיראטים להציק למישהו אחר – החליט להאט את הורדת הקבצים למשתמשים לא רשומים, אלא אם הם הוכיחו שיש להם זכויות חוקיות על אותם קבצים.

אם נסתכל על המצב באמצעות המודל הידוע של חמשת שלבי האבל, הפיראטים עברו מהכחשה לכעס (בדמות התקפות מסיביות של ילדי ארגון הטרור המקוון אנונימוס), דילגו על המיקוח, נפלו קצת לדיכאון ועכשיו מגיע שלב ההשלמה. משתפי הקבצים אמנם לא החליטו לתקן את דרכיהם, אבל לפי הדיווחים החלו לפעול במסגרת שירות שנקרא רטרושר.

מה שרטרושר עושה בחיים הוא להבטיח למשתמשים שהמידע שיוכלו לאסוף עליהם רשויות החוק הוא אפסי. השירות מאפשר למשתמשיו לפתוח רשת פרטית ומוצפנת, ולהעביר קבצים רק בין אנשים שהם מכירים – אחרי שהם מוכיחים את זהותם באמצעות תעודת PGP ישנה וטובה. כל התקשורת מוצפנת, וקבצים מגיעים רק אחרי שהם עוברים אדם מוכר.

זה הופך את רטרושר למה שמכונה Darknet, החלקים השונים של הרשת שסגורים בפני מנועי חיפוש ושהמידע עליהם אפסי. אם אתה לא מוזמן, אתה לא תגיע לשם. זה בפני עצמו הולך ליצור כאב ראש ענקי לרשויות החוק. יופי, הצלחתם להוריד אותם למחתרת. מה עכשיו?

הפשיטה על אחוזתו של קים דוטקום. הצלחה בעייתית מאוד, צילום: איי פי הפשיטה על אחוזתו של קים דוטקום. הצלחה בעייתית מאוד | צילום: איי פי הפשיטה על אחוזתו של קים דוטקום. הצלחה בעייתית מאוד, צילום: איי פי

ועוד בחדשות הפיראטיוּת...

ועוד יש לכם תלונות? 

ארגוני הפיראטיות המובילים – לא באמת חשבתם שכל התוכן הזה מגיע לרשת במקרה, נכון? – התכנסו לישיבה עונתית באיזה חדר צ'אט אפוף עשן, והחליטו לנטוש לאנחות את הפורמט הוותיק avi ולהחליף אותו ב-MP4 החדש והנוצץ.

התוצאה היתה המון אוכלי חינם, שלא הבינו שכל המהלך הזה הוא לטובתם והעלו זעקה גדולה ומרה. הם דורשים את הפורמט הישן, זה שהם התרגלו אליו ושנגני ה-DVD שלהם יכולים לנגן. הקטע המשעשע באמת הוא שהגנבים הקטנים האלה מתייחסים אל ארגוני הפיראטיות כאל ספקי שירותים, ומנהלים מחאה עזה נגדם.

הבלוג TorrentFreak, שבדרך כלל מסקר באהדה את סצינת הפיראטיוּת, לא מבין מאיפה זה בא לו ושואל מה, לעזאזל, חושבים המפונקים האלה לעצמם. האם הם באמת חושבים שמגיע להם לקבל תוכן מקצועי ללא תשלום, במהירות גבוהה – וגם לדרוש שירות מעולה? מאיפה הגיעו היצורים האלה?

אבל יש גם צד שני. כשהרגלת אנשים להפסיק לקנות סרטים ושירים ולהתחיל להוריד אותם מהרשת, הרגלת אותם לכך שמעתה אתה ספק התוכן שלהם. וכשאנשים חושבים שהספק הקבוע שלהם מוריד את איכות השירות שלו, הם ימחו נגד המהלך. זה טבע העולם. תיהנו מהביצה שיצרתם.

בלוגרי האוכל מתמסדים

אחד הזנים היותר משובחים של הבלוגוספירה היא זה של בלוגרי האוכל – מבלוגי בישול ועד בלוגי ביקורת מסעדות. הם נכתבים על ידי כמה מהאנשים היותר שנונים ולעתים קרובות יותר נחמדים ושמחים בסביבה. ועכשיו אולי הם יתחילו גם להרוויח כסף.

כמה מסעדות החלו להבין שיש ערך באנשים האלה ולהעסיק אותם. בימינו הדואבים, לכל מסעדה שמעריכה את עצמה יש נוכחות בטרשת חברתית כלשהי, ומי טוב מתאים לנהל את העסק מאשר בלוגר העוסק באוכל?

המסעדות מגלות את הבלוגרים, צילום: אלה סברדלוב קרן המסעדות מגלות את הבלוגרים | צילום: אלה סברדלוב קרן המסעדות מגלות את הבלוגרים, צילום: אלה סברדלוב קרן

לעתים הבלוגרים שנשכרים הם בלוגרים עצמאיים, שהחלו לכתוב גם לעיתונים אחרי שנים של עבודה קשה, וצברו לעצמם קהל מעריצים שמוכן לבקר במסעדה שהם ממליצים עליה. לעתים הבלוגרים נמצאים במגע תכוף עם קהל הלקוחות של המסעדה, ומסייעים להם בהזמנת מקומות או בחירת מזון. ולפעמים, מסעדות שלמדו בדרך הקשה שבלוגרי אוכל יודעים לא רק ללעוס אלא גם לנשוך, מעסיקות דווקא את הבלוגרים שכבר נשכו אותן.

התוצאה, בדרך כלל, היא שיתוף פעולה פורה בין הבלוגרים ובין המסעדות. במקרה אחד, בלוגרית קטלה את המסעדה האוסטרלית My Mexican Cousin משום שזו הגדירה את עצמה כ"קריאולית" (המזון הקריאולי מגיע מהקהילה של יוצאי צרפת בלואיזיאנה, בעיקר, והוא לא בישול מקסיקני). המסעדה, בתגובה מפתיעה, יצרה איתה קשר ושכרה אותה. זה נגמר בכך שהבלוגרית תרמה להם כמה וכמה מתכונים. כולם מרוצים, ברוב המקרים, וזה דבר שקשה לומר על הבלוגוספירה בדרך כלל.

קצרצרים

שורה של סופות טורנדו היכו במערב התיכון של ארה"ב, ואחד הדברים הראשונים שחלפו עם הרוח היו עמודי הטלפון. התוצאה היא שתושבי הישובים שנפגעו, שרוצים לסייע זה לזה, מתקשים לתקשר באמצעות הטלפון. במקום זה הם משתמשים בעמודי פייסבוק שבהם הם מדווחים על מה שצריך לתקן, ואיפה. במקרים מסוימים דווח אף על עמודי פייסבוק שהצליחו לחבר בין אזרחים וחיות המחמד האבודות שלהם, בדרך כלל בליווי תמונות ממיסות לב. מדי פעם יש בפייסבוק משהו מועיל.

הסנאטור צ'ארלס שוּמר, דמוקרט מניו יורק, קורא לרשות הסחר הפדרלית לחקור את אפל וגוגל, אחרי שהסתבר שהשמירה שלהן על הפרטיות שלנו כושלת מהרגיל. המכתב של שומר מתייחס לידיעות מהשבוע האחרון, שעל פיהן מפתחים מקבלים דרך קבע גישה לתמונות שמחזיקים המשתמשים במכשירי הסלולר שלהם. למשתמשים, מזכיר שומר תפיסה נשכחת, יש זכות לפרטיות על התמונות שהם מחזיקים, גם אם זה נורא לא מתאים לאפל וגוגל.

 

פעם, מקונן כתב "הניו יורק טיימס" (הפעילו את המוזיקה של "עמוד האש", או, במקרים קיצוניים יותר, את זו של "היה היה") אפשר היה לחדש דברים בעמק הסיליקון רק כי זה היה כיף. אבל היום, כשיותר מדי אנשים מנסים לחלוב יותר מדי המצאות חדשות, אם אתה מנסה להמציא משהו כשאתה לא מלווה בצוות  עוכרי דין - הלך עליך. כל תחושת הכיף, הוא ממרר בבכי, הלכה לעזאזל. ברוך הבא לעולם האמיתי.

 

אוף, לא כיף יותר!, צילום: SHUTTERSTOCK אוף, לא כיף יותר! | צילום: SHUTTERSTOCK אוף, לא כיף יותר!, צילום: SHUTTERSTOCK

כמה אנשים צריכים להיכנס לבלוג כדי שהעומד מאחוריו ייחשב למו"ל? זו שאלה שיש לה משקל, משום שחוקי דיבה ברחבי העולם – במיוחד זה שנשלט בעבר בידי האימפריה הבריטית – מתייחסים להוצאה לאור כגורם בעל משקל בקביעת הדין. ובכן, בדו"ח של ממשלת אוסטרליה שיצא לאחרונה נקבע שאם לבלוג יש תעבורה של 15 אלף איש מדי שנה, כלומר כ-41 איש מדי יום, הוא אמצעי תקשורת שראוי לפיקוח. זה, איך לומר, רף קצת נמוך, מה גם שלא ברור מדוע דווקא בלוגים צריכים להיות תחת פיקוח, ולא אתרים מסוגים אחרים.

משתמש טוויטר אלמוני תרם את שלו לערעור מערכת היחסים הרופפת גם כך בין רוסיה לארה"ב: הוא חמד לצון ופתח חשבון ששייך כביכול לשגריר ארה"ב במוסקבה, שבו נאמר שזיופים מסיביים עלולים לערער את לגיטימיות הבחירות. זו היתה, כמובן, בדיחה: אף אדם חושב לא מאמין שבחירתו מחדש של פוטין לגיטימית.התגובה הרוסית היתה זועפת כמקובל, והשגריר האמיתי של ארה"ב מיהר לשגר ציוץ נגד שמסביר שזו היתה הודעה מזויפת. קשה להאמין, בהתחשב במסורת הקונספירטיבית של המשטר הרוסי, שהדברים התקבלו כפשוטם.  

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
כל עוד לא תהיה אלטרנטיבה
חוקית ונורמלית בישראל לרכישת תוכן, אני אמשיך לתמוך בפיראטים (למרות שבאופן אישי אני לא צורך את זה). כיום אנחנו כפר גלובלי אחד קטן (יותר לרע מאשר לטוב אבל לא משנה), אי אפשר למנוע מאנשים לראות סדרה או סרט שהינו להיט במקום אחד (בדרך כלל ארה"ב) ולהכריח אותם להמתין שנה שנתיים עד שזה יגיע לשידור חוקי ביתר העולם..... ועדיין לא הבנתי מה טוב בזה שבלוגרים שפעם היו אובייקטיבים ימכרו את עצמם לחברות הכלכליות (מסעדות הפעם) ויתחילו להפיץ ביקורות חיוביות ממומנות? הרי בדיוק בשביל זה יש את גוגל וחברות הפרסום?!?! בסופו של דבר כולם אותו הדבר, גם בלוגרים מחתרתיים רק רוצים לקבל כסף מהמיינסטרים והלאה האמת.......
משה , תל אביב  |  05.03.12
3.
יישר כח על הכתבה. בהחלט חידשת לי לגבי המעבר מ- xvid avi ל- x264 mp4.
אגב, גם גודל הקבצים קטן מעט. למשל, איך פגשתי את אימכם, מ- 175 מגה, ירד ל- 150. פרקים של סדרות בנות 45 דקות(בערך) (כמו המתים המהלכים), ירדו מ- 350 מגה לבערך 340(וקצת פחות מזה). למי שמעוניין בכל הפרטים, זו ההחלטה שלהם ומה שדרוש: http://scenerules.irc.gs/t.html?id=2012_SDTVx264r.nfo
05.03.12
לכל התגובות