החברה הפסידה? רווחיה ירדו? לא חשוב, קבל בונוס

אפשר היה להניח שיהיה קשר בין שכרם הגבוה של מנהלי חברות להישגי החברה, לתשואות שהיא משיגה למשקיעים ולשורה התחתונה בדו"חותיה הכספיים. אך המרחק בין התיאוריה למציאות הוא גדול במיוחד. חוסר הקשר בין תגמול הבכירים לביצועי החברה צורם גם אם מניחים בצד את הטיעונים המוסריים על הגדלת פערי השכר במשק ואת העובדה שכספי הפנסיה של הציבור מושקעים באותן חברות. גם אם מסתמכים רק על היגיון כלכלי, החברות הציבוריות סותרות בהתנהלותן את הנחות היסוד.

• לצפייה בעלות השכר של מנכ"לית גולף, יו"ר קרגל ויו"ר קרדן נדל"ן - לחצו כאן
  

שלוש חברות ציבוריות שפרסמו בימים האחרונים את דו"חותיהן - גולף, קרדן נדל"ן וקרגל - מוכיחות שלא רק שאין קשר בין שכר המנהלים לשכר הזוטרים, גם אין קשר בין שכר הבכירים לביצועים הכלכליים של החברה. רווחי החברה יורדים? הבונוס של המנכ"לית לא נפגע. החברה עוברת מרווח להפסד עתק ומפטרת את כל עובדיה? המנכ"ל מקבל העלאה. שיעור בתגמול הוגן מהחברות שבהן מושקעים, בין היתר, כספי הפנסיה שלנו.

מנכ"לית גולף

הבונוס לא קבוע, אבל מגיע תמיד

אילנה קאופמן | צילום: אילן ספירא

ההנחה שבונוס שמוענק למנכ"ל חברה מסוימת אמור לשקף את ביצועי החברה, לא ניכרת בדו"חות רשת החנויות גולף. שם הדברים עובדים בצורה קצת שונה - לא חשוב מה קורה לביצועי החברה, המנכ"לית אילנה קאופמן מקבלת את אותו בונוס קבוע.

בשנת 2011 הרווח הנקי של גולף ירד ב־16% לעומת שנת 2010, והסתכם ב־65.4 מיליון שקל. באותה שנה קיבלה קאופמן מענק של 700 אלף שקל, הנוסף לשכרה הרגיל שהסתכם בכ־2 מיליון שקל. הבונוס היה זהה לשנת 2009. בכל השנים האמורות חלה ירידה בביצועי החברה, כאשר הרווח הנקי הלך ונשחק. שכרה של קאופמן לא נפגע כלל, ויתרה מכך - היא המשיכה לקבל בונוסים.

השנה עלות שכרה הכוללת זינקה ל־4 מיליון שקל, עלייה של כ־18% לעומת עלות שכר של 3.4 מיליון שקל בשנת 2010. עיקר העלייה בעלות השכר מיוחסת לכמות אופציות יותר גבוהה שקיבלה המנכ"לית השנה. כדי לסבר את האוזן - עלות שכרה החודשית הממוצעת של קאופמן עמדה על 332 אלף שקל. אם מנכים את רכיב האופציות, הסתכם שכרה החודשי ב־226 אלף שקל, פי 25 משכרו של עובד ממוצע בחברת ההלבשה שהיא מנהלת, אשר מעסיקה כמעט 1,200 איש העובדים בעלות שכר ממוצעת של 9,000 שקל בחודש.

ללא ניכוי רכיב האופציות היה שכרה של קאופמן גבוה פי 36 משכרו של עובד ממוצע בחברה שהיא מנהלת. עלות שכרם של חמשת בכירי החברה המתוגמלים ביותר הסתכמה בשנת 2011 ב־8.8 מיליון שקל, עלייה של כ־20% לעומת שנת 2010, כך שההרעה בביצועי החברה לא היתרגמה כלל לעלות שכרם.

יו"ר קרגל

העובדים "פורשים", היו"ר מקבל העלאה

ניר דור | צילום: קובי קנטור

קבוצת ייצור האריזות קרגל עברה בשנה האחרונה מרווח נקי של 3.6 מיליון שקל להפסד עצום של כ־51 מיליון שקל, בנוסף היא פיטרה את כל עובדיה במפעל שבלוד. על שנה נהדרת זו קיבל ניר דור, יו"ר החברה ומי שנמנה עם בעליה, שכר בעלות כוללת של 2.7 מיליון שקל. השכר העצום מגלם גם העלאה של 51% לעומת שכרו ב־2010, מרביתה הודות לרכיב האופציות.

עיקר ההפסד הנקי שרשמה החברה נובע מארגון מחדש - מילה מכובסת לפיטורי עובדים. בכוונת ההנהלה לקחת את המפעל בלוד ולהעתיקו אל הנגב כדי לקבל מענק מהמדינה. כך למעשה קרגל והמדינה עלולות לייצר אבטלה בלוד. עלות שכרם של עובדי קרגל אמנם גבוהה במיוחד על רקע הסכמים קיבוציים, אך ניתן היה לבצע את ארגון העלויות מחדש גם ללא העתקת המפעל.

גם ללא עלויות הארגון מחדש, שהסתכמו בשנת 2011 בכ־42.3 מיליון

שקל, היתה רושמת יצרנית הקרטונים הפסד בשורה התחתונה. על אף ההרעה הברורה בתוצאות החברה, עלות שכרו של דור דווקא עלתה לכ־228 אלף שקל בחודש. שכר זה גבוה פי תשעה משכרו של עובד ממוצע במפעל. בניכוי האופציות

שקיבל דור, עמדה עלות שכרו על 1.6 מיליון שקל, שהם כ־130 אלף שקל לחודש, פי חמישה משכרו של עובד "רגיל", שעמד על כ־26 אלף שקל בממוצע בחודש.

שכרם הגבוה של עובדי קרגל הוא אחת הסיבות המרכזיות להעברת המפעל לנגב. רוב עובדי המפעל צפויים לפרוש עד 2014, וכך צפויה החברה לחסוך כ־25 מיליון שקל בשנה על עלויות השכר. קרגל כותבת בדו"חותיה כי "עלויות השכר וההטבות שבהן החברה נושאת כתוצאה מהסכמים קיבוציים מיוחדים הנן גבוהות ביחס לתעשייה ובכך יש כדי להוות גורם שלישי המשפיע על מעמדה התחרותי של החברה בשוק הקרטון הגלי".

יו"ר קרדן נדל"ן

70% משרה בעלות 3 מיליון שקל בשנה

איתן סורוקה

בשנים האחרונות ספגה קרדן נדל"ן הפסדים רבים שנבעו בעיקר מפרויקט הולילנד שבו היא שותפה (30%), שסובל מהקפאת היתרי הבנייה. בין השנים 2009 ל־2011 הסתכמו תוצאות קרדן נדל"ן בהפסד נקי של כ־60 מיליון שקל, אך הללו לא חלחלו אל שכרם של בעלי המשרה הבכירים.

בראש החברה עומד היו"ר איתן סורוקה, ששימש כמנכ"ל אזורים בין השנים 1990 ל־2005. סורוקה משך בשלוש השנים האחרונות בקרדן שכר בעלות של 9.1 מיליון שקל, כאשר הוא מועסק ב־70% משרה בלבד. עלות שכרו של סורוקה בשנה האחרונה הסתכמה בכ־3 מיליון שקל. מדובר בעלות שכר חודשית של 250 אלף שקל, פי 2.5 מעלות שכרו של העובד הממוצע בחברה. קרדן היא חברת אחזקות שמעסיקה בעיקר עובדי מטה בהנהלה, כ־20 עובדים במספר, כך שעלות שכרם הממוצעת גבוהה ועומדת על כ־108 אלף שקל. ועדיין היו"ר שלהם מצליח לתפוס מרחק מבחינת עלויות השכר.

דירקטוריון החברה, שבראשו עומד אותו סורוקה, כתב בהודעתו לבורסה כי "סורוקה תרם תרומה משמעותית לעסקי החברה ולעמידתה בתוכניות העסקיות בהתחשב במצב השוק ובאתגרים הניהוליים שאיתם מתמודדות החברה והחברות־הבנות". הפסדי החברה בשנת 2011 הסתכמו בכ־21 מיליון שקל, כך שאם סורוקה אכן תרם תרומה משמעותית לעסקי החברה, כלשון הנימוק בדו"חות, קשה להבין מדוע הוא קיבל, בנוסף לשכרו הגבוה ממילא, מענק של כ־242 אלף שקל באותה שנה.