בלעדי ל"כלכליסט": התביעה של מינטקביץ נגד בנק דיסקונט עוברת לפוסק

אריה מינטקביץ, יו"ר בנק דיסקונט בשנים 1997–2006, מחק את התביעה בגובה 17 מיליון שקל שהגיש נגד הבנק רק לפני חודשיים וחצי. זאת לאחר שהצדדים הסכימו על מינוי פוסק שיכריע בסכסוך על הפיצוי שיקבל מינטקביץ בעבור פרישתו מהבנק, בעקבות מכירת גרעין השליטה.

מינטקביץ תבע את דיסקונט מאחר שלטענתו הבנק חזר בו מהסכמתו למנות את עו"ד פיני רובין לבורר בתיק. התנגדותו של דיסקונט נבעה ככל הנראה מהעובדה שרובין ייצג את מינטקביץ במשא ומתן על תנאי העסקתו בבנק לפני 14 שנה.

פוסק, בניגוד לבורר, לא אמור לנהל דיונים בתיק אלא לקבל לידיו את החומר ולקבל החלטה. גורם המקורב לתיק אמר כי התביעה נמחקה לאחר שמינטקביץ הסכים שהפוסק לא יהיה רובין. הגורם הוסיף כי זהות הפוסק הוסכמה כבר אך עדיין לא התקבל אישור מהפוסק המיועד.

דירקטוריון הבנק קבע ב־2004 שאם יסיים מינטקביץ את כהונתו כתוצאה מהפרטת הבנק, הוא יהיה זכאי ל־15 משכורות חודשיות, בנוסף לסכומים שמגיעים לו בחוזה. באותה שנה החליט הדירקטוריון לאשר למינטקביץ תוספת שכר של 6.5% ומענק של שבעה חודשי משכורת, ולאחר שנה אושר לו בונוס של 1.2 מיליון שקל. משרד האוצר התנגד לתשלום הפיצויים המיוחדים למינטקביץ ב־2006.

ב־2009 הודיע הבנק למינטקביץ כי הוחלט למנות מומחה חיצוני שיכריע את גובה התשלום שמגיע לו, והתיק הועבר לבוררות אצל עו"ד יעקב נאמן. לאחר שנאמן מונה לתפקיד שר המשפטים, התעוררה מחלוקת בין הצדדים בנוגע למחליפו.

מהדו"ח השנתי של בנק דיסקונט לשנת 2010 עלה כי הבנק התכוון להביא לאישור הדירקטוריון תשלום חד־פעמי של 10 מיליון שקל כפיצוי עבור למינטקביץ, אך התנגדות נציגי קבוצת ברונפמן־שראן, בעלי השליטה בבנק, טרפדה זאת. טרם מחיקת התביעה הספיק עו"ד רם כספי, שמייצג את מינטקביץ, להעביר לבנק רשימת דרישות לגילוי מסמכים, בהן פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון שעסקו בהליך שהתנהל בפני נאמן ובהמשך ההליך מול רובין, כמו גם בקשה לחשוף את עמדת רשות ניירות ערך בקשר להליך. מבנק דיסקונט לא נמסרה תגובה.