בלעדי ל"כלכליסט" - הדירקטורים בפועלים: "לא מחובתנו לבלוש אחרי דנקנר"

חברי הדירקטוריון של בנק הפועלים לא היו יכולים לדעת על קשר כלשהו בין דני דנקנר לקרן RP, ולא היתה מוטלת עליהם כל חובה לחקור ולבלוש אחריו כדי לברר אם קשר שכזה אכן קיים. כך עולה מתגובת הדירקטורים לבקשה לאשר תביעה נגזרת נגדם בפרשה שקיבלה את הכינוי "הבנק הטורקי". התגובה הוגשה אתמול לקראת דיון שיתקיים בתחילת אפריל אצל השופטת יהודית שבח בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

התביעה הוגשה בשמם של שורה ארוכה של דירקטורים שכיהנו בתקופה הרלבנטית בבנק, בהם אירית איזקסון, פרופ' עודד שריג - הממונה על הביטוח כיום שהיה דירקטור חיצוני בבנק, ניר זכלינסקי - בעבר המשנה למנכ"ל אריסון השקעות, וכן אפרת פלד.

דני דנקנר | צילום: יריב כץ

התגובה הנוכחית מגיעה בעקבות שתי בקשות לתביעות נגזרות שהוגשו נגד הדירקטורים שאוחדו יחדיו בסופו של דבר. האחת הוגשה בשם הבנק במרץ 2010 על ידי יששכר רובין, בעל מניות בפועלים, נגד חברי הדירקטוריון ועמדה על גובה של 88 מיליון שקל. ביולי אותה שנה הוגשה בקשה שנייה על ידי תובע אחר, מאיר אלתר שמו, בגובה 71.6 מיליון שקל.

שתי תביעות מאוחדות

במרכז הפרשה המדוברת עומדת רכישת הבנק הטורקי פוזיטיף בשנת 2005. באוגוסט ובספטמבר אותה השנה התקשרה אלרן השקעות, שדנקנר היה בעל מניות ודירקטור בה, בשתי עסקאות עם הקרן האמריקאית RP. שלושה חודשים מאוחר יותר דיווח בנק הפועלים כי חתם על הסכם לרכישת השליטה בבנק הטורקי, שבמסגרתו היתה אמורה גם RP לרכוש מניות. הבנק והקרן קבעו מנגנון פיצוי למקרה שהקרן תהיה מנועה מלבצע את ההשקעה, וכאשר ב־2008 היא אכן לא קיבלה אישור מהרשויות הטורקיות - הפועלים שילם לה 88 מיליון שקל. לטענת התובעים כעת, זהו תשלום מופרך הגבוה פי חמישה ממה שנקבע בהסכם.

טענה נוספת היא שהפיצוי אושר ללא הליך מסודר, כשדנקנר הסתיר את היותו בעל עניין כבעלי אלרן - השותפה העסקית של הקרן.

בספטמבר האחרון עלתה הפרשה מדרגה, כשפרקליטות המדינה הודיעה על כוונתה להגיש כתב אישום נגד דנקנר, בכפוף לשימוע. בעקבות זאת ביקשו התובעים לתקן את התביעה ולהוסיף לה את יו"ר הפועלים לשעבר שלמה נחמה. זאת, בטענה שבמסגרת הודעת הפרקליטות נודע לראשונה על עניין אישי שהיה לו בכריתת ההסכם בין הבנק ו־RP לבין בנק פוזיטיף.

בתחילת ינואר האחרון הגיש הפועלים את התנגדותו לאישור הבקשה לנהל את התביעה. הבנק טען בין היתר כי ניהול התביעה לא יהיה לטובת הבנק (תנאי בסיסי באישור תביעה נגזרת שמוגשת בשמו של הבנק – מ"ש), כיון שהוא יכול לפתוח פתח לתביעות נגדיות ולבטל את הפשרה שהושגה ב־2008 עם הקרן. "התביעה של הבנק נגד נושאי המשרה בו עלולה לגרור את תפקוד הבנק ואורגניו העיקריים לבוקה ומבולקה, והכל לשווא, ללא צורך, ללא עילה, לרעת הבנק ולרעת בעלי מניותיהם", נכתב בתגובה. "אין זה ראוי שמי שמחזיקים בקומץ מניות קטנטן יחליפו שיקול דעת של דירקטוריון אמין ומנוסה".

לא ביררו דבר

הדירקטורים עצמם שמים גם הם בתגובתם דגש על מרקם היחסים בינם לבין עצמם. לטענתם, דירקטור נדרש לתת אמון בחבריו לדירקטוריון ובהנהלת החברה. "בהיעדר אינדיקציה מיוחדת לא חלה עליו חובת בילוש אחר יושרם של דירקטורים אחרים או נושאי משרה. ודאי שאין חלה עליו חובה לבדוק בעצמו ולהכיר לפרטים את מערך עסקיהם האישיים של הדירקטורים האחרים", נכתב בתגובה. "אין חברה שתוכל להתנהל כשנושאי משרה בכירים עסוקים בבירורים מתמשכים זה אחר זה וזה מאחורי גבו של זה".

הדירקטורים טוענים כי כלל לא ידעו בזמן אמת על הקשרים בין דנקנר ל־RP וגם לא היו צריכים לברר על קיומם. לטענתם, הם ידעו כי עסקאות בעלות אופי כזה מטופלות על ידי ועדת משנה מיוחדת, ולמעשה "בפני הדירקטוריון לא הוצג כל מידע שיכול היה ללמד על עסקי RP האחרים, פרט לעסקה לרכישת בנק פוזיטיף, או על קשרים בינה לבין מאן דהוא".

טענות נגד רונן ישראל

"הטענה נגד הדירקטורים מבוססת על ההנחה שהם ידעו או היה עליהם לדעת על הקשרים שבין דנקנר לבין RP", מוסיפים הדירקטורים. "הסיבה לכך היא שהקשר בין אלרן של דנקנר לבין RP היה גלוי וידוע לכל מהדיווחים לבורסה וממדורי הכלכלה. האם התובעים סבורים כי מוטלת על דירקטורים חובה לאחוז בידע אנציקלופדי מלא בדבר כל עסקה שנערכה בין כל חברה ישראלית לבין כל גורם אחר?".

אחד התצהירים שצורפו לתגובה הוא של פרופ' רונן ישראל מהחוג למינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה, שכיהן כדירקטור בבנק עד אוקטובר 2010 - אך כיהן גם בחברת אלרן השקעות ב־2002–2008. נגד ישראל, שהחל את כהונתו בבנק כשנתיים לאחר השלמת עסקת פוזיטיף, הועלו טענות אישיות חמורות יותר מאשר נגד שאר הדירקטורים, שהוסברו בכך שהפר לכאורה את חובת האמונים כשלא דיווח לדירקטוריון על כהונתו כדירקטור באלרן.

"במועד הדיון כלל לא העליתי על דעתי שניתן לטעון שהייתי מצוי בניגוד עניינים בשל כהונתי כדירקטור חיצוני באלרן", כותב פרופ' ישראל בתצהירו. "לא היתה לי זיקה אישית לעסקה עם RP. אלרן השקעות ניהלה קשר עסקי עם חברות מקבוצת RP כפי שניהלה קשרים ומיזמים משותפים עם חברות רבות אחרות".

"אשר לטענה כי לכאורה היה לדנקנר עניין אישי בעסקה, הנחתי שחששות - ככל שהיו - נבחנו והוסדרו זמן רב טרם כניסתי לתפקיד בבנק", ציין ישראל. "כדירקטור חדש בבנק לא ראיתי כל פגם בנוכחותו של דנקנר בדיון, והנחתי כי ככל שהיה חשש לקיומו של עניין אישי הוא נבדק והוסר לפני הדיון".

את הדירקטורים מייצגים עורכי הדין רלי לשם, עדי פרמדר ופז הרלב ממשרד מיתר. את התובעים מייצגים עורכי הדין עמית מנור ואורן הירש.