תורת הפערים עפ"י א.מ.ת מיחשוב: כך מגדילים את שכר הבכירים למרות התנגדות בעלי המניות

אחד הנושאים המקוממים ביותר שעולה לסדר היום בתקופה זו של פרסום הדו"חות השנתיים של החברות הציבוריות, הוא הפער הבלתי נסבל בין שכרם של העומדים בראשות החברות לבין זה של העובדים הזוטרים.

עד כה, דומה שהמחאה שהתפרצה על רקע פערי ההכנסות במדינה עברה מעל ראשיהם של מנכ"לים רבים בחברות הציבוריות, ששכרם המשיך להיות גבוה עשרות מונים משכרם של העובדים תחתם. אם מחפשים דוגמה טובה לעיוותים הנוצרים בשוק ההון הישראלי, א.מ.ת מיחשוב מספקת דוגמה מאלפת לדרכם של בכירים להכניס לכיסיהם מאות אלפי שקלים בדרך מקורית במיוחד.

לבעלי המניות נמאס לשלם את שכר הבכירים

חברת א.מ.ת מיחשוב, העוסקת בייבוא, שיווק ושירותי ייעוץ למחשוב, הוקמה ב־1984 על ידי ארבעה מייסדים. באוקטובר האחרון התפטרו הארבעה: יגאל שפר, יעקב ולטר, שרגא שחק וראובן שריפט, בשל תיקון 16 לחוק החברות שאילץ את בעלי השליטה להעמיד את שכרם להצבעת בעלי המניות, ובהם קרן אלפא המחזיקה בכ־9% מהמניות ופסגות המחזיקה בכ־5% מהן. בהודעה שמסרה החברה לבורסה נכתב כי "לא עלה בידי החברה להגיע להסכמה עם חלק מבעלי המניות בדבר תנאי הכהונה וההעסקה של בעלי השליטה, ועל כן תבוא כהונתם בחברה לסיומה". 

שכרם של ארבעת מקימי החברה לשנת 2011 אמנם טרם פורסם, אולם ב־2010 היתה עלות שכרו השנתית של שרגא שחק, שכיהן כיו"ר ומחזיק בכ־18% מהמניות, כ־1.5 מיליון שקל, בדומה לשכרו של מנהל פיתוח העסקים יעקב ולטר, המחזיק גם הוא בכ־18% מהמניות. עלות שכרם השנתית של שני בעלי השליטה האחרים, יגאל שפר וראובן שריפט, הסתכמה בכ־1.3 מיליון שקל וב־400 אלף שקל בהתאמה. מאז שפר שב לכהן כיו"ר החברה בחצי משרה בעלות שכר שנתית של כחצי מיליון שקל, ובנוסף יקבל בונוס שנתי שיכול להגיע עד לסכום של חצי מיליון שקל.

מקבלים פיצוי בנוסף לדמי הפיצויים

בעקבות עזיבתם צפויים מקימי החברה לקבל פיצויי פיטורים עבור 28 שנות עבודתם, אך מתברר שפיצויים אלו אינם מספיקים עבורם. על פי דיווח לקוני לבורסה מלפני שבועיים, דירקטוריון החברה החליט להעניק לארבעה את "הסכום שנצבר כתשואה בקופת הפיצויים המרכזית של החברה על רכיב השלמת הפיצויים של בעלי השליטה בקופה המרכזית".

משמעות הדיווח היא כי החברה הפרישה מדי שנה לקופת פיצויים מרכזית סכומי כסף בהתאם למשכורות עובדיה, שנועדו להיות משולמים ככספי פיצויים במקרה של עזיבת עובד. אותו סכום שהצטבר בקופת הפיצויים המרכזית הושקע באפיקים שונים והניב תשואה חיובית. עתה החברה מתכוונת לתת לארבעת בכיריה את התשואה שהצטברה על חלקם היחסי בקופת הפיצויים, שמסתכם במאות אלפי שקלים.

נכון לסוף 2010 עמד היקף קופות הפיצויים המרכזיות לכלל עובדי החברה, המוחזקות בבנק הבינלאומי הראשון ובאקסלנס נשואה, כמו גם בקרנות פנסיה ובפוליסות ביטוחי מנהלים, על כ־36 מיליון שקל.

למי שייך הכסף בקופת הפיצויים?

לרוב החברות הציבוריות יש קופה מרכזית לפיצויים, שבה מופקדים כספים לצורכי פיצוי העובדים שעוזבים במשך השנים.

אם החברה מפקידה את הכספים בחוכמה, אזי מצטברת תשואה חיובית ונוצרים עודפי כספים בקופה. עודפי כספים אלה שייכים לחברה עצמה כבטוחה ליום גשום, ולכל היותר הם שייכים לבעלי המניות של החברה, שלהם ניתן לחלק את הכספים העודפים כדיבידנד, למשל. משמע: עודף התשואה שנוצר צריך להגיע לידיהם של בעלי המניות או לשמש את החברה, ולא להגיע לכיסיהם של בעלי השליטה שעזבו את החברה.

המציאות עולה על כל דמיון הוליוודי גורדון גקו עשה זאת קודם בוול סטריט בסרט מתואר סיפור בו משקיע ממולח בשם גורדון גקו, המגולם ע"י השחקן מייקל דאגלס, מנסה להשתלט על חברת תעופה ציבורית תוך הפגנת "דאגה" לעובדיה ולעתידה של החברה ניר צליקלכתבה המלאה

מהפרקטיקה הנהוגה בא.מ.ת מיחשוב, עלול להיווצר מצב בעייתי במקרה שבו הקופה צוברת תשואה שלילית. במקרה שבו החברה נקלעת לקשיים ונאלצת לפטר עובדים, ייתכן מצב שבו בקופתה אין די כסף כדי לשלם את פיצויי הפיטורים לעובדים, ואולי אף תיאלץ לגייס כסף ממקורות אחרים כדי לממן את הפיצויים.

מטרת הכספים העודפים היא לשמש את דירקטוריון החברה כבטוחה לתקופות שבהן הקופה המרכזית מפסידה כסף, ולא לזרום אל בעלי השליטה, הסביר רואה חשבון בכיר ל"כלכליסט". לדברי רואה החשבון, "בדרך כלל נהוג להשאיר את העודף הכספי שנוצר מההשקעות של קופת הפיצויים בקופת החברה הציבורית עד שהחברה עצמה מתפרקת ואז העודף הכספי הזה אמור להתחלק לבעלי המניות אחרי פירוק החברה.

"מבחינה משפטית, אפשר למשוך את הכסף רק לאחר שאין בעצם עובדים בחברה יותר ושהוכחת בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שהכסף לא משמש עוד לפיצויים של עובדים שפוטרו או עזבו את החברה.

"אסור לכסף הזה להיות לשימוש אחר, ויש הגבלות רציניות לכך שהחברה למעשה לא תעשה בכסף הזה שימושים אחרים.

"מניסיוני, לא מדובר בפרקטיקה מקובלת שלוקחים את התשואה על קופת הפיצויים של אנשים ספציפיים ונותנים להם אותה, לא נתקלתי עד עכשיו בפרקטיקה כזו וזו ממש לא נורמה שנהוגה בחברות ציבוריות".

15.8% משכר הבעלים הופרש לפיצויים

אמת מיחשוב עוסקת במתן פתרונות מחשוב לסביבות מחשב מגוונות, ובמסגרת זו היא עוסקת ביבוא, שיווק ומכירה של מערכות מחשוב מורכבות, תחנות עבודה וציוד היקפי. בנוסף, החברה נותנת שירותי ייעוץ, הדרכה בתחומי המחשב, והטעמת פרויקטי מחשוב. החברה רשמה הכנסות של 351.3 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה לעומת 261.5 מיליון שקל בתשעת החודשים המקבילים ב־2010. הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של 2011 הסתכם בכ־12 מיליון שקל לעומת 3.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2010.

בשנת 2010 זכו כל אחד מבעלי השליטה שחק, ולטר ושפר לשכר חודשי צמוד מדד של 67.3 אלף שקל לחצי משרה; תוספת שנתית בגובה 5% משכרם; הפרשה של 15.8% מהמשכורת לקרן פיצויים ועוד הפרשה של 7.5% מהשכר לקרן השתלמות.

בנוסף, כל אחד מהם זכאי ל־1% מהרווח לפני מס עד 16 מיליון שקל ול־2.6% מהסכום שמעבר לכך. שירפט, בעל השליטה הרביעי, הסתפק עד למועד עזיבתו את החברה בשכר חודשי של 20.5 אלף שקל כשעבד בהיקף של 20% משרה בלבד, וקיבל תוספת שנתית של 5% משכרו.