התפוח ושברו

• לטורים הקודמים של ערן גפן
  

בשבוע שעבר שאלתי את ירון, האחיין שלי, אם גם השנה הוא מעוניין לשלוח את הדוד מאמריקה לעמוד בשבילו בתור בחנות של אפל בשדרה החמישית, כדי להיות מהראשונים עם האייפד החדש. ירון בן ה־15 מכפר סבא, שגדל קילומטרים ספורים ממטה אפל וחופר שעות באתרים המוקדשים לשמועות על אפל כדי להיות מעודכן, הגיב בחוסר עניין מפתיע.

"הם רוצים לדבר איתי על המהירות של המעבד, אז אני מאבד עניין בחברה", אמר וקצת נבהל מעצמו, כמו מתבגר שמבין פתאום שיכול להיות שההורים שלו הם לא הכי מושלמים בעולם.

אחרי צפייה במסיבת העיתונאים עם טים קוק, אני מוכר את המניות שלי באפל. בוא נראה מה אנחנו יודעים על האייפד החדש: יש לו מסך ברזולוציה גבוהה יותר, מעבד במהירות כפולה ומצלמת 5 מגה־פיקסל. אפל מוכרת לנו מפרט, בניגוד לרוח החברה של סטיב ג'ובס. אפל עלתה לגדולה כי בזמן שכולם מכרו לנו מעבדי פנטיום, היא דיברה במונחים של נסים ונפלאות. תמיד היה מחשב מהיר יותר, אבל באפל התעסקו בחוויה, בפלא, בקסם שארוז כל כך יפה שאי אפשר שלא לקנות אותו - למרות המחיר היקר.

איור: עומר הופמן

הפכו למיינסטרים

כשאני נוסע בסאבווי, כולם סביבי עם האוזניות הלבנות, כמו חיילים משובטים. בכניסה לבית הקפה מתחת לאוניברסיטת ניו יורק רואים רק תפוחים לבנים דולקים בגב המחשבים הניידים, שמסתירים את פניהן של הסטודנטיות החרשניות.

אפל, פעם אלטרנטיבה צעירה ובועטת, הפכה לתאגיד הגדול בעולם, למיינסטרים, וזו סכנה גדולה. כשעמיר, אבא של ירון, קונה אייפד ומתחיל להוריד אפליקציות וכשסבא שמעון פרס מלטף את המסך, הדור של ירון כבר מתחיל להתגרד. אפל נמצאת היום במקום שבו היתה גוגל לפני שלוש שנים, רגע לפני שפייסבוק התחילה לנשוף בעורפה. הביקורת עליה ועל תנאי ההעסקה במפעלים שלה בסין הולכת וגוברת, כשבמקביל היא הולכת ונהיית דומה ל־Dell. אולי בגלל זה ההיפסטרים של ברוקלין כבר מתחילים להסתובב עם אסוס או עם מחשבים שהרכיבו לבדם. הם, כמו ירון, הרי יודעים לפני כולם.

"החלטתי לנסות לשמוח מהמסך החדש ולא לפסול אותו", כתב לי ירון אחרי מסיבת העיתונאים, "יש באייפד הקטן יותר פיקסלים מאשר במסך בסלון שלך, זה סבבה. האמת היא שהסיבה היחידה שבגללה אני מתלהב מזה היא כי אין שום דבר אחר להתלהב ממנו, ואם אני לא אתלהב מזה אז כל האייפד ילך לזבל. אם היו בו דברים מדהימים, אף אחד לא היה מדבר על המסך".

השקת האייפד החדש | צילום: רויטרס

ויש לו עוד הסבר: "עד שאתה לא מדליק את המסך ומסתכל על האייפד החדש לצד האייפד הקודם, אתה לא יודע איזה דגם יש לך. הם צריכים לצאת עם משהו כמו האייפד או האייפוד, קטגוריה חדשה של משהו שאתה חושב שאתה לא צריך. הדבר הכי מרגש במסיבת העיתונאים היה כשקוק אמר: 'יש לנו הרבה דברים לשנה הקרובה, 2012 הולכת להיות פיצוץ'. אולי הוא התכוון לטלוויזיה החדשה, זה הסיכוי היחיד שלהם לרגש אותי מחדש".

ירון מתחיל עכשיו את גיל ההתבגרות שלו, גיל של מרד במוסכמות. יש לי תחושה שכולנו כצרכנים נלך בעקבותיו וניכנס לגיל ההתבגרות שלנו. אפל לא תרגיש את זה מיד: בנושאת מטוסים שכזו, המומנטום וחוקי הפיזיקה לבדם ימשיכו לשאת אותה הלאה עוד שנים, מבלי שנרגיש שהקצב שלה יואט. אבל אם קוק ימשיך לדבר עם הלקוחות על המהירויות של המעבד ועל הרזולוציה של המצלמה, הבעיה הזו תלך ותחמיר והקסם שלה ילך וידהה. מרוב התעסקות עם מעבד הליבה, אפל בעצמה עלולה לאבד את הלב

טייק אווי

1. בני ה-15 יודעים הכל לפני כולם, גם על הזדקנות אפל

2. פעם אפל מכרה לנו חוויה, לאחרונה היא מוכרת פיצ'רים

3. לכל תפוח יש תאריך תפוגה

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל FanGager הפועלת מניו יורק, שפיתחה טכנולוגיה המאפשרת למותגים לנהל את המעריצים שלהם בפייסבוק ובטוויטר.