אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: חיפוש מותאם אישית? הגולשים לא מתלהבים

דו"ח טכנולוגי: חיפוש מותאם אישית? הגולשים לא מתלהבים

לפי סקר חדש רוב הגולשים דוחים את הגישה החדשה של גוגל לחיפוש ברשת, ורואים בה פגיעה בפרטיות. וגם: הבלוגים לא נבהלים מפייסבוק, וכמה תובנות על פרשת ג'וזף קוני

11.03.2012, 14:25 | יוסי גורביץ

לארי, העם לא רוצה

לארי פייג', מנכ"ל גוגל, שוחח לאחרונה עם עובדי החברה שהביעו את אי שביעות רצונם ממה שהיא עשתה לשירות החיפוש – הוא מראה עכשיו תוצאות שונות לכל אדם, בין היתר בעזרת שינוי מדיניות הפרטיות הידוע לשמצה. פייג' אמר לעובדים שכדאי להם להתרגל, כי זה הכיוון שגוגל הולכת אליו. ובכן, גוגל כמובן יכולה לעשות מה שהיא רוצה (אלא אם רשויות החוק יתערבו), אבל הרושם המתקבל הוא שרוב הגולשים לא מרוצים מהשינויים.

65% מהנשאלים בסקר של מכון Pew אמרו לסוקרים שחיפוש מותאם אישית הוא דבר שלילי, והם גם נתנו את הסיבה המובהקת לכך: הוא מגביל את תוצאות החיפוש שאתה רואה, ובהתאם את המידע שאתה נחשף אליו. בפועל, חיפוש מותאם אישית יוצר תיבת תהודה שקשה למשתמש לצאת ממנה – בין השאר משום שהוא לא מכיר את הפרמטרים שבהם משתמש מנוע החיפוש. פחות משליש מהמשתמשים קנו את הלוקש של גוגל, שאומר שהחיפוש האישי מוצא תוצאות שמתאימות לך יותר.

אבל הסוקרים של Pew שאלו את העונים שאלה בעייתית הרבה יותר מבחינת גוגל: איך הם ירגישו אם מנוע חיפוש ישמור את המידע עליהם, וישתמש בו אחר כך כדי להתאים להם את התוצאות. 73% אמרו שמדובר בפלישה לפרטיות שהם לא מסכימים לה. החדשות הטובות, סוג של, מבחינת גוגל, הן שהשיעור הזה יורד ככל שגיל המשתמש נמוך יותר, אבל גם הדור הצעיר לא מתלהב משיטת העבודה הקבועה של גוגל: 69% מהנשאלים בגילאים 29-18 ענו כך על השאלה, כמו גם 68% מבני ה-49-30.

מהמחקר עולה עוד שככל שאתה משכיל יותר, כך הסיכוי שתזהה מודעה שמוצגת לך על פי מידע שנאסף עליך גדול יותר. כך או כך, רק 38% מהנשאלים אמרו שהם יודעים כמה מידע אוספים עליהם ברשת, אבל גם הם כבר מתחילים להתגונן מפני האיסוף. ועוד קצת חדשות טובות לגוגל, בשוליים: 56% מהנשאלים מבצעים לפחות חיפוש אחד ביום ברשת(בהשוואה ל-30% ב-2004) וגוגל היא ספקית החיפוש המועדפת על רובם המוחלט. לפחות לפי הסקר, היא מחזיקה במונופול של 83%. לידיעת הרגולטורים.

לארי פייג לארי פייג', מנכ"ל גוגל. הגולשים לא מרוצים | צילום: בלומברג לארי פייג

ואם כבר דיברנו על אנשים שלא מרוצים מגוגל...

היה שלום, אנדרואיד

 

Mika Mobile היא חברת משחקים סלולריים מצליחה, שבין השאר פיתחה שני משחקי אנדרואיד מצליחים מאד: Zombieville USA ו-Battleheart. אבל אתמול הודיעה החברה בבלוג שלה שהיא מפסיקה לייצר משחקי אנדרואיד.

למה? מכמה סיבות. הראשונה והחשובה שבהן היא שזה פשוט לא רווחי לה. כדי לפתח לאנדרואיד, שלו יש כמה וכמה גרסאות, היא היתה צריכה להשקיע 20% מהמשאבים שלה. אבל ההכנסות מאנדרואיד עומדות בסך הכל על כחמישה אחוזים מכלל ההכנסות של מיקה.

בעיה שניה היא העובדה שגוגל שינתה, שוב, את הצורה שבה היא פועלת מבלי להודיע למפתחים מראש. היא מיתגה מחדש את המרקט כ-Google Play בשבוע שעבר, ובדרך שינתה את הגבלות הגודל של הקבצים. זה מצריך את מיקה לעשות שינויים ניכרים במשחקים שלה. אילו היה בכך טעם כלכלי, היא היתה עושה זאת. מסתבר שאין. לא בדיוק חדשות טובות לגוגל, ועוד כשהאפסטור של אפל חוגגת 25 מיליארד הורדות מעבר לכביש.

 

הבלוגים משגשגים, למרות הכל

היה מי שאמרו שפייסבוק וטוויטר יהרגו את הבלוגים. אז אמרו. בינתיים נראה שהם דווקא שורדים, ואפילו משגשגים.

מחקר של נילסן מעלה שבסוף 2011 היו בעולם 181 מיליון בלוגים, בהשוואה לפחות מ-36 מיליון בסוף 2006. בין אוקטובר 2008 לאוקטובר 2011 מספר הבלוגים הכפיל את עצמו ויותר, מכ-79 מיליון ל-181.

וורדפרס. הבלוגים לא נעלמים וורדפרס. הבלוגים לא נעלמים וורדפרס. הבלוגים לא נעלמים

מי הם הבלוגרים? ובכן, רובן הן בעצם בלוגריות, אחת מכל שלושה בלוגרים היא אמא, וכ-53% מהבלוגרים הם הורים לילדים שעדיין חיים איתם. כמחצית מהבלוגרים הם בגילאי 18 עד 34, והם בעלי השכלה: שבעה מתוך עשרה הלכו לקולג', ורובם גם סיימו אותו.

חלק ניכר מהבלוגרים כותב בשלוש פלטפורמות הבלוגים המובילות – בלוגר, וורדפרס וטאמבלר – כשטאמבלר נהנית מזינוק של ממש בשנה האחרונה. שלושת האתרים הללו משכו אחד מכל ארבעה גולשים בארה"ב באוקטובר 2011. כבוד.

"בעיה מהגיהנום"

כך הגדיר בשעתו מזכיר המדינה של ארה"ב, וורן כריסטופר, את רצח העם שהתרחש בבלקנים. הבעיה היתה למעשה הרבה פחות סבוכה, אבל השאלות שמעוררת התערבות צבאית במדינה אחרת  אף פעם לא קלות. תמיד יהיו תוצאות שלא העלית בדעתך, והסיוע האמריקאי לאוסמה בן-לאדן בזמן הפלישה הסובייטית לאפגניסטן הוא דוגמה קלאסית.  

הנושא עלה לכותרות בקרב גולשים מן השורה בימים האחרונים, בעקבות ההצלחה הפנומנלית של הסרטון Kony 2012, שעליו דיווחנו בטור הקודם. איתי שמושקוביץ כבר כתב כמה מילים על הבעייתיות של הקמפיין של ארגון "הילדים השקופים", שמפיצים את הסרטון, והתמקד באפקטיביות שלו. אבל יש עוד שאלות, מעשיות פחות ומורכבות יותר, על המאמץ הוויראלי להעמיד לדין את ג'וזף קוני, שאחראי לטבח המונים ולחטיפת ילדים על מנת לגייסם לצבאו.

קודם כל, הקמפיין בעייתי מנקודה בסיסית אחת – הקולוניאליזם שלו, החזרה ל"משא האדם הלבן", הדרישה שלבנים יתערבו צבאית באפריקה ויפתרו בעיה שאוגנדה לא מצליחה לפתור בעצמה. ממשל אובמה כבר שלח יועצים לאוגנדה לשם כך, אבל ל"ילדים השקופים" לא מספיק. הם רוצים כוחות צבאיים על הקרקע, או לפחות צלף שיקלע לקוני בול בפוני. עכשיו, אני יכול לחיות בשלום עם צלף כזה – ואקנה לו בירה, אם אפגוש בו. הרעיון של הפיכת אדם שמבוקש על ידי בית המשפט הבינלאומי בהאג למבוקש על אמת דווקא מוצא חן בעיני. אבל כוחות קרקע? לבנים? באוגנדה? בעיה, במיוחד כשקוני כבר לא שם.

רבים מהאוגנדים, בתור התחלה, מתנגדים לרעיון. בעצם, כל מי שחושב שהתערבות צבאית צריכה להיות צעד אחרון מתנגד לו. הרבה מאוד ליברלים מתוסכלים, שהצביעו במשך שנים על הסכנה הנשקפת מקוני ו"צבא השחרור של אלוהים" בהנהגתו, מזדעזעים עכשיו מהקמפיין של "הילדים השקופים".

בעיה נוספת שעליה מצביע הסרטון בעקיפין היא, כפי שכתב איתי, המגבלות של אקטיביזם-רשת. הסרטון של "הילדים השקופים" צבר יותר מ-70 מיליון צפיות תוך פחות משבוע. המון אנשים הרגישו טוב עם עצמם כשהם שיתפו את הסרטון. זה, כמובן, לא שיחרר אף ילד שמוחזק על ידי קוני, אבל אולי הפעיל לחץ על המחוקקים בארה"ב לשימוש בכוחות צבאיים במזרח אפריקה – מטרה שסביר להניח שרוב מי ששיתף את הסרטון לא חשב עליה עד הסוף.

כן, הסרטון הצליח להעלות את קוני למוּדעוּת העולמית, וזה חשוב. אבל מודעות היא לא הכל. למעשה, הדגש על מודעות בא על חשבון פתרון לבעיה עצמה.

קצרצרים

חייל, האויב מאזין – ולא רק בטלפון וברחוב. צבא ארה"ב מזהיר כעת את חייליו מפני שילוב Geotagging (תיוג לפי מיקום) בתמונות שלהם, במיוחד כאלה שהם משתפים בטרשות חברתיות. מסתבר שהגורמים שנלחמים בצבא האמריקאי משתמשים במידע הזה לצרכי טיווח, וכבר הצליחו להשמיד כמה כלי טיס שצולמו בתמונה שהכילה את נתוני ה-GPS האלה. אף אחד לא נפגע, אבל זה עלול להיות זמני בלבד. 

גוגל החלה לאחרונה לצמצם משמעותית את היקף סריקת הספרים שלה מספריות, אם כי היא עדיין לא הפסיקה לעשות זאת לחלוטין. כמה ספרנים העריכו שקצב סריקת הספרים ירד למחצית ממה שהיה ב-2006, כשגוגל החלה בפרויקט המפוקפק הזה. סביר להניח שלכישלונות המשפטיים של גוגל בתחום יש חלק בכך. גוגל עצמה נמנעה מתגובה של ממש לידיעה. נראה שיש גבול אפילו למשאבים של חברה בזבזנית כמו גוגל, שלפני שלוש שנים החלה בפרויקט שהמטרה שלו היא למפות את כל הפרויקטים שהיא מעורבת בהם ולחסל את אלה שאינם כלכליים.

גוגל עוזבת את הספריות בשקט, צילום: בלומברג גוגל עוזבת את הספריות בשקט | צילום: בלומברג גוגל עוזבת את הספריות בשקט, צילום: בלומברג

ככל שחולף הזמן מתגלים יותר פרטים על פעילותו של "סאבו", המנהיג של לולזסק ואנונימוס, כמשת"פ של השלטונות. ממידע שהתפרסם לאחרונה עולה כי הקטור חבייר מונסגור היה השטינקר המושלם, והרשויות מתגאות בכך שהוא עבד מסביב לשעון כדי לדפוק את החברים שלו לשעבר. המידע עליו היה סודי, עד שהוגשו כתבי האישום שהצריכו את מעורבותו. המידע שמסר סאבו לרשויות, כך נטען, עזר לשבש כ-300 התקפות האקרים. חשוב להיזהר במידע הזה: בהחלט יכול להיות שהוא מכיל אלמנטים של לוחמה פסיכולוגית, שמטרתם לגרום לדה-מורליזציה בשורות אנונימוס.

יש בזויות ממנה, אך אין בזויות כמוה: נסיונותיה של אפל לנהל תביעת פטנטים נגד קודאק לאחר שהאחרונה הכריזה על פשיטת רגל נדחו על ידי בית המשפט, שציין שהחוק אוסר על "הצקה לבעלי חוב". טרול הפטנטים הגדול בעולם יצטרך למצוא מטרה אחרת, רצוי כזו שיכולה להלחם – סמסונג, נניח.

פעם טורי נימוסים והליכות היו עוסקים בשאלה מתי מותר לך להתחיל לעשן ואיך לשתות סוגי יין שונים. למרבה השמחה הם התעדכנו, ועכשיו הם עוסקים בשאלות גורליות כמו מה מותר ומה אסור לעשות במקום העבודה עם המכשירים הניידים שלך. למשל, מאחר שסמארטפונים וטאבלטים עדיין לא נתפסים - בצדק – כמחשבים, קיימת בעיה לרשום על אחד מהם הערות מפגישה שאתה משתתף מבלי להיחשב לגס רוח שקורא מיילים כל הזמן. הפתרון? לומר לשאר המשתתפים מראש שזה מה שאתה מתכוון לעשות, וסתם לצאת נודניק.  

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
ל-2, אתה לא מבין את האסטרטגיה של גוגל כנראה..
העובדה שהאנדרואיד חינם, והם "לא רואים ממנו שקל" אולי נכונה אם מסתכלים על שורת הרווח ממכירת אנדרואיד, שהיא 0 מוחלט. אבל, כמו כל שירות של גוגל שהוא בחינם ורק עולה להם כסף, אנדרואיד הוא מכונת מזומנים ענקית משום שכל מכשיר אנדרואיד שנמכר שווה להם יותר מכל המאמצים שלהם ברשת וזאת משום שהם יכולים לנתח מהשימוש באנדרואיד את הרגלי הצריכה, וכך לשפר את המודעות שאתה מקבל. המטרה שלהם היא לבנות על כל אחד פרופיל, והם יעשו זאת טוב יותר אם גם יהיה לך לפאפון אנדרואיד שמחייב חשבון גוגל. אז תחשוב שוב אם כל העסק הזה משתלם להם או לא... עם זאת, לגבי הספקים אתה צודק כי הם כנראה לא רואים רווח מהסיפור הזה אלא אם גוגל מתמרצים אותם כספית על כל מכשיר אנדרואיד שנמכר (האמת, שווה להם).
מיכאל , רמת גן  |  12.03.12
2.
אבל גוגל היא "פתוחה", לא? והאנדרואיד בעליה, נכון?
אז שלא. הכותב עלה על העניין: אנדרואיד היא לא ממש פתוחה, והיא לא מערכת רווחית - לא לגוגל, ולא לרוב היצרניות. מסתבר שגם הפיתוח על אנדרואיד לא רווחי. יש הרבה מכשירי אנדרואיד - יותר מ-iOS ויותר אפילו מסימביאן. אבל בניגוד ל-iOS הרי שמכשירי אנדרואיד נמכרים על ידי המון יצרנים, רובם לא מרוויחים מזה וחלקם אפילו מפסידים וממשיכים רק מכוח האינרציה והרצון שלא לעזוב את הזירה לגמרי. רק היצרניות הגדולות: סמסונג, HTC וייתכן שבעתיד גם מוטורולה מרוויחות כסף מהמכשירים - אבל לא הרבה, ובטח שלא כמו אפל, שגורפת לבדה 75 אחוז מהרווחים בשוק. גוגל עצמה לא רואה כמעט כלום מאנדרואיד, ולא אתפלא אם בעצם רק מפסידה כסף. מסתבר שהדבר נכון גם בתחום האפליקציות. מעניין מה יקרה כשווידוז פון תזכה לאחיזה בשוק (וזה יקרה תוך שנה שנתיים). האם זה יהיה על חשבון אפל, או על חשבון גוגל? לדעתי על חשבון גוגל.
דרום לבנון , צפון ישראל  |  11.03.12