צילום: נועם מושקוביץ
מה באמת עושה עוזר פרלמנטרי
תומר אביטל התחפש לעוזר של שני ח"כים ושר אוצר אחד. זה הסתיים בנצחון גולני על המטכ"ל
מתייצב אצל שאמה־הכהן: הח"כ תקוע בפקקים
הגעתי אל לשכת יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה־הכהן (ליכוד), שהתעכב קצת בפקקים. בינתיים דחיתי בטלפון הזמנה לאירוע של שגרירות אוסטרליה, וסרקתי את לקט העיתונות כדי לראות כיצד כיכבו הוועדה והח"כ שלי הבוקר.
הבוס שלי מגיע: מקבל עבודה אמיתית
כשהגיע שאמה־הכהן השליכו אותי מיד לחזית: ניסוח הצעת חוק. שאמה־הכהן העלה רעיון להילחם במחיר הבנזין המשתולל באמצעות הגבלת המע"מ, כך שלא יעלה במהלך השנה מעבר לשיעור שבו עמד בעת אישור התקציב. עליי הוטלה מלאכת ניסוח דברי ההסבר להצעה.
שאמה־הכהן מרוצה: הצעת החוק הראשונה שלי
שורה של טיעונים בומבסטיים ופופוליסטיים התפרצו דרך אצבעותיי למערכת המחשב של הכנסת, "סנהדרין" שמה. כל ההסברים שהצעתי נשמעו צולעים, עד שלבסוף נזכרתי במחקר על שיעור המס מהדלק, גנבתי משפט מפסק דין של בג"ץ, ואיכשהו ניסחתי פסקת הסבר לוחמנית. שאמה־הכהן היה מרוצה. הוא חתם.
רגע של נחת: פותחים מכתבים יחד
הצגתי בפניו את הדואר האחרון: אופנוענים היללו אותו על הוזלת הביטוח, וחרדי אחד כתב לו כי שמו בגימטריה שווה ל"אנשי חיל יראי אלוהים" ובירך אותו על התנגדותו להפעלת תחבורה ציבורית בשבת.
עובר אל פלסנר: מעדכנים סטטוסים בפייסבוק
נפרדתי משאמה־הכהן וריחפתי ללשכה של ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה). הוא בדיוק הופיע בפני קציני צבא גרמנים ואני החמאתי לו על הופעתו, כמצופה מעוזר פרלמנטרי. אחרי זה התפניתי לעדכן בשבילו סטטוס בפייסבוק - פעולה שהפכה למטלה מהותית בכנסת בשנתיים האחרונות. בהמשך פלסנר, לוחם ותיק למען שוויון בנטל, מכתיב לי שאילתה למשרד החינוך על חרדים שקיבלו פטור מצה"ל. אם כבר מעבידים אותי חינם, אז לפחות שייצא מזה אייטם. עם העוזרת הדר אלוני אני מנסח שאילתה אחרת, נפיצה יותר, לגבי מסמוס פרק החרדים בדו"ח טרכטנברג - וממען את ראש הממשלה עצמו. הדר אומרת ביראת קודש שזו הפעם הראשונה שהם מגישים שאילתה לרה"מ. פלסנר מציץ, משבח ומשביח את השאילתה ויורה אותה הלאה. אחר כך אנו נגררים לאירוע של שר החוץ של ליטא, ופלסנר מבקש שאחלץ אותו אחרי רבע שעה, אף שייראה כי הוא מתעקש להישאר. ואז אנו נפרדים.
בול פגיעה: עם השר שטייניץ
נצמדתי לראש מטה שטייניץ דוד שרן, ויחד בחנו מכתב מעורפל של מנכ"ל חברה ביטחונית בכירה שדורש פגישה בהולה. "זו טכניקה לבקש משהו אישי מהשר", הסבירו לי. סירבנו. אחר כך קראנו בקשה מתוכנית סאטירה בטלוויזיה, שהזמינה את שטייניץ לבוא להופיע. אני ממליץ בחום, אך שרן מקשה ותוהה "מה יקרה אם ישאלו אותו על מחירי הדלק והחשמל?". אני יורה מיד: ''נסגור את ערוץ 10 אם תעברו שאלה". משם עברתי לסייע ליועצת השר עדי אביטן לחסל הצעת חוק פופוליסטית. אחרי שניצחנו בערך, אני ממשיך לישיבה בה אנשי אגף שוק ההון מעדכנים את נמרוד ספיר, יועצו המקצועי של השר, על חוסר הסכמות עם משרד המשפטים שנפתרו בחלקן סביב הצעת חוק מסוימת. משם נכנסתי עם שר האוצר יובל שטייניץ לישיבה עם ראשי עמותת "הכל חינוך", שמשדלים אותו לתמוך בהצעת חוק שתעניק עדיפות לאוכלוסיות מוחלשות. ברקע מתנגנת מוזיקה קלאסית.
השר שואל שאלות נוקבות. אחרי כמה דקות אני כותב בפתק לנמרוד ספיר, יועץ השר: "מה אנחנו אמורים לעשות?"
הוא עונה לי: "מעבירים נקודות להתייחסות השר בהתאם להתפתחות הפגישה".
לפתע אני מבחין בדפדפת שלו במסמך שמכיל את עמדת הגורמים המקצועיים שערכו תחקיר מוקדם. אני מבקש את הדף אך הוא מסביר שמדובר בחומר פנימי. כיצד אוכל לייעץ אם לא אחשף לכלל המידע? לאחר שאני מבטיח שאקח את פרטי הדף לקבר ספיר מתרצה ומניח לי לקרוא אותו. מרתק. בינתיים השיחה גולשת לפילוסופיה והנוכחים מדברים על הספרים שכתב שטייניץ.
זה מעלה בי רעיון. אני מייעץ לשר שיבנה כל שנה, או שנתיים, לא רק תקציב אלא גם את 'האידאה של התקציב' – כיצד תקציב היה צריך להיראות לפי האוצר בעולם נטול לחצים. שטייניץ חושב על זה שתיים וחצי שניות ועונה "לא". אני לא נכנע אז הוא מסביר "עד לאן תיקח את זה? זה גם ידרוש משאבים. שקלתי אבל לא".
אני מבחין לפתע ב"בול פגיעה" על הדלת. "ניצחתי פעם את נתניהו וברק", מתגאה שטייניץ, "והוכחתי להם שגולני חזקים יותר ממטכ"ל".
4 תגובות לכתיבת תגובה