"אין הצדקה להגן על בתי המרקחת הפרטיים"

"אין כל הצדקה להגן על המגזר הספציפי של בתי המרקחת הפרטיים", כך טוענת המדינה, בתשובה שהגישה לבג"ץ לעתירת הסתדרות הרוקחים הפרטיים. העותרים טוענים כי האופן שבו שוק התרופות מוסדר כיום יוביל להיעלמותם של בתי המרקחת הפרטיים, וכי המדינה אינה עושה דבר כדי להבטיח להם רווחיות סבירה. לטענתם, הם נתונים לחסדי קופות החולים בכל הקשור לרווח הנוצר ממכירת תרופות. מחרתיים יתקיים הדיון בעתירה.

תגובת המדינה מעידה על כך שהיא לא כל כך מוטרדת מהוצאת בתי המרקחת מידי הרוקחים הפרטיים לידיהן של קופות החולים ורשתות הפארם הגדולות. המדינה מסבירה את עמדתה בכך שאין כל פגיעה בשירות הניתן לציבור, וטוענת כי מספר בתי המרקחת והרוקחים דווקא נמצא במגמת עלייה. בשורה התחתונה, המדינה לא מוצאת כל צידוק להתערב בשוק באופן שיבטיח את קיומם של הרוקחים הפרטיים. לטענתה, התערבות כזו תעלה את מחיר התרופות ובכך תפגע בציבור.

מנגד, דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים, טוען כי אין כל סיבה לכך שדרישות הרוקחים יובילו לעלייה במחיר התרופות לצרכן. לדבריו, הרוקחים נפגעים מהתנהלות קופות החולים, האחראיות על 50%–60% ממחזור המכירות של בית מרקחת פרטי ממוצע. פפו מסביר כי קופות החולים דורשות לקבל הנחות מהרוקחים הפרטיים, בשל התרומה הגדולה של המרשמים שלהן למחזור של בתי המרקחת. לטענתו, הנחות אלו חותכות בחצי את הרווחיות לרוקח הפרטי הנובעת מכיבוד המרשמים.

פפו טוען כי אף שבתי המרקחת הפרטיים הם עסקים עצמאיים, השליטה של הקופות במחזור המכירות משמעותה שליטה מוחלטת בבית המרקחת. "הקופות מכתיבות לי איזה מלאי להחזיק, למשל. יש לי חמישה מוצרים גנריים לטיפול בכולסטרול כי כל קופה החליטה, משיקול מסחרי שלה, להתקשר עם יצרן אחר".

למרות הכל, פפו אינו מאשים את קופות החולים אלא את המדינה, שלדבריו שולטת על כל שרשרת הערך בתחום התרופות, וכאשר הדבר מגיע לקביעת הסכמי ההתקשרות בין הקופות לבתי המרקחת הפרטים - המדינה מעלימה עין ונותנת לצדדים "להסתדר לבד". לדבריו, "שנים נהגנו בנימוס, אבל הגענו למצב בלתי נסבל. קופות החולים הן הזרוע הארוכה של המדינה; ולמדינה נוח מאוד לקחת צעד אחורה כאשר מגיע החלק של התגמול לרוקחים הפרטיים, כי זה מוריד נטל כלכלי מהגב שלה (כל התייעלות של קופת החולים מקלה על הסבסוד שניתן מהמדינה - ג"ק). אבל מבחינתנו זה להיות או לחדול".

המדינה, לעומת זאת, טענה בתגובתה כי "שקילת האינטרס הצר של בתי המרקחת הפרטיים אינה רלבנטית ואף מהווה שיקול זר לעניין זה".

למרות הקשיים בענף, רשת בתי המרקחת הפרטיים ש.ר.מ פארם צופה כי מספר נקודות המכירה שלה יצמח השנה ב־30%. כיום פועלת ש.ר.מ (אגודה שיתופית ולא חברה) באמצעות 103 נקודות מכירה ברחבי הארץ. מדובר בעיקר בבתי מרקחת שכונתיים, ששטחם הממוצע עומד על 60–70 מ"ר. בתי מרקחת אלה נמצאים בבעלותם של רוקחים פרטיים, שיכולים להחליט אם הם רוצים לאגד את החנות שלהם בש.ר.מ.

האגודה מעניקה לבתי המרקחת שירותי רכש ולוגיסטיקה ומקיימת השתלמויות. לפני ארבע שנים היא גיבשה מותג פרטי בשם FEEL, הנמכר רק בחנויות הרשת. ב־2011 ריכז המותג הפרטי של ש.ר.מ מחזור מכירות של 1.5 מיליון שקל, וכעת צופים ברשת כי מחזור המכירות שלו יגיע השנה ל־2.5 מיליון שקל. תחת המותג הפרטי נמכרים מוצרים שונים - החל בתוספי תזונה וכלה בשפתון לחות.

לטענת הרשת, מוצרי המותג הפרטי מיוצרים באמצעות מפרט שהרשת מגבשת, עם ערך מוסף פרטני בתחום הרוקחות לכל מוצר.

במקביל מפיצה הרשת כרטיסיות מידע בכל הסניפים עם מידע רפואי על תופעות כמו אלרגיות, כינמת ועוד - הכוללות גם הצעות לטיפולים תרופתיים ומשלימים.

בישראל פועלים כיום כ־1,450 בתי מרקחת, ועיקר המכירות בענף מתבצעות בבתי המרקחת המופעלים על ידי קופות החולים. מלבד זאת, בענף ישנם כ־250 בתי מרקחת המופעלים על ידי רשתות הפארם, וכן כ־450 בתי מרקחת עצמאיים. האגודה השיתופית של ש.ר.מ הוקמה בזמנו כניסיון של רוקחים פרטיים להתמודד עם חדירתה של סופר־פארם לשוק.