בעל קרקע קידם תוכנית לשכונה חדשה בעתלית ודורש שהמדינה תשלם לו עבור הקידום

גבריאל שפירא, בעל קרקע בעתלית אשר קידם עליה תוכנית לבניית קוטג'ים, תובע מ־32 בעלי קרקע נוספים הנכללים בתוכנית את ההוצאות הכרוכות בקידום התוכנית וכן שכר על עבודתו. עם רשימה זו נמנים אחותו טובה פורת־שפירא, מדינת ישראל וקק"ל (שתי האחרונות מחזיקות יחד 17% מהקרקע).

שפירא החזיק יחד עם אחותו בקרקע בשטח של כ־7.7 דונמים, המהווה חלק מחטיבת קרקע גדולה יותר של כ־38 דונם שממוקמת בצפון עתלית. במשך כשמונה שנים פעל להשביח את הקרקע ולהפשיר אותה לייעוד של מגורים. ב־2005 אושרה התוכנית למתחם והיא מאפשרת להקים במקום 52 קוטג'ים. במהלך התקופה שבה קידם את התוכנית פנה לכמה בעלי קרקע נוספים כדי שישתתפו בהוצאות הכרוכות בהכנת התוכניות ובשכירת אנשי מקצוע, כיוון שלטענתו שילם כ־40% מההוצאות.

לפי התביעה, "בעוד שהתובע פעל רבות לאישור התוכנית והוציא כספים רבים מכיסו הפרטי בגין ההוצאות הממשיות הכרוכות בכך, ישבו הנתבעים בחיבוק ידיים ולא עשו דבר בתוכנית מלבד קצירת הצלחות התובע בזו אחר זו".

בעל הקרקע דורש כעת מעבר להוצאותיו גם תשלום של כ־8% מערך הקרקע. לפי דו"ח שמאי שהגיש, הקרקע הושבחה מ־2.4 מיליון שקל לכ־10 מיליון שקל שווי נוכחי. "יש לחייב את הנתבעים בתשלום תמורה מלאה ונאותה בגין עבודתו שהביאה לאישור התוכנית", לשון התביעה. בסך הכל עומד סכום התביעה שלו על כ־1.2 מיליון שקל. מנגד, אחותו של התובע, שהיא בין הנתבעים בתיק, טוענת באמצעות עו"ד אסף גרשגורן, שותף במשרד עורכי דין דורון טיקוצקי צדרבוים, כי יש לדחות את התביעה על הסף שכן מדובר בשיהוי ניכר - יותר משש שנים לאחר אישור התוכנית, וכן כי חלק מהטענות התיישנו. האחות טוענת כי אמם נעתרה לבקשת אחיה שלא למכור את חלקה בקרקע, כנגד התחייבותו לשאת בכל ההוצאות ולשלם לאחותו תשלומים חודשיים לרווחתה. עוד היא טוענת כי אחיה פעל ראשית כדי לקדם אינטרס אישי בקרקע, וכי קיים סיכוי גבוה שגם ללא מעורבותו היה מתקיים הליך של אישור תוכנית לשינוי ייעוד הקרקע כפי שקרה בשכונות מגורים נוספות בעתלית. בנוסף אומרת האחות כי אחיה לא פנה לבעלי הקרקע בזמן אמת והציג להם את דרישות שכרו.