אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"יש תחרות על כל יצירה" צילום: תומי הרפז

"יש תחרות על כל יצירה"

סול אינגרם, בכיר בבית המכירות סותביס, שוחח עם כלכליסט לקראת הגעתו לוועידה לאמנות, אספנות ופיננסים. כאחראי הפיתוח באירופה הוא מסביר איך ההכנסות במכירות סותביס מטפסות למרות המיתון, מה תרמו הרשתות החברתיות לתחום ומדוע הוא מאמין באספנים ישראלים

12.03.2012, 10:06 | רעות ברנע

"בישראל יש רעב ותשוקה לרכישה ולאיסוף של אמנות", אומר סול אינגרם, מנהל בכיר וראש המחלקה לפיתוח עסקי בסותביס אירופה. אינגרם יהיה אחד המשתתפים בוועידה לאמנות, אספנות ופיננסים, ועידה ראשונה מסוגה שתתקיים בארץ, בתיאטרון הבימה בתל אביב ב־21 במרץ. את הוועידה יזמו שתי יזמיות האמנות שירי בן ארצי ואיה שהם, שבקרוב יפתחו גלריה חדשה לאמנות עכשווית במתחם התחנה בתל אביב. מלבד אינגרם, ישתתפו בכנס אנשי מקצוע מרחבי העולם, ובהם בן קלארק – דירקטור בכיר בכריסטיס אירופה, וגם נציגים מבתי המכירות המובילים בישראל. חלקו של אינגרם בכנס יהיה סקירת שוק האמנות הגלובלי, תחום שהוא עוסק בו כבר 15 שנה.

בתחילת החודש פרסם בית המכירות סותביס את הדו"ח השנתי שלו ממכירות לשנת 2011, שעומד על סכום של 5.8 מיליארד דולר ברחבי העולם, סכום מדהים בהתחשב בעובדה שבכל מקום מדברים על מיתון. "ההכנסות עולות כיוון שיש מדי שנה יותר חשיבות לאיכות ולנדירות של יצירות", אומר אינגרם. "2009 היתה שנה קשה, אבל מ־2010 אנחנו רואים התאוששות חזקה ומהירה במכירות. האספנים מחפשים את היצירה האיכותית והנדירה ואת האפשרות לעשות רווח, וזה מה שאנחנו מוכרים. יש תחרות על כל יצירה, ובהתאם המחירים עולים". לבית המכירות הפומביות הוותיק יש אלפי לקוחות ברחבי העולם, והוא מעניק חשיבות רבה מאוד לקשרי הלקוחות, בעיקר אלה שמהם נקנות יצירות האמנות. "זהו ארגון שמבוסס על לקוחות", אומר אינגרם. "יש אספנים שאנחנו בקשר איתם במהלך כל חייהם, וכאשר הם כבר לא בחיים אנחנו ממשיכים לעבוד עם היורשים שלהם. עם אלה שקונים מאיתנו המצב קצת שונה – הם נמשכים על ידי האובייקט, על ידי היצירה. אבל גם את הלקוחות מהכיוון הזה אנחנו מכירים מצוין. אנחנו יודעים לעדכן קונה אם אנחנו חושבים שיצירה מסוימת תמצא חן בעיניו, או תתאים לאוסף שלו. יש לנו משרדים ב־32 מדינות ועוד נציגים במדינות נוספות. במדינות שבהן אין לנו אחד משניהם, אנשינו מגיעים לביקורים ואנחנו שולחים אליהן עבודות פרטניות להתרשמות".

"הצעקה" של מונק. אפילו ב"סימפסונז" "הצעקה" של מונק. אפילו ב"סימפסונז" "הצעקה" של מונק. אפילו ב"סימפסונז"

את עליית המחירים בשוק האמנות קשה להשוות לכל שוק מסחרי אחר כיוון שאי אפשר לעשות בו הכללות. "אי אפשר להגדיר את שוק האמנות מבחינה מדעית. לא קיימת בו עליית מחירים קבועה כמו בשוק הזהב, למשל", מסביר אינגרם, "זה תלוי בעיקר בנדירות של היצירה הספציפית". כדוגמה עכשווית הוא נותן את פיקאסו, שמחירי היצירות שלו הרקיעו שחקים בשנים האחרונות ועדיין ממשיכים לעלות. "פיקאסו יצר עבודות רבות", הוא אומר. "אבל עם השנים הן נמכרות והופכות לנדירות יותר - ולכן ניכרת עלייה של ממש במחירים שלהן".

מהודו עד בנקסי

 

לצד האמנות האימפרסיוניסטית והמודרנית, אחת הקטגוריות החזקות במכירות של סותביס בשנים האחרונות היא אמנות סינית ואמנות איסלאמית. "בכל העולם יש כישרונות מטורפים, ולאט לאט מתחילים לגלות אותם", אומר אינגרם. "אנחנו מאוד מעורבים בהודו, יש לנו שני משרדים שם - בניו דלהי ובמומבאי. אנשים מסתכלים על האמנות ההודית כאמנות 'חדשה', אבל למען האמת היא קיימת כבר עשרות אלפי שנים, ורק עכשיו היא מתחילה לחדור לעולם המערבי. גם בדרום אמריקה, למשל, פועלים היום הרבה אמנים יוצאי דופן. העובדה שהמדינות הדרום־אמריקאיות הולכות ומתעשרות מאפשרת לאמנים תנאים ליצור ולשגשג".

גם באמנות בת זמננו, אחת הקטגוריות החזקות במכירות בשנים האחרונות, אין כללים כשזה מגיע למחיר. "קיימים אמנים עכשוויים שהמחירים של עבודותיהם קופצים בצורה קיצונית בזמן קצר מאוד. בנקסי (אמן בריטי שהתפרסם באמצעות אמנות רחוב וגרפיטי – ר"ב) הוא דוגמה מצוינת", אומר אינגרם. "האמן הגרמני גרהרד ריכטר הוא כנראה השם החם ביותר בקנה מידה עולמי, והוא שומר על מעמד גבוה מאוד כבר כ־15 שנה.

"לאו דווקא אמנים חדשים הם הטרנדיים - הרבה פעמים אמנים שעושים קאמבק, גם אם הם כבר לא בין החיים, הם הטרנד. אנחנו קוראים להם 'קלאסיק קונטמפוררי'. איב קליין (אמן צרפתי שפעל אחרי מלחמת העולם השנייה – ר"ב) הוא אמן שלעבודותיו הטובות יש דרישה גדולה מאוד. גם מחירי היצירות של רוי ליכטנשטיין (אחד ממייסדי זרם הפופ־ארט בשנות השישים בארצות הברית - ר"ב) הולכים ועולים. אחת היצירות שלו, 'נערה נרדמת', מועמדת למכירה בניו יורק במכירה של סותביס במאי הקרוב, ומוערכת ב־30–40 מיליון דולר".

עבודה של בנקסי. מהאמנים החדשים הנמכרים ביותר עבודה של בנקסי. מהאמנים החדשים הנמכרים ביותר עבודה של בנקסי. מהאמנים החדשים הנמכרים ביותר

באותה מכירה מועמדת למכירה גם "הצעקה" של אדוארד מונק, אשר מוערכת ב־80 מיליון דולר ויותר. "אני חושב שמלבד ה'מונה ליזה', 'הצעקה' היא אחת היצירות האיקוניות של עולם האמנות, ולכן המחיר שלה גבוה כל כך. אפשר לומר שרוב האנשים בעולם יידעו לזהות אותה, אפילו בתי בת ה־7 מכירה אותה כי היא ראתה אותה ב'משפחת סימפסון'. העידן הטכנולוגי שאנחנו חיים בו גורם לכולם להיות הרבה יותר חשופים. למשל – ביום שבו יצאה ההודעה על 'הצעקה' היא היתה אחד הנושאים הכי מצויצים בטוויטר".

מאמין בישראל

אחד הנושאים שיהיו על הפרק בוועידה הוא אמנות בעידן הטכנולוגיה. "אין ספק שיש לטכנולוגיה השפעה רבה על שוק האמנות", אומר אינגרם, "ואפשר לראות זאת בעיקר ברשתות החברתיות, שהופכות את האמנות מתחום אליטיסטי לתחום הרבה יותר נגיש, שמושך אספנים חדשים וצעירים יותר". אחת ממטרותיה של הוועידה היא להנחות אספנים ישראלים חדשים בתחילת דרכם.

אינגרם. "אם המעצב רון ארד היה בריטי, לא היתה חנות בבריטניה שלא היתה מוכרת את המוצרים שלו", צילום: תומי הרפז אינגרם. "אם המעצב רון ארד היה בריטי, לא היתה חנות בבריטניה שלא היתה מוכרת את המוצרים שלו" | צילום: תומי הרפז אינגרם. "אם המעצב רון ארד היה בריטי, לא היתה חנות בבריטניה שלא היתה מוכרת את המוצרים שלו", צילום: תומי הרפז

אינגרם, שמבקר בישראל בתדירות גבוהה, מכיר מקרוב את שוק האמנות הישראלי. "יש בישראל הרבה כישרונות ויש גם דרישה ליצירתיות. האספנים הישראלים מסתובבים ברחבי העולם, הם רואים ומבינים היטב את השוק. הבעייתיות הגדולה היא שלא קיימת השקעה כלכלית מספקת באמנות ובאמנים כדי שהם יוכלו לפעול ולהתפרסם. אם המעצב רון ארד, למשל, היה בריטי - לא היתה חנות אחת בבריטניה שלא היתה מוכרת את העיצובים שלו. גם האמנים הישראלים הכי מצליחים – מצליחים יותר במדינות אחרות".

הוועידה לאמנות, אספנים ופיננסיים אמורה, בין השאר, להעלות לסדר היום את חשיבותה של האמנות כמשאב כלכלי של המדינה. "אני מאמין בישראל", אומר אינגרם, "וחושב שגם הישראלים צריכים להבין ששוק האמנות אינו מקום שמיועד רק לעשירים ולמפורסמים. יש בשוק האמנות מקום לכולם - צריך רק את הכלים הבסיסיים בכדי להצליח להתמצא בו".

סותביס

נוסד: 1744

סכום מכירות ב־2011: 5.8 מיליארד דולר

מכירת שיא: ב־2010 נמכר הפסל "איש הולך" של אלברטו ג'קומטי (בתמונה) ב־65 מיליון ליש"ט, וקבע שיא עולמי חדש במכירות אמנות פומביות

סניפים: לונדון, ז'נבה, מילאנו, פריז, ציריך, ניו יורק, טורונטו, דוחא והונג קונג

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות