אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: החברה שמציעה לכם להתחבר לרשת בעזרת הומלסים צילום: shutterstock

דו"ח טכנולוגי: החברה שמציעה לכם להתחבר לרשת בעזרת הומלסים

יוזמה מקוממת במיוחד שהוצגה בכנס SXSW משתמשת בחסרי בית כתשתית אינטרנט, וגם: עוד פגיעה של פייסבוק בפרטיות והאקדמיה הכי פופולרית ברשת

12.03.2012, 13:44 | יוסי גורביץ

האדם כחיבור לרשת 

כנס SXSW נערך בימים אלה בטקסס, ומיועד בעיקרו לאנשים שמתלהבים מכך שהם מאמצים מוקדמים של טכנולוגיה שרוב האנושות לא תאמץ לעולם. אחת החברות שהגיעו למקום עלתה על פטנט חדש: להשתמש בהומלסים כנקודות חמות לצורכי חיבור לרשת.

מה?! ובכן, אומרת החברה, יש הומלסים. הם לא עושים שום דבר מועיל. הבה ניתן להם ציוד נקודה חמה, נשים עליהם חולצות של "אני נקודה חמה בדור הרביעי", ואחרי שתבוא בדין ודברים עם האיש, ותשלם לו כמה גרושים, תוכל לשבת בנוחות לצידו, לשתות את הקפה שלך ולעדכן בפורסקוור שאתה נמצא בפינת כך וכך, ושאתה משתמש ב-WiFi שסופק לך על ידי הומלס.

החברה, שנקראת Homeless Hotspots, משווה את היוזמה שלה לזו של Streets Newspaper, עיתון שנכתב על ידי הומלסים ומחולק בתשלום על ידי קבוצות של כמה מהם בכמה ערים בארה"ב. ההבדל הוא ש-Streets Newspaper הוא עיתון עצמאי, שנוצר על ידי אנשים, בעוד שהיוזמה של הומלס הוטספוטס היא להשתמש בבני אדם – ובאומללים בבני האדם – כעוד צורה של תשתית רשת.

כלומר, מבחינת היזמים הללו ההומלסים הם כבר לא בני אדם במובן המלא של המושג. הם רק תשתית זולה מאוד לתקשורת. כפי שמעידות החולצות הייעודיות, אין מדובר בספקי WiFi אלא בתשתית עצמה: "אני נקודה חמה", לא אדם כמוכם. מטבע הדברים, כמה מהאנשים שהגיעו לכנס שפשפו את העיניים וניסו לברר נואשות אם מדובר בסאטירה. למרבה הצער נראה שהכל אמיתי לגמרי, והיזמים אפילו לא מבינים מה הבעיה.

 

פייסבוק מתחככת בפרטיות שלך
מארק צוקרברג. "שיתוף בלי חיכוך"? זה רק נשמע טוב, צילום: בלומברג מארק צוקרברג. "שיתוף בלי חיכוך"? זה רק נשמע טוב | צילום: בלומברג מארק צוקרברג. "שיתוף בלי חיכוך"? זה רק נשמע טוב, צילום: בלומברג

פייסבוק הכריזה לפני זמן מה על ה"שיתוף ללא חיכוך" שלה. במסגרת זו משתמשי הטרשת החברתית יתקינו כל מיני אפליקציות של ספקי תוכן, ובכל פעם שהם יקראו או יצפו במשהו דרכן - האפליקציה תעדכן את הפיד אוטומטית על כך, מה שיחסוך למשתמש כמה שניות יקרות מהחיים. מה יכול להיות רע?

הכל, פחות או יותר, אומרת החוקרת מרגוט קמינסקי. אחת מהנחות היסוד בחוקי הפרטיות שיש מצבים שבהם אדם זכאי לפרטיות, משום שהוא מניח שיש לו כזו, ויש מצבים שבהם לא. בשעתו, אי אפשר היה להאזין ללא צו לאדם ששוחח בתא טלפון שאת דלתו סגר - סגירת הדלת, לפחות בארה"ב, היתה הכרזה על פרטיות.

"שיתוף ללא חיכוך" מחסל את התפיסה הזו. הוא יוצר נורמה שבה אנשים משתפים הכל, כל הזמן. המשמעות היא שאנשים מתרגלים לכך שאין נורמה של פרטיות מעבר לחדריהם האישיים - ואולי אפילו לא שם. השופט העליון האמריקאי אליטו כבר תהה בנושא, ושאל האם אנחנו נעים לעבר מצב שבו המשטרה לא צריכה צו לכמעט שום דבר.

אליטו בינתיים במיעוט, יש לקוות, וקמינסקי רומסת את הטיעונים שלו לאבק. שליחת הזמנות לחתונה, אף שהיא מופנית למספר גדול של אנשים, אין פירושה שלמשטרה מותר לפתוח את המעטפה שבה נמצאות ההזמנות. אבל פייסבוק, כשהיא מנסה לשכנע אותנו – ממניעיה המסחריים – לוותר על הפרטיות שלנו, מסכנת בכך את הפרטיות של כולם. עשו לעצמכם – ולדור שיבוא אחרינו – טובה: אלא אם המידע הוא ציבורי, אל תשתפו מידע בפייסבוק עם כל העולם, אלא רק עם החברים שלכם.

ציטטתם? שלמו

 

ממשלת גרמניה נוקטת עמדה ומתייצבת לצד יצרני התוכן במאבקם במנועי החיפוש ובאגרגטורי חדשות: היא מתכוונת להעביר בקרוב חוק שיחייב אגרגטורים ומנועי חיפוש להעביר חלק מההכנסות לאתרים שאת התוכן שלהם הם לוקחים.

על פי ההצעה, האגרגטורים ומנועי החיפוש יצטרכו לשלם בעבור כל ידיעה שהם לוקחים, בין אם מדובר בידיעה מלאה או בציטוט קצר מתוכה. עד כה, יש לציין, ציטוט כזה נחשב לשימוש הוגן. יש להניח שגוגל ואחרים יעשו כמיטב יכולתם כדי לבלום את המהלך: גוגל כבר מצאה בעבר דרכים לדפוק עיתונים בלגים שזכו בתביעה נגדה בנושא.

אבל ההצעה עוררה זעם גם בקרב בלוגרים, ויש להם נקודה. האם מעכשיו בלוגרים יצטרכו לשלם על כל ציטוט וציטוט שהם מביאים מכלי התקשורת? בעלי העיתונים אומרים שהם יתנו פטור מתשלום על ציטוטים בין כלי תקשורת שונים – אחרת, כמובן, החוק יופנה גם כלפיהם. אחרים ציינו שאף מדינה בעולם לא הגיעה לרמה כזו של הגנה על עיתונים ואתרי חדשות: בחלק ניכר מהן יש הסכמה שאם אתה מגלח את המאמר השלם או חלק ניכר ממנו, אתה צריך לשלם – אבל לא ברמת הפסקה.

הצעת החוק נמצאת כרגע בשלב ראשוני בלבד. נעדכן כשזה ישתנה.

האקדמיה של חאן נוסקת

סאל חאן הוא כנראה המורה הפופולרי ביותר בעולם: מיליוני תלמידים כבר צפו בשיעורי המתמטיקה, הכלכלה וההיסטוריה שלו. עם זאת, מעטים מאד מהם ראו אותו פנים אל פנים.

חאן, בעל שלושה תארים מ-MIT ועוד אחד מהרווארד, התחיל את שיעורי הווידאו שלו כשבת דודתו התקשתה באלגברה, והוא שלח לה שיעור מצולם. השיעור זכה להצלחה, חאן העלה עוד כמה מהם – שידורים בני 15-10 דקות בנושאים שונים – והתחיל לקבל משוב חיובי מאוד ממשתמשים ברחבי העולם.

ב-2009 החליט חאן, שהעלה עד כה כ-3,000 שיעורים לרשת, להקדיש את כל זמנו לאקדמיה שלו - והוא מאמין שהיא תשנה את פני החינוך בעולם. הוא לא לבד: לאחרונה החליטו קרן הצדקה של ביל גייטס (שמכנה את חאן "המורה של העולם כולו") וגוגל לתמוך באקדמיה של חאן.

המטרה שלו שאפתנית: לספק חינוך ממדרגה ראשונה לכל ילד בעולם. כלומר, בערך. הילד הזה יצטרך גישה למחשב ולחיבור לרשת, ובשלב זה גם לדעת אנגלית – ומי שיש לו את כל שלושת אלה, גם כך יש סיכוי טוב שיקבל חינוך לא רע. אבל, כן, זה מיזם חשוב שיש לקוות שיצליח. בכך תם האייטם החיובי של השבוע.

קצרצרים

ארגון הטרור המקוון אנונימוס ממשיך לחטוף בראש: ימים ספורים לאחר שהאקר המזדהה עם הארגון ומתנגד נחרצות להפלות – כן, יש חברי אנונימוס שמרנים, הקו האידיאולוגי היחיד שהארגון מחויב לו הוא בריונות – גנב את הרישומים של אתר בריטי המסייע לנשים ששוקלות לבצע הפלה, הוא נעצר והובא בפני שופט. במסגרת תכניתנו "אני מבין במחשבים אבל אידיוט", שהפילה גם את מנהיג לולזסק סאבו, ההאקר – ג'יימס ג'פרי שמו, הוא כבר לא יכול להתחבא מאחורי אנונימיות – התפאר במעשיו בחשבון הטוויטר שלו. אופס. 

ולפינת הצבוע הידוע: פיטר תיל, המוכר במיוחד בזכות השקעתו בפייסבוק, אומר בכל הזדמנות שסטודנטים מבריקים צריכים לעזוב את לימודיהם ולפתוח סטארט-אפ. לפני כשנה הוא אפילו הציג קרן שתקדם מהלכים כאלה. עכשיו מגיע תיל להרצות באוניברסיטת סטנפורד, ובמסגרת שיעור שנקרא "מדעי המחשב 183: סטארט אפ" יחלוק את פניני החוכמה שלו עם הסטודנטים. סביר להניח שתיל ינצל את הבמה כדי לשכנע את הסטודנטים לעזוב את האוניברסיטה, כך שההזמנה מעוררת תמיהה, במקרה הטוב.

פיטר תיל. נכנס לאוניברסיטה, צילום: בלומברג פיטר תיל. נכנס לאוניברסיטה | צילום: בלומברג פיטר תיל. נכנס לאוניברסיטה, צילום: בלומברג

הדיקטטורה הסינית מהדקת את אחיזתה בצוואר תושביה: שירות המיקרו-בלוגינג הסיני ווייבו ציית להנחיית הרשויות, והורה למשתמשיו להירשם תוך חשיפת הזהות האמיתית שלהם. תאריך היעד הוא ה-16 במרץ, ובוויבו אומרים שעד כה 60% מהמשתמשים כבר צייתו להנחיות.

חנויות גדולות מתחילות לקלוט שהלקוחות ממש לא אוהבים ספאם במיל, ושקבלת כמויות גדולות של ספאם עלולה לגרור תחושות שליליות כלפי השולחים. זה לקח רק, הממ, עשור וחצי. מישהו סוף סוף טרח לבדוק את הסטטיסטיקות: ב-2007 רק 19% מהנמענים טרחו לפתוח את המייל ורק 3.9% מהם הקליקו על הקישורים. ב-2012 השיעורים אף ירדו ל-12.5% ו-2.8%, בהתאמה.

למייסד ומנהל גוקר, ניק דנטון, נמאס מהטוקבקים הדוחים שמופיעים באתרים שלו. על כל שתי תגובות סבירות ומועילות, הוא אומר, יש שמונה לא רלוונטיות או ארסיות – כה ארסיות, לעתים, שכמה מהכותבים שלו הגיעו לכדי דמעות. כעת מתכוון דנטון לשנות את המצב: בקרוב תגיע לגוקר מערכת תגובות חדשה, שתהפוך את המגיבים המועילים למפקחים על שאר התגובות. בתור אדם שנאלץ בעבר לבלות שעות ארוכות בניטור התשפוכת האנונימית באתר חדשות גדול, אני מאוד מקווה שדנטון מתכוון להציע למסנני התגובות שלו תמריץ כלשהו מעבר לכבוד, אחרת זה פשוט לא יילך.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות