סמנכ"ל חברת החשמל: "מחירי החשמל לא עלו דרמטית"

"מחירי החשמל עלו ממאי 2009 ועד היום מ-46.55 ל-46.93 אגורות לקילוואט תעריף ביתי אחיד. זו לא עלייה דרמטית" - כך טען היום (ב') סמנכ"ל חברת החשמל אורן הלמן בדיון סביב יוקר המחיה בוועדת הכספים בו תבעו הח"כים להוזיל את התעריפים. לדבריו, "אנו במצוקה גדולה. 32% מהפקת הגז בשנה שעברה הייתה באמצעות הגז המצרי והגז מים תטיס שהתרוקן לחלוטין. לשם השוואה, ב-2010 שולמו 9 מיליארד שקל עבור דלקים וב-2012 זה קפץ ל- 22 מיליארד שקל".

יו"ר ועדת הכספים משה גפני ענה להלמן "לפני שהולכים למצרים מה לגבי המשכורות וההטבות?". הלמן השיב: "עלויות השכר ב-2012 מסך העלויות הם 15% וזה עבור 13 אלף עובדים. אין לזה משקל בתעריף. נכון שהשכר גבוה אבל צריך לזכור שיש אלפי מהנדסים, עובדים במשמרות ובעבודות מסוכנות. אנו במגעים מתקדמים עם האוצר כדי להגיע לרפורמה מקיפה".

גפני המשיך ואמר כי "כל השנים שאני בכנסת אני מכיר את המשפט 'רפורמה מקיפה בחברת החשמל'". עם זאת, ח"כ רוחמה אברהם נחלצה לטובת הלמן והדגישה כי "מחיר החשמל לא קשור למשכורות". אולם גפני סתר אותה ואמר כי "המחיר נקבע בין היתר בעקבות הוצאות שכר. אם אפשר להוריד 15% אז זה משמעותי". הלמן הדגיש כי "אם יפטרו את כל העובדים המחיר לא יירד ועדיין לא יהיה גז ממצרים". נציג האוצר מנגד ביקש להפריך הערה של ח"כ מירי רגב וציין כי "אין קשר בין ועדת ששינסקי למחירי החשמל. מחירי החשמל עולים בשל היעדר גז מצרי ולא גידול במיסוי. בכל מקרה הם בין הזולים ב-OECD גם במידה ונשקלל את העלייה הצפויה".

 

"למה מחיר המים לא יורד?"

חברי הכנסת מתחו ביקורת על הממשלה ובין היתר על אי הפחתת תעריפי המים והמזון. ח"כ ציון פיניאן ציין כי "מאגרי המים עלו ויש תוספת של 340 מיליון מטר קוב מעוקב בכינרת. ברגע שיהיו עוד 3 מטר ו-35 סנטימטר טבריה תוצף. למה מחיר המים לא יורד?".

ח"כ אברהם אמרה כי "האיום האיראני שעליו מדבר רה"מ ללא הרף נועד להסתיר את חוסר היכולת של הממשלה לפתור את הבעיות החברתיות. "גלי המחאה שנמצאים מתחת לפני השטח יהיו כאין וכאפס לעומת הצונאמי החברתי שיפרוץ בקיץ", אמרה.

ח"כ מירי רגב תקפה את שר האוצר ואמרה כי "היה אכפת להם רק מששינסקי למרות שהתרענו שמחירי החשמל יעלו. אסור לנו להתנתק מהציבור".

בדיון השתתף גם משה כהן, מנכ"ל חברת שסק סחר וקמעונאות, שסייע לח"כ ראלב מג'דאלה לנתח את שרשרת הערך בשוק מוצרי המזון בין היצרן, הקמעונאי והממשלה. "מחירו של מוצר ממוצע בסוף התהליך לצרכן הוא כפי 3 ממחירו בשער מפעל/יבואן. מוצר שעולה למשל 100 שקל לצרכן - אז ליצרן נותרים כ-26 שקל, לקמעונאי כ-23 וכ-21 שקל למדינה ממסים עקיפים וישירים לרבות מס חברות. בתוך הרווחיות הזאת יש חוסר יעילות ובזבוז שמתגלגלים לצרכן. אני מעריך שבמידה והפרמטרים שבשליטת הקמעונאים והיצרנים היו מתנהלים ביעילות - סדרנות, הפצה, ריכוזיות ועודף שטחי מסחר - ניתן היה להוזיל את המחירים מבלי לפגוע בכיסו של אף אחד".

לדברי ח"כ אבישי ברוורמן, "נושא הריכוזיות והקרטליזציה משמעותי מאוד. אני בוחן אותו אישית ואני מציע שגם הוועדה תבדוק אותו".

גפני הסכים עימו וסיכם כי "מחכים למחאה נוספת בקיץ כדי להפחית מחירים? צריך לטפל בזה עכשיו. שום סמנטיקה לא תשנה את המציאות - מחירי המים, מזון בסיסי וחשמל עולים - גם יחסית לעולם. נקים צוות עם נציגי הממשלה - המדיניות הזו הולכת להשתנות". גפני פנה לנציגי האוצר ואמר כי "דיברתי על הפחתת נטל המס ועל פרי גליל והתנגדתם, ובסוף השתכנעתם ואפילו לקחתם קרדיט. מדיניות המחירים תשתנה ואני מציע לכם לשתף פעולה - כי זה יקרה גם בלעדיכם. אשקיע את כל כובד משקלי".

נציג המשמר החברתי בדיון, יונתן פלד, ניתח ל"כלכליסט" את הדברים ואמר כי "זה דיון סוער של הוצאת קיטור. בכל הדיונים שאני משתתף אני רואה את הוועדה חסרת אונים מול האוצר. לגפני המון רצון טוב והוא יודע שהוא לא יכול להשפיע בדברים משמעותיים אז הוא מתרכז בדברים חשובים מבחינה הומנית כמו סגירת מפעל פרי גליל והקלות לנכים. אבל ועדת הכספים של הכנסת אמורה לפקח על כל תקציב המדינה והיא לא מצליחה לעשות זאת. לא כי גפני לא רוצה, הוא פשוט לא יכול".