אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בדרך לגישה חדשה לאחריות תאגידית

בדרך לגישה חדשה לאחריות תאגידית

החברות במשק עוד לא הפנימו שמדיניות תרומות לא פחות חשובה מתקציב הפרסום, ושיש מקום גם לקוד אתי ולהשקעה באיכות הסביבה. שלוש דוגמאות שליליות, ואחת לכך שאפשר גם אחרת

14.03.2012, 07:01 | ניר צליק וגיל קליאן
המ־לט: "היעדר תרומות מהותיות"

חברות רבות מבינות היום שתרומה לקהילה היא נושא שיש להקדיש לו משאבים ומאמצים. לכאורה גם בחברת המ־לט מקבוצת אי.די.בי, העוסקת בייצור ושיווק אביזרי צנרת, אימצו חזון מתאים. "החברה רואה בתרומה ובסיוע לקהילה מרכיב שראוי לשלבו במסגרת מכלול הפעילויות. על פי מדיניות התרומות של החברה היא נוהגת לתרום בעיקר לפרויקטים וארגונים שמטרתם לסייע ולקדם פעילויות בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה הקהילתית", נכתב בדו"חותיה.

עידן חדש? להתנער מהציניות בעידן שבו קפיטליזם הפך כמעט למילה גסה, ומעמד הביניים הפך לאויב הגדול של כל עסק, העובדים, הלקוחות והספקים זוכים למעמד מתוקן גלית חמי, תגובה אחתלכתבה המלאה

לאחר ההקדמה הזו מגיע הטוויסט. המ־לט, שרגע לפני כן הסבירה עד כמה המחויבות החברתית שלה עמוקה, מדווחת שלמעשה היא לא תרמה באופן מהותי ב־2011. וגם לא בשנתיים שקדמו לכך. בשלוש השנים האחרונות היא הקפידה לחזור בדו"חותיה על החשיבות שהיא מייחסת למדיניות התרומות, אולם בפועל דיווחה על שורה תחתונה זהה: "היעדר תרומות מהותיות".

לו היתה חברה מפסידה היה ניתן להתייחס לנושא בסלחנות, אבל אי אפשר להתעלם משורת הרווח המרשימה: 16 מיליון דולר ב־2011 ו־10 מיליון דולר ב־2010, ולכן גם לא מהחלטתה המפתיעה שלא למלא אחר החזון שהיא בעצמה מייחסת לו חשיבות רבה.

גולף: 75% מהעובדים מקבלים שכר מינימום

קסטרו: אין שקיפות

קסטרו, צילום: אלירן אביטל קסטרו | צילום: אלירן אביטל קסטרו, צילום: אלירן אביטל

אחת הרעות החולות של ענף הקמעונאות היא שכר העובדים הזוטרים. לא מדובר בעובדי המטה, אלא בעובדים שמאבטחים את הכניסה לסניף, דואגים לניקיון בין המעברים ומאיישים את הקופה. לרוב, אלו עובדי משמרות צעירים שמקבלים שכר מועט, אולם הם לרוב נסתרים בדו"חות החברות. דווקא גולף סיפקה בדו"חות 2011 הצצה למצבם.

נכון לסוף 2011, גולף הפעילה 267 חנויות והעסיקה 1,759 עובדים. מתוכם, 1,315 הועסקו בשכר מינימום, כלומר 74.8% מעובדי החברה, לעומת 70.1% נכון לסוף 2010. העלייה - בתקופה של שחיקה ברווחיות התפעולית - נובעת בעיקר מהקליטה של רשת בלו־בירד, על 25 סניפיה, מבלי שגולף הגדילה את מטה החברה. נתון זה, יחד עם העובדה שרוב עובדי החנויות מועסקים במשרה חלקית לפי דברי החברה, משקפים הגדלה של אי־השוויון בין הבכירים לזוטרים. לשם השוואה, עלות שכרם של חמשת בכירי גולף המתוגמלים ביותר הסתכמה ב־2011 ב־8.8 מיליון שקל, עלייה של כ־20% לעומת 2010. עלות שכרה של המנכ"לית אילנה קאופמן עמדה על 4 מיליון שקל, כולל אופציות.

אם בדו"חות גולף ניתן למצוא בקלות את מספר עובדי שכר המינימום, הרי שבדו"חות המתחרה קסטרו אין לכך זכר. כל מה שניתן ללמוד הוא כי "החברה מעסיקה עובדים בחנויות אשר חלקם משתכרים שכר מינימום או שכר הגבוה במעט משכר המינימום".

2011 האירה פנים לקסטרו. אחרי שנה קשה בה הרווח הנקי נשחק ל־2.1 מיליון שקל בלבד בעקבות כישלון הפעילות באירופה, הרווח הנקי עלה ל־48.5 מיליון שקל, ועלות שכרם של המנכ"לים המשותפים גבי ואתי רוטר עמדה על 7.3 מיליון שקל. עם פרסום הדו"חות כתב רוטר כי "אנו מודים ללקוחותינו על האמון שהם ממשיכים לתת בנו, בייחוד על רקע התחרות מול החברות הבינלאומיות", אך נדמה שלקסטרו יש הרבה מה ללמוד מהן, ואפילו מגולף בנושאי שקיפות.

דלתא: מעסיקה במצרים, מזהמת בישראל

מרגיז שמפעל תעשייתי מזהם את הסביבה, ומרגיז לא פחות כאשר הפרשה מתחילה בצעקה גדולה ומסתיימת בקול ענות חלושה.

איציק דבח, יו"ר דלתא, צילום: עמית מגל איציק דבח, יו"ר דלתא | צילום: עמית מגל איציק דבח, יו"ר דלתא, צילום: עמית מגל

ביולי 2007 ערכו פקחי המשרד להגנת הסביבה סיור במפעל דלתא בכרמיאל, ומצאו כי המפעל מזרים לים שפכים שמקורם במערכת ניקוי הגזים של מכון הדוודים, בניגוד לתנאי ההיתר המקורי שקיבלה דלתא מהמשרד. נגד דלתא - פעם אימפריית טקסטיל ישראלית במונחי העסקת עובדים והיום עדיין אימפריית טקסטיל אך כזו שמעסיקה בישראל רק כ־20% מכוח האדם שלה - הוגש כתב אישום, וכך גם נגד מנכ"ל החברה דאז ומנהל ההנדסה שלה, בטענה כי חרגה מההיתר להזרמת שפכים מטופלים לים בשנים 2006 ו־2007.

בעקבות טענות החברה כי חלק מהעבירות התיישנו תוקן כתב האישום ובעקבות קשיים ראייתיים הוא תוקן פעם נוספת ודלתא הגיעה לפשרה עם המדינה. במסגרת הפשרה הודתה החברה והורשעה בפברואר השנה בעבירות של אי־דיווח ונקנסה ב־200 אלף שקל. כמו כן, החברה חתמה על התחייבות כספית של 600 אלף שקל להימנע מעבירות דומות במשך 3 שנים. מה שנקרא, כשר אבל מסריח.

פן נוסף בדו"חות של דלתא חושף כי מעל 60% מעובדי החברה ככל הנראה משתכרים פחות משכר מינימום - ולא במקרה. מתוך 7,130 העובדים שהעסיקה דלתא נכון לסוף 2011, 2,930 הועסקו במפעל החברה במצרים, 485 בירדן ו־955 במזרח הרחוק (בעיקר בתאילנד), כולן מדינות בהן שכר המינימום נמוך מאשר בישראל. ואכן, הסיבה המרכזית לכך שדלתא העבירה למדינות אלה את אתרי הייצור שלה, היא שכרם הגבוה יחסית של פועלי הייצור בארץ.

נייר חדרה: תורמת גם בשנה של הפסד

והנה דוגמה מסוג קצת אחר. יותר ויותר חברות מבינות היום את חשיבות התרומה לקהילה, אבל לא רבות מהן ממשיכות לתרום גם בשנים קשות יותר. נייר חדרה היא דווקא דוגמה חיובית בהקשר הזה. היקף התרומות של יצרנית הנייר מקבוצת אי.די.בי כמעט ולא נפגע בשנת 2011, אף שעברה באותה השנה להפסד של 130 מיליון שקל (לפני מס), ועמד על כחצי מיליון שקל.

מקדונלד'ס החליטה די לחזירות מקדונלד'ס היא יותר מחברה, היא כלכלה, ולהחלטות שלה לפעול למען איכות הסביבה ורווחת בעלי החיים השפעה גלובלית עצומה איתי להט, 51 תגובותלכתבה המלאה

בהקשר הזה גם מעניין לציין כי ניכר שהחברה בחרה בקפידה את הגופים שלהם החליטה לתרום כספים וציוד ולאו דווקא פנתה לאפיקים הפופולריים ביותר, דוגמת מלגות לסטודנטים או לחיילים בודדים.

כך, עיקר התרומה של נייר חדרה בשנת 2011 היה למועדוני נוער ולמרכזים קהילתיים הפועלים בשעות אחר הצהריים, המאפשרים תגבור והעשרה לבני נוער. בנוסף, תרמה החברה למועדון הנשים באום אל פאחם ולמועדון הילדים בשכונת הפועל המזרחי בחדרה. בנוסף, רכשה החברה מחשבים חדשים עבור מרכז הצעירים בחדרה.

היקף התרומות לשני הגופים האחרונים לא היה משמעותי והסתכם בכ־70 אלף שקל בלבד. הסכום קטן, אבל הכוונה ראויה לציון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות