"מימון וצוף היחידים שנהנים מהפשרה"

המפרקים של חברת קווי אשראי, עו"ד יצחק מירון ורו"ח חיים רבינוביץ, סבורים שהסכם הפשרה שהשיגה נציגות מחזיקי האג"ח פוגע בנושים ומשרת בעיקר את קובי מימון וחיים צוף, שישלמו את רוב סכום הפשרה העומד על 26 מיליון שקל. כך עולה מנייר עמדה שהגישו המפרקים לבית המשפט כחודש בטרם כונסו אסיפות הנושים שאישרו את הצעת הפשרה.

בנייר העמדה הביעו השניים התנגדות נחרצת לסכום הפשרה ולעובדה שהמו"מ התנהל באורח חריג ישירות מול הנושים ולא באמצעותם. לטענתם, מימון וצוף יזמו את ניסיונות הפשרה בתביעה, מתוך ידיעה כי אם התביעה נגדם תימשך, ייתכן שהם יחויבו לשלם מאות מיליוני שקלים וכן יהיו חשופים לסיכון שביהמ"ש יחייב אותם להחזיר את הזכויות בתאגידי הנפט ששוויים היום מאות מיליוני שקלים והם חלק מהנכסים שנבזזו לטענת המפרקים באופן שיצר את עילת התביעה.

"כנראה שקבוצת מימון־צוף העדיפה לנהל מו"מ עם מי שאינו מכיר את העובדות מאשר עם מי שמכיר אותן. כך היא יכלה להגיע לפשרה בסכום נמוך בהרבה מהפשרות הראויות, גם אם נביא בחשבון את עיתוי התשלום", טוענים המפרקים.

בימים הקרובים צפויה נציגות בעלי האג"ח להגיש לשופט איתן אורנשטיין מבית המשפט המחוזי בתל אביב את הסכם הפשרה לאישורו, לאחר שאושר על ידי קבוצות הנושים השונות, ובהן בנק לאומי, רשות המסים, עיריית תל אביב ומחזיקי האג"ח. מחזיקי האג"ח מיוצגים על ידי עו"ד אופיר נאור, והם שניהלו בפועל את המו"מ לפשרה כאשר טענתם היתה כי הם התייאשו מאטיות ההליכים ומעדיפים להתפשר ולקבל סכום מסוים עכשיו מאשר לחכות עוד שנים רבות לסכום שאולי יתקבל ואולי לא.

יקבלו 26 מיליון שקל

חיים צוף | צילום: אוראל כהן

לפי הפשרה, הנושים, שהחוב כלפיהם עומד על 78 מיליון שקל, יתחלקו ב־26 מיליון שקל: בנק לאומי, שטען לחוב של 9.7 מיליון שקל כלפיו, יקבל לפי הפשרה 4.5 מיליון שקל, ובנוסף יחולקו כ־2.7 מיליון שקל לנושים בדין קדימה ובהם רשויות המס ועיריית ת"א. הנושים הרגילים יקבלו את היתר, כ־29% מסכום נשייתם. אם יאשר ביהמ"ש את הסכם הפשרה, הדבר יביא לסיום תביעת הענק שהוערכה ב־500 מיליון שקל, שאותה הגישו המפרקים ב־2004 נגד כ־40 נתבעים שונים ובהם בעלי השליטה, נושאי תפקידים בקווי אשראי וגורמים נוספים.

קובי מימון | צילום: ישראל הדרי

באשר למימון נטען בתביעה כי הקבוצה בראשותו חברה ליובל רן (שהיה מבעלי השליטה) ולנתבעים נוספים כדי לנסות ולהשתלט על אשכול תאגידי קווי אשראי ועל נכסיו, וכי הם גרמו לאובדן הכספים שגייסה קווי אשראי בתחילת שנות התשעים. על פי התביעה הם אפשרו להשתלט על חברות הנפט מקבוצת יואל־ישראמרקו שבשליטתה במחיר נמוך. "קשה להבין כיצד חשב מישהו שאת המו"מ יכולים לנהל נציגי בעלי האג"ח. בעוד שהמפרקים מכירים היטב את התביעה ויודעים את חומר הראיות, נציגי האג"ח אינם יודעים דבר על כך. ברור שלנתבעים קל יותר לנהל מו"מ איתם מאשר עם המפרקים", טוענים המפרקים. לפי עמדתם: "זהו מקרה יוצא דופן שבו נתבע יוצא מגדרו כדי שביהמ"ש יחייב את התובע לחתום איתו על הסדר פשרה. אין ספק שלהערכתו של הנתבע מדובר בעסקה מצוינת שכדאי לו להתאמץ לחייב את המפרקים לחתום עליה... גם המפרקים סבורים כי הסכום המוצע על ידי קבוצת מימון־צוף הוא עסקה מצוינת מבחינת הנתבעים, אבל מבחינת קופת הפירוק הוא עסקה רעה. הסיכון הריאלי של נתבעים אלה גדול בהרבה והפשרה אינה משקללת אותו כיאות... שקופת הפירוק תפסיד כספים ובמקום זה מי שירוויחו אותם וישלשלו אותם לכיסם יהיו מימון וצוף".

כנגד ההסדר טוענים המפרקים כי בכל מקרה אין להעניק ויתור מתביעות כלפי הנתבעים שישלמו כספים במסגרת הפשרה. כך בין היתר טוענים המפרקים כי בכוונתם להגיש תביעה בסכום של 60 מיליון שקל נגד שתי קבוצות חזקות במשק הישראלי - מימון־צוף וכרמן־לבנת - וזאת בגין טענות של יובל רן כי הקבוצות העבירו לו "מתחת לשולחן" 6 מיליון דולר, שבתוספת ריבית והצמדה מסתכמים היום לדברי המפרקים ב־60 מיליון שקל. עו"ד נאור אישר ל"כלכליסט" שהסדר הפשרה לא יאפשר להגיש את התביעה נגד הנתבעים שבהסדר.

חילוץ העגלה מהבוץ

לפי עמדת מחזיקי האג"ח, כפי שהוגשה לביהמ"ש במסגרת הבקשה לאשר כינוס אסיפת נושים, אף שחלפו יותר מעשר שנים מתחילת הליכי הפירוק ועד היום, הרי שהנושים לא קיבלו כל תשלום על חשבון הקבוצה כלפיהם. לטענתם התביעה שהגישו המפרקים עתידה להמשיך להתנהל עוד שנים רבות, ולכן הם החליטו לכנס אסיפת מחזיקי אג"ח ולהביא למינוי נציגות שתנסה לפעול "לחלץ את העגלה הזו מהבוץ". לטענתם הנציגות נפגשה עם נציגי הנתבעים ו"המגעים הבהירו כי יש לנתבעים כוונה אמיתית לבצע תשלום שיאפשר את ההסדר".

עו"ד נאור המייצג את מחזיקי האג"ח מסר: "קרה שתובע שהעריך את תביעתו בצורה טובה טעה ותביעתו נדחתה. קרה גם שנעלמה האפשרות לקבל כסף בפשרה או שלא ניתן היה לגבות. לא הייתי מצפה ממפרק שלא יודיע שהוא מאמין בתביעתו אך בסופו של יום יש נושים שהסיכון הוא שלהם. כל הטיעונים בעד ונגד נשקלו ובסופו של יום הנושים בחרו לקבל את הציפור שביד. בל נשכח שמדובר בהליכים שהחלו לפני 8 שנים ונוגעים לעסקאות שנעשו לפני 14 שנה ויותר".

עוה"ד פנחס רובין וירון אלכאוי ממשרד גורניצקי המייצגים את רוב הנתבעים ובהם מימון וצוף מסרו: "למפרקים ניתנה הזדמנות לפרוס את טיעוניהם והם אכן עשו זאת באריכות. הנושים, אחרי ששקלו את הדברים והתייחסו לעבודה שבוצעה על ידי פרופ' ברנע, קבעו ברוב מוחלט שהצעת ההסדר ראויה ונכונה מבחינתם. זאת למרות עמדת המפרקים, ולא בכדי. ההסדר משרת את האינטרס של הנושים, שאלמלא ההסדר לא היו מקבלים מאומה. מדובר בתביעה שהוגשה לפני כעשור. חלוף הזמן מלמד אף הוא על קלישות התביעה, שעדיין נמצאת בפני סכנה לסילוק על הסף. בתבונה לא הסכימו הנושים להמשיך ולהתרפק אחר חלומות באספמיה. למותר לציין, שההסדר הנו לסיום וסילוק מלא של כל הטענות שבין קווי אשראי ו/או מפרקיהן ו/או נושיהן לבין הנתבעים, לרבות כאלה שלא נכללו בתביעה, ובכלל זה תביעות שהמפרקים הודיעו על כוונתם להגיש".