ניצחון לרכבת: נדחתה עתירה להקפאת הליך מיקור החוץ של הקרונות

עתירה שאיחרה את הרכבת - כך מסכם היום בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, את דחיית עתירה של ראשי המחאה החברתית כנגד יישום הסכם הוצאת הקרונות החדשים שנרכשו מחברת בומברדייה הקנדית למיקור חוץ.

העתירה הוגשה בתחילת החודש שם התבקש ביהמ"ש להורות על הקפאה לאלתר של הסכם מיקור החוץ תוך חשיפת ההסכמים שנחתמו בין הרכבת ליצרנית הציוד. על העתירה היו חתומים דפני ליף, פרופ' יוסי יונה, אורן פסטרנק, פרופ' דני גוטווין וד"ר גילת גופר.

השופטים ג'ובראן, סולברג והנדל התפלאו מדוע נזכרו העותרים לפנות לביהמ"ש כשלוש שנים לאחר שהתפרסמה בציבור כוונת המדינה להתנות רכש קרונות בהוצאת תחזוקתן למיקור חוץ. "כבר במכרז משנת 2009, במסגרתו התקשרה הרכבת עם חברת בומברדייה בעיסקה לרכישת קרונות, נכללה אופציה לביצוע תחזוקת הקרונות הנרכשים על ידי הזוכה במכרז. צא ולמד, העותרים ידעו בדבר אפשרות קיומו של מיקור-חוץ ביחס לתחזוקת הקרונות עוד מסוף שנת 2009, ואולם בחרו להשמיע את קולם רק עתה", כותבים השופטים.

אם לא די בכך, ביהמ"ש העליון מותח ביקורת על העותרים ותוהה מדוע הם פנו אליו בטרם פנו לרשות שממונה על הרכבת (משרד התחבורה) או לרכבת עצמה בתביעות לחשיפת ההסכם או להקפאתו לאלתר. הסיבה, כך לתפיסת ביהמ"ש, היא ש"נקודת המוצא של עותר אשר אינו פונה לרשות בטרם יגיש עתירתו הינה כי ממילא פנייה זו לא תביא לו כל תועלת שכן הרשות תתעלם ממנה או תגיב לה באופן שמתעלם ממנה למעשה – "חזקת התעלמות". גישה כזו, מעבר לכך שלוקה היא בפן המעשי, טומנת בחובה, במכוון או שלא במכוון נסיעה במסלול העוקף את הנהלים", אומר ביהמ"ש, ומוסיף ש" נדמה שהגישה לפיה "בית המשפט העליון – עכשיו!", תביא מעשית לעיכוב בירור הסוגיה", ולכן " צד אינו יכול להשהות את עניינו, ולצפות שעקב כך יעניק לו בית המשפט קדימות, שאינה ניתנת לאחרים שפעלו נכון מבחינת מקום וזמן". ביהמ"ש פסק הוצאות משפט לעותרים על סך 10 אלף שקל.