דו"ח טכנולוגי: מה גרם לענקיות הטכנולוגיה לפתח מצפון?

אנחנו לא בעסק

חברות הטכנולוגיה הגדולות אף פעם לא הצטיינו במצפון מפותח: חברות אירופיות סייעו למשטר אסד לזהות את מתנגדיו, אחרות היו שותפות לדיכוי בבחריין, כנגד נוקיה סימנס הועלו טענות חמורות על סיוע לדיכוי "המהפכה הירוקה" באיראן, יאהו הסגירה דיסידנט אחד לפחות למשטר הסיני, וגוגל שיתפה פעולה בשתיקה במשך שש שנים עם הצנזורה שם. ומיקרוסופט? היא המשיכה לפעול בסין גם אחרי שגוגל העבירה את עצמה להונג קונג, במקום לנצח את התקדים.

התשובה של החברות הללו לשאלה למה הן משתפות פעולה עם משטרי עוול היתה פשוטה: אם אנחנו לא נעשה את זה, מישהו אחר יעשה, ועדיף שהרווחים יזרמו אלינו. זה, למרבה הצער, בדיוק קו ההגנה של סוחרי סמים ונשק.

פקיסטן, אחת המדינות המפחידות בעולם – דיקטטורה צבאית סונית עם נטיות ג'יהאדיסטיות ונשק גרעיני לא מפוקח יותר מדי, הרבה יותר מפחידה מאיראן – הודיעה לאחרונה שהיא מתכוונת לחקות את סין ולבנות חומת אש גדולה משלה כדי לצנזר את הרשת. פקיסטן חוסמת כבר עתה מספר גדול של אתרים, שמכילים מידע שנחשב לפוגע באיסלם, פוגע בשמם המפוקפק של הפקידים שלה, או מוגדר כפורנוגרפי. אבל עכשיו רוצה לשחק במגרש של הגדולים. קבוצות גולשים בפקיסטן מחו והגדירו את הפרויקט כנסיון לרצוח את הרשת במדינה.

כאן קרה דבר משונה. ביום שני הודיעה מק'אפי, יצרנית האנטי-וירוס, שהיא לא תשתף פעולה עם פרויקט חומת האש הפקיסטנית. היא היתה חברת ה-IT החמישית שמסרה התחייבות כזו. הקודמות היו סנדווין, סיסקו (ששמה נקשר בעבר במשטרי דיכוי), ורייזון ו-וובסנס. ה-Global Network Initiative, ארגון שכולל כחברות את גוגל, יאהו ומיקרוסופט, קרא לחברות הטכנולוגיה להחרים את הפרויקט.

מה קורה פה? למה סין כן ופקיסטן לא? אולי כי החברות חששו מזעם הלקוחות אחרי האביב הערבי, כשהסתבר שהטכנולוגיה המערבית משמשת הרבה יותר לדיכוי מאשר לשחרור. אולי כי פקיסטן מסתמנת יותר ויותר כאויב של ארה"ב, שם מבוססות רוב החברות. ואולי מתוך שיקול ציני שאומר שהשוק בפקיסטן קטן, וגם אם החברה תעצבן את המשטר שם - אפשר להתעלם ממנו.

כונני דיסקטים בבית הלבן

כשנכנסו אנשי אובמה לבית הלבן שהוריש להם בוש, כך הם מדווחים, הם נדהמו מהרמה הירודה של הציוד הממוחשב שם. אנשי אובמה, ברובם, שחו בטבעיות סביב מוצרי תעשיית המידע, והם הרגישו כאילו נזרקו דור אחורה.

אחראי המידע הראשון של הבית הלבן בימי אובמה, ברוק קוֹלַאנְגֵלוֹ, תיאר לאחרונה את מה שחלף עליו באותם ימים. הוא דיבר בגאווה על כך שכבר ביום הראשון של הממשל, הוא נפגש עם אובמה ונתן לו את הבלקברי הנשיאותי הראשון.

אבל הרגע המרומם הזה חלף מהר, וקולאנגלו מצא את עצמו עובד 80 שעות בשבוע, כשהציוד סביבו במצב של קריסה מתקדמת. הוא אמר ש-82% מהציוד הטכנולוגי בבית הלבן היה במצב של "סוף חיים": למחשבים השולחניים עוד היו כונני דיסקטים(!). לבית הלבן היה רק מרכז מידע אחד, ללא גיבוי. ב-40 הימים הראשונים בבית הלבן, המייל לא היה זמין 23% מהזמן - ופעם אף הושבת ל-21 שעות ברציפות. קולאנגלו ואנשיו למדו מהר מה הבעיות, ולדבריו התמודדו איתן בדרך כלל בהצלחה.

ממשל בוש הותקף לאחר שמספר עצום של מיילים שהיו יכולים להיות מרשיעים במספר שערוריות – כמו שערוריית חשיפת סוכנת ה-CIA ואלרי פליים – אבדו בדרך מסתורית, והתברר שהבית הלבן השתמש בכתובות מייל חיצוניות כדי להתחמק מחובת הארכוב של המכתבים. לממשל הנוכחי לא יהיו תירוצים כאלה.

פתחי את המכשיר, גוגל

 

הבולשת הפדרלית, ה-FBI, פנתה לבית משפט בבקשת צו שיורה לגוגל לפרוץ את ההגנה על מכשיר אנדרואיד. הסיפור קצת מביך וקצת מדאיג.

לפני זמן מה עצרה הבולשת ברנש בשם דנטה דירס, שהיה חשוד בכך שהיה סרסור שתיאם את פעילות עובדות המין שלו באמצעות מכשיר אנדרואיד, סמסונג כלשהו. דירס טען מיד שהמכשיר בכלל לא שלו, הוא לא יודע עליו כלום, הוא בכלל שייך לאחותו ולו עצמו אין מושג איך לפתוח את הנעילה של הגרוטאה.

ב-FBI גיחכו לעצמם ושלחו את המכשיר למעבדת המחשבים שלהם, שהיתה אמורה לפרוץ אותו תוך דקות. אבל הטכנאים שלה לא עמדו במשימה והמכשיר נעל את עצמו, ועכשיו אפשר לפתוח אותו רק באמצעות מידע מחשבון הגוגל של דירס. הוא, מצידו, מסרב לספק אותו, כך של-FBI לא היתה ברירה אלא להוציא צו ולדרוש מגוגל שתעשה את זה.

עד כאן הצד המביך. הצד המדאיג הוא שבצו – שלא ברור האם אושר או לא – ה-FBI דורש מגוגל שלא לחשוף בפני הלקוח שלה את העובדה שהיא פורצת את המכשיר שלו. סביר להניח שזו לא הבקשה הראשונה מסוגה. יתר על כן, בהתחשב בכך שהמכשיר המשיך לקבל הודעות ומיילים בזמן ששרץ במעבדה של ה-FBI, היא היתה צריכה ראשית כל צו האזנה. והיא לא ביקשה כזה.

בית ספר קטן בערבה

עמק הסיליקון נחשב, כידוע, למרכז העולמי לחדשנות. השבוע דיווחנו על האקדמיה של חאן, שבה מנסה יזם לשנות את כל צורת הלימוד בעולם ולהעביר את כל מי שיכול ללימוד באמצעות יוטיוב. מסתבר שדווקא לכמה מתושבי העמק, ומהבכירים בו, זה לא מתאים.

חלק מהם שולחים את ילדיהם דווקא לבית הספר האנתרפוסופי, בית ספר וולדרוף בפנינסולה, שמתגאה בכך שאין בו ולו מחשב אחד - או מוצרים טכנולוגיים אחרים. בית הספר בנוי כך שהוא יתעלם לחלוטין ממהפכת המידע. לשלושה מכל ארבעה מהילדים בבית הספר יש לפחות הורה אחד שעובד בהייטק, ומבחינתם הסידור הזה דווקא מצוין. 

איך ההורים מסבירים את הבחירה שלהם, שנראית כסותרת לדרך חייהם? יהיה די והותר זמן לטכנולוגיה אחר כך, בבית, הם אומרים. בבית הספר, הילדים צריכים להתמקד במגע עם תלמידים אחרים, בפעילות חברתית ובפעילות גופנית. יהיה מספיק זמן לפייסבוק ולאנגרי בירדס מחוץ לכותלי המוסד החינוכי.

בית הספר וולדרוף בעמק הסיליקון מושך, מטבע הדברים, הרבה תשומת לב: הוא פרדוקסלי. אבל יש בתי ספר כאלה ברחבי העולם, והם עונים על התחושה של כל כך הרבה אנשים שאנחנו מבלים יותר מדי זמן מול מסך. המסכים פוגעים ביכולת שלנו לתקשר עם אנשים אחרים תקשורת מלאה - שכוללת לא רק משפטים שנונים ואמוטיקונים פה ושם.

מכאן מגיעות גם יוזמות דומות, כמו "השבת הטכנולוגית", שקוראים למשתמשים להפסיק להשתמש בטכנולוגיה במהלך השבת. דווקא מי שנמצא עמוק בעולם הזה, ואינו נרתע מהסמארטפונים והטאבלטים, מבין את הצורך בכך.

קצרצרים

האייפד השלישי יגיע מחר (ו') לחנויות, וברחבי העולם נערכים העובדים האומללים של אפל למפגש עם פנאפלים מוכי כלבת. קל לזהות את היצורים האלה על פי התנהלותם בעונת הייחום, קרי התייצבות בתור מול חנויות אפל עם השקת מוצר חדש. ברחבי העולם? לא בדיוק. בהונג קונג הורחקו הפנאפלים מהחנות באמצעות שלטים שאמרו "אין להתקבץ כאן. אפל לא תספק אייפדים על בסיס ראשוניות בתור. אנא פנה לאתר של אפל לפרטים". אפל מפעילה מדיניות שאומרת שאתה לא יכול לקבל מכשיר סתם כך, אתה צריך להזמין אותו מראש. הגיוני וחכם, אבל נראה שהפנאפלים לא קיבלו את המסר: כ-100 מהם נצפו בסמוך לחנות בהונג קונג אתמול, יומיים לפני ההשקה.

סטיב ג'ובס טען בשעתו שהאנדרואיד מועתק מהאייפון. אפשר להתווכח על זה, וכדאי לזכור בדרך שהאייפון הפר מספיק פטנטים של נוקיה כדי שזו תוציא מאפל תשלום על כל מכשיר שהיא מוכרת. אבל כעת נראה שבגוגל העתיקו מנהג אחר של אפל: מפתחי אנדרואיד באירופה הביעו זעם על כך שלא קיבלו את הכספים המגיעים להם מגוגל בזמן. הפטנט של שימוש במפתחים עניים כדי לגלגל כמה ימי אשראי לטובת חברה עמוסה בכסף לגמרי שייך לאפל, ואולי גם זאת עילה לתביעה.

לדיוויד קמרון, ראש ממשלת בריטניה העמוס בגאדג'טים, תהיה בקרוב אפליקציה שתאפשר לו לכמת את המידע הנדרש להדחת שרים בממשלה שלו, אבל הוא הכחיש שיש לו אפליקציית אייפד שמאפשרת לו לשגר טילים גרעיניים. אני מקווה שאם ראש ממשלת בריטניה יבקש מאנשי ה-IT שלו אפליקציה כזו, הם ידווחו על כך לציבור. נשק גרעיני הוא לא בדיוק אנגרי בירדס.

קמרון הוא לא היחיד בבריטניה שאוהב צעצועים טכנולוגיים: משטרת בולטון איסט כל כך התלהבה מכך שיש לה חשבון טוויטר, שכאשר אנשיה מצאו ילדה שהלכה לאיבוד, הם דיווחו על כך לעוקביהם הנאמנים לפני שטרחו לעדכן את הוריה של הילדה. למעשה, כאשר האם המודאגת פנתה למשטרה בטוויטר, המשטרה אישרה בעליצות את הידיעה וביקשה ממנה להתקשר למוקד כדי ששוטר יוכל להחזיר אליה את בתה. כמה תושבים חשבו שחדוות הציוץ של המשטרה העבירה אותה על דעתה, והשוטרים התנצלו ואמרו כי המצייץ היה משוכנע שהשוטרים בשטח כבר יצרו קשר עם המשפחה.

ופאדיחה לסיום: "הסאנדיי טיימס" הבריטי – המון ידיעות בריטיות היום, הצד האמריקאי קצת ישנוני – דיווח על נסיון כושל וטראגי לחילוץ בני ערובה בניגריה. עד כאן, הכל טוב (טוב, שום דבר לא טוב). הבעיה, מבחינה עיתונאית, היתה שה"טיימס" החליט ללוות את הידיעה באיור של דמות מתוך משחק המחשב Call of Duty, כנראה כי לא היו לו תמונות טובות מהאירוע עצמו. ההחלטה התקבלה בכעס מוצדק בקרב הקוראים, שהאשימו את העיתון בזלזול בטרגדיה. יצוין כי העיתון טישטש את עיניה של הדמות, כפי שמקובל לעשות בצילומים של אנשי קומנדו אמיתיים. לא ייאמן.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

 • ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"