תורת הפערים: שיעור באצילות רווחית מהיזם נחשון קויתי

ב.ס.ר: לא משכת שכר? קבל בונוס

המנכ"ל ואחד הבעלים ויתר על שכרו במשך כשלוש שנים כדי לא לפגוע בחברה ובפעילותה, ואז הוא קיבל במזומן בונוס שעולה על השכר שעליו "ויתר". זהו סיפור התגמול של יזם קבוצות הרכישה נחשון קויתי בחברת בסר פרויקטים בדו"חותיה לשנת 2011. והבונוס המדובר עומד על 4.3 מיליון שקל.

בסך הכל עלות שכרו של קויתי בבסר פרויקטים הסתכמה ב־4.7 מיליון שקל ב־2011. זאת על רקע גירעון של כ־30 מיליון שקל בהון העצמי, הנובע מהתחייבות לשלם חוב לבעלי אג"ח ובנקים בסכום דומה בשנה הקרובה, ועם הערת אזהרה בנושא שרואי החשבון הוסיפו לדו"חות.

קויתי מחזיק בחלק מחברת ייזום הנדל"ן בסר פרויקטים באמצעות החברה־האם בסר הנדסה, שבה הוא הבעלים של 23% מהמניות. עד אוקטובר 2011 שכרו כמנכ"ל בסר פרויקטים שולם כדמי ניהול לחברה־האם ועמד על כ־78 אלף שקל בחודש. קויתי התחייב שלא למשוך מהחברה־האם את דמי הניהול המגיעים לו בגין התקופה שמ־2009 ועד אוקטובר 2011, בסכום של 2.6 מיליון שקל, וזאת כדי שלא לפגוע ביכולת בסר לעמוד בהתחייבויותיה. דמי הניהול ששילמה בסר פרויקטים לקויתי במשך כמעט 3 שנים נשארו בקופת בסר הנדסה.

נחשון קויתי

כשלושה חודשים לפני תום שנת 2011 שונה הסכם ההעסקה של קויתי בבסר פרויקטים -  הוא יקבל ישירות מהחברה (ולא כדמי ניהול לבסר הנדסה) 100 אלף שקל בכל חודש. בנוסף, הוא קיבל כאמור מענק במזומן של 4.3 מיליון שקל. בתגובה לפניית "כלכליסט" נמסר מבסר פרויקטים כי "החברה והדירקטוריון העריכו את כל פועלו של קויתי והחליטו להחזיר לו את כל חוב המשכורות שלא קיבל". כך קויתי גם ויתר על שכר וגם קיבל מענק הגבוה מהשכר שעליו ויתר. בנוסף, אם יודיע על כך מראש, יוכל קויתי למשוך את אותו שכר שנשאר בקופת בסר הנדסה אם זה לא יפגע בהתחייבויות החברה למשקיעיה.

כל זאת בגין עבודה במשרה חלקית בהיקף של 75%.

המענק אגב אושר על ידי ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה וכן על ידי אסיפת בעלי המניות שלה. דירקטוריון החברה נימק את המענק בדו"ח שהוגש לבורסה בטענה כי "קויתי הינו הרוח החיה מאחורי החברה ולמעשה הוביל את החברה בתקופה האחרונה, עת יציאה מהמשבר הפיננסי העולמי, ממנו נפגעה קשה, לדרך חדשה הצפויה להניב לחברה רווחים נאים".

דירקטוריון החברה מדגיש כי "כתוצאה מתפקודו של קויתי עלה בידי החברה לפרוע למחזיקי האג"ח חוב של 35.5 מיליון שקל, וזאת חרף המשבר הכלכלי שממנו נפגעה החברה באופן קשה, וזאת מבלי שהחברה נדרשה להסדר עם מחזיקי האג"ח או לפגיעה בתנאי האג"ח שבידיהם". עוד המשיך הדירקטוריון והבהיר כי "בהיעדר פעילותו הנמרצת והאפקטיבית ונחישותו חסרת הפשרות של קויתי, ספק אם החברה היתה עולה על דרך המלך בפעילותה". עוד ציין הדירקטוריון כי שכר הבסיס של קויתי — 78 אלף שקלים בחודש המשולמים לבסר הנדסה, חברת האם, "אינו הולם את התמורה הראויה לה הוא זכאי".

עוד מצא הדירקטוריון כי "על החברה לתמרץ את קויתי לפעול להשאת רווחי החברה וכי מענק כאמור יהווה תמריץ להמשיך ולפעול לטובת החברה" — טיעון מעניין לכשעצמו אם לוקחים בחשבון את העובדה שקויתי כבעל מניות בחברה־האם ממילא ירצה לפעול להשאת רווחיה.

אגב, דירקטוריון החברה מציין כי הוצג בפניו נייר עבודה המשווה את תנאיו של קויתי לתנאים של מנכ"לים בחברות ציבוריות דומות, וממנו עולה כי העלות החודשית הכוללת של שכרו הינה בחלק הגבוה של השליש העליון מבין 12 חברות שנדגמו. אלא שלמרות זאת "היות והחברה רואה בקויתי איש מפתח בפעילות החברה וקיים חשש כי פרישתו עלולה להשפיע לרעה על תוצאותיה העסקיות, והוא הראה יכולת מוכחת להמשיך ולהצעיד את החברה קדימה, חברי הדירקטוריון בדיעה שחשוב לשמור את קויתי שבע רצון ולמנוע ממנו מעבר למקום עבודה אחר".

מבסר ומקויתי נמסר: "קויתי הוא דוגמה למנהל חברה בתחום הנדל"ן שנכנסה לקשיים וגייסה 150 מיליון שקל אג"ח ששימש ליזמות וביצוע. הוא הצליח לשלם 120 מיליון שקל אג"ח עם יתרה לתשלום של 30 מיליון שקל שמובטחים מהתזרים השוטף של החברה. זו דוגמה למנהל שלא הרים ידיים, ללא תספורת וללא הערת עסק חי. הוא בעצמו קיבל החלטה לא למשוך משכורת במשך שנתיים ותמך במתן ערבויות אישיות לאשראי נקודתי במהלך הפעילות השוטפת של החברה".

פרוטרום: חומרי טעם, ריח והעלאות שכר

פרוטרוםמוכרת מגוון רחב של תמציות טעם וריח בכל העולם, אך נראה שאת הטעם המתוק ביותר שלה היא משאירה להנהלה שבצמרת. נשיא ומנכ"ל החברה, אורי יהודאי, קיבל בשנת 2011 שכר בעלות של כ־2.1 מיליון דולר, או 631.8 אלף שקל בחודש — עלות שכר הגבוהה פי 30 מעובד ממוצע בחברה באותה שנה. מרבית עלות השכר של יהודאי מורכבת מתגמול במזומן בגין שכר ובגין מענק שקיבל. רכיב האופציות אצל יהודאי נמוך יחסית ועומד על 278 אלף דולר בלבד.

אין ספק שתרומתו של יהודאי, שמכהן בתפקידו מ־1996 ומועסק בחברה מאז 1986, היתה רבה, וספק אם מישהו מכיר את החברה יותר טוב ממנו. אך מדוע החליטה החברה להעניק ליהודאי את השכר שקיבל, ש־41% ממנו היה בונוס? בדו"חות פרוטרום לא טרחו להסביר.

אורי יהודאי. עלות שכר של 2.1 מיליון דולר ב-2011 | צילום: עמית שעל

קיימת בדו"חות לשנת 2011 התייחסות כללית למדיניות הבונוסים של החברה, אך היא אינה מתייחסת להישגים ספציפיים מיוחדים במהלך השנה או אפילו לבכירים ספציפיים שסייעו לחברה להמשיך ולצמוח. "קביעת המענקים לא התבססה על סכומי תקרה ולא נקבעו מראש יעדים לצורך שקילת המענקים", נכתב בדו"חות, "טרם הדיון על תגמול נושאי המשרה הבכירה הובאו בפני חברי ועדת הביקורת והדירקטוריון מלוא הנתונים הרלוונטיים לגבי כל נושא משרה בכירה, כנדרש בתקנות 21 ו- 22". החברה לא ראתה לנכון לשתף את בעלי המניות שיקראו את הדו"ח באותם שיקולים.

בחמש השנים האחרונות ביצעה החברה 25 רכישות, מתוכן שמונה ב־2011. בדו"ח מציין הדירקטוריון את השנה החולפת כשנת שיא ברווח וברווחיות של פרוטרום —כאשר למעשה באותה שנה נשחקה החברה בשני הפרמטרים. הרווח הנקי ירד ב־4.8% בשנה, והסתכם ב־42 מיליון דולר. לא מדובר בירידה ברווח הנקי כתוצאה מאירועים חד פעמיים, אלא משחיקה שהחלה עוד בשורת הרווחיות הגולמית. מנגד, עלות שכרו של יהודאי צמחה ב־3.9% באותו הזמן.

עלות שכרו של יהודאי גבוהה פי כמה גם ממספר 2 בארגון, המשנה שלו אלון גרנות. עלות שכרו של יהודאי ב־2011 היתה גבוהה פי 4.3 משכרו של גרנות.

במבט של 5 שנים לאחור הרווח הנקי צמח ב־73.6% ועלות שכרו של יהודאי צמחה ב־55.2%. עלות שכרו של עובד ממוצע צמחה באותן שנים ב־25.8%.

מחברת פרוטרום לא נמסרה תגובה לדברים.