אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בנק ישראל: ההוצאה על טיפול סיעודי בקשישים תזנק ב-30% צילום: shutterstock

בנק ישראל: ההוצאה על טיפול סיעודי בקשישים תזנק ב-30%

דו"ח בנק ישראל מגלה כי בעוד שהאוכלוסייה מזדקנת, שירותי הסיעוד מסתמכים יותר על הכיס הפרטי מאשר על תקציב המדינה

18.03.2012, 21:13 | מיקי פלד

ישראל אינה ערוכה להתמודדות עם השלכות ההזדקנות הצפויה של האוכלוסייה על הטיפול הסיעודי, כך עולה מפרק מדו"ח בנק ישראל שיפורסם בחודש הקרוב ושחלקים ממנו פורסמו היום. לפי הבנק, בשנים הקרובות תצטרך ההוצאה על טיפול סיעודי לקשישים לגדול בכ־30%, או 3 מיליארד שקל בשנה, כדי להדביק את קצב הזדקנות האוכלוסייה מבלי לפגוע באיכות הטיפול לקשישים. השאלה היא אם הוצאה זו תהיה הוצאה פרטית - כפי שקורה היום עם 41% מההוצאה על טיפול סיעודי - או הוצאה ציבורית.

שיעור בני ה־65 ומעלה בישראל עומד על כ־10%, ועד 2019 צפוי להגיע ל־12%. זהו עדיין שיעור נמוך יחסית למדינות מערב אירופה, שבהן הוא מגיע כבר ל־15%. אולם ישראל צפויה להגיע למצב דומה בעתיד. לתופעה זו יש השלכות כלכליות דרמטיות, החל בשוק העבודה שהולך ומתבגר, הגדלת הוצאות שירותי הרווחה והבריאות, שחיקת קרנות הפנסיה עקב הוצאות גדלות והולכות למימון קצבאות, ועוד. השפעה דרמטית נוספת של הזדקנות האוכלוסייה היא על מימון שירותי הסיעוד לקשישים. היום, כשרק 2.3% מהאוכלוסייה הם בני 80 ומעלה, ההוצאות מגיעות לכ־10 מיליארד שקל בשנה. ב־2019 שיעורם של אלה יגיע ל־3%, והעלייה רק תימשך.

לפי בנק ישראל, ההוצאה הציבורית בישראל על שירותי הסיעוד נמוכה יותר מממוצע מדינות ה־OECD ועומדת על 0.7% מהתוצר - כ־5.8 מיליארד שקל, לעומת 1% במדינות המפותחות. אם ישראל רוצה להגיע לשיעור של 1%, היא צריכה להוסיף כ־2.4 מיליארד שקל בכל שנה מתקציב המדינה לסל הסיעוד. באופן לא מפתיע, במקום שבו המדינה אינה עושה זאת, המשפחה של המטופל הסיעודי וכמובן הקשיש עצמו נדרשים להוצאה. זו הסיבה לכך ששיעור ההוצאה הפרטית בישראל על סיעוד - 41% - גדול פי שניים מהמקובל ב־OECD.

רפורמת סיעוד בדרך? אולי

בחודש הקרוב צפויה הממשלה לדון בהצעת המחליטים של משרד הבריאות, תחת השר יעקב ליצמן, לרפורמה בתחום הסיעוד. אם הרפורמה תתקבל, בתוך כמה שנים תעבור האחריות על הטיפולים הסיעודיים לקופות החולים. עם זאת,

ליצמן. מציע רפורמה בתחום הסיעוד, צילום: עטא עוויסאת ליצמן. מציע רפורמה בתחום הסיעוד | צילום: עטא עוויסאת ליצמן. מציע רפורמה בתחום הסיעוד, צילום: עטא עוויסאת

במשרד האוצר, בראשות השר יובל שטייניץ, לא מתלהבים מתוכנית משרד הבריאות, בין השאר בשל הגדלת ההוצאה התקציבית בכמיליארד שקל לשנה. כמו כן, באוצר מתנגדים לשינוי במבחני ההכנסה שקובעים את גובה הסבסוד של שירותי הסיעוד למטופל. במשרד הבריאות רוצים שהזכאות תהיה לכל קשיש סיעודי, על בסיס הכנסתו בלבד. באוצר, לעומת זאת, דווקא רוצים שיובאו בחשבון גם נכסים קבועים של הקשיש הסיעודי, כמו דירה שבבעלותו.

כיום, הטיפול מתחלק בין שורת גורמים ציבוריים - משרד הבריאות, משרד הרווחה, הביטוח הלאומי וקופות החולים - שכל אחד מהם מטפל בפן אחר של השירות לפי מצב הקשיש הסיעודי. כלכלני הבנק כותבים כי היעדרו של גורם אחראי יחיד פוגע באיכות השירות וגורם לחוסר יעילות. לדוגמה, בכמה ממבחני ההכנסות כרוכה בירוקרטיה מורכבת הגורמת למיצוי לא מלא של זכויות המטופלים, ומתרחב היקפם של שירותי הטיפול הממושך והביטוחים הסיעודיים הפרטיים שמגדילים את אי־השוויון בצריכת שירותי הסיעוד.

יש לקבל החלטה

שירותי הסיעוד הם רק דוגמה אחת למכלול השינויים שתעבור החברה הישראלית בשנים הקרובות. את העתיד ניתן לחזות כבר היום, כאשר מסתכלים על האוכלוסייה המזדקנת לאטה בארצות מערב אירופה. כדי להימנע ככל האפשר מההשלכות הכלכליות הקשות של מגמה זו, ובעיקר כדי לתת לציבור המבוגרים והקשישים את השירותים שהם ראויים להם, הממשלה צריכה לעשות את מה שרק היא יכולה - לקבל החלטה.

דו"ח בנק ישראל מראה שוב כי המצב הנוכחי אינו בר־קיימא. ההוצאות הגדלות בשירותי הסיעוד, כמו בהרבה תחומים אחרים, נופלות בחלקן הגדול על כתפי משקי הבית, וכך גדל אי־השוויון בין אלה שיש להם לאלה שאין להם. העתיד אינו צופן בחובו בשורה טובה יותר: השכיר הממוצע כבר יודע כי אם יפוטר בגיל 50, סיכויו למצוא עבודה במקצוע שלו זניח; כך, גם החיסכון שלו לפנסיה ייעצר והוא יצטרך להסתמך לאחר הפרישה על קצבאות, על תרומות ועל הכנסות ילדיו. רק הממשלה יכולה לקבוע מדיניות, לתקצב וליישם אותה, אבל בשביל זה היא קודם כל צריכה לרצות. יותר נכון, היא צריכה שיגרמו לה לרצות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות