המדינה תפצה תינוקות שנולדו בגלל אבחון שגוי

ועדה בראשות השופט אליהו מצא ממליצה לשר המשפטים יעקב נאמן לבטל את האפשרות של בעלי מום מולד לתבוע פיצויים מהצוות הרפואי שבדק את אימם במהלך ההריון.

במקום זאת, ממליצה הוועדה כי המדינה תעניק ליילודים פיצוי אוטומטי שייקבע בחוק, ללא צורך בהגשת תביעה פורמלית לבית המשפט. אחת ממטרות ההסדר היא למנוע סיטואציה שבה תובעים טוענים בבית המשפט כי אסור היה לאפשר להם להיוולד.

הוועדה מציעה הסדר חלופי למנגנון הפיצוי המוצע למקרה שההמלצה על הקמת מנגנון הפיצוי האוטומטי לא תתקבל. על פי ההסדר, בכל מקרה רק הורי היילוד יוכלו להגיש את התביעה, ולא ניתן יהיה להגיש תביעה פיצויים על נכות של פחות מ־20%.

"עילת תביעה שמעוררת קשיים משפטיים וערכיים"

ועדת מצא הוקמה על ידי השר נאמן ביוני 2011. הרקע להקמתה היתה הלכת זייצוב, תקדים מפורסם של בית המשפט העליון מלפני 25 שנה, במסגרתו נקבע כי להוריו של יילוד בעל מום עומדת זכות לתבוע את נזקיהם מרופא ומוסד רפואי שהתרשלו בגילוי המום לפני ההתעברות או הלידה.מאז נקבעה ההלכה, הוגשו לבתי המשפט תביעות רבות בעילה זו, שגרמה לבתי המשפט תחושה של חוסר נוחות.

נאמן ביקש להסדיר את הסוגיה ולוועדה שהקים מונו 11 חברים מומחים. פרט למצא, שמילא בעבר את תפקיד המשנה לנשיא העליון כללה הוועדה מומחים רבים, בהם פרופ' ישראל גלעד, עו"ד אסף פוזנר, פרופ' אברהם שטיינברג וד"ר בעז לב.

פרשנות מחזירים את הכבוד ועדת מצא ביקשה להשיב בהמלצותיה את כבודם האנושי של בעלי המוגבלות מלידה על ידי סילוק העילה שרואה בעצם המוגבלות המולדת נזק בר-תביעה משה גורלי, תגובה אחתלכתבה המלאה

רוב חברי הוועדה (למעט עו"ד פוזנר) הגיעו למסקנה, כי ההכרה בעילת התביעה של היילוד מעוררת קשיים משפטיים וערכיים, ולפיכך סברו כי מן הראוי להמליץ על ביטול ההכרה בעילה זו. בין הקשיים: חוסר רצון לאפשר להגיע להכרעה באלו מקרים טוב לו לאדם שלא נברא ותיוגם של בעלי מוגבלות ככאלה שחייהם נמדדים ונתפסים במושגי נזק – תפיסה שאינה מתיישבת עם קדושתם של החיים.

על רקע זה, עמדת הוועדה היתה כי המענה הראוי לצורכיהם של יילודים במוגבלות הוא בהסדר סוציאלי שיעוגן בחקיקה. הסדר שיאפשר מתן תגמול לכל יילוד בעל מוגבלות, ללא הבחנה בין מקרה שבו הוריו - אילו הועמדו מבעוד מועד על דבר לקותו – בחרו שלא להביאו לעולם, לבין מקרה שבו בחרו במודע להביאו לעולם, למרות ידיעתם שייוולד עם מוגבלות.

חילוקי דעות בין חברי הוועדה על ההמלצות

להמלצות הוועדה צורפה דעת מיעוט מצד חבר הוועדה עו"ד פוזנר, פרקליט פרטי המתמחה בתביעות רשלנות רפואית. פוזנר טען בחוות הדעת כי "סמכות הוועדה הוגבלה לדון במתווה הנזיקי בלבד ולדון בתביעת היילוד בלבד, והנה, באופן מפתיע, מבקשים חברים בוועדה לא רק לדון בתביעת היילוד, אלא לדון גם בעילת ההורים, תוך צמצומה של עילה זו".

פרופ' אסא כשר לא חתם על דעת הרוב מהטעמים הבאים: "ראשית", קבע, "אינני מסכים להנחות המובלעות בחלקים מהדוח; שנית, חלקים שונים של הדוח נראים לי סותרים אלה את אלה; ושלישית, שהדו"ח מצטייר בעיניי כהמשך ההערה בדבר 'הגיגים פילוסופיים מיותרים' (בבית המשפט העליון אמר השופט ריבלין: 'חסכו לנו הגיגים פילוסופיים, תנו לנו כלים משפטיים' - מ.ג)". כשר מצא הערה זו כמיותרת.