הקצבה המצומקת של הקיבוצניקים

דבר אחד הפרטתם של הקיבוצים בישראל בעשורים האחרונים לא הצליחה לשדרג: את הקצבה החודשית לפנסיה של חבריהם הגמלאים. על פי סקר שהוצג אתמול (ג') בכנסת בוועדת המשנה לענייני פנסיה בקיבוץ המתחדש, ב־62% מהקיבוצים המתחדשים - כאלו שעברו הפרטה - משולמת קצבת פנסיה חודשית הנמוכה מ־3,000 שקל. הקצבה החודשית הממוצעת בקיבוצים שנבדקו עומדת על 3,042 שקל.

על פי הסקר, שבוצע על ידי חברת סט פוינט ובחן 117 קיבוצים מתחדשים מתוך 200 הקיימים בישראל - 75% מקיבוצים אלה מצויים בגירעון.

ועדת המשנה הוקמה בחודש שעבר על ידי ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, במטרה לנסות למצוא פתרון למצוקת הפנסיה בקיבוצים. מצוקה זו נולדה כתוצאה מכך שבמשך שנים הניחו בקיבוצים שאין צורך בביטוח פנסיוני - לאור האמונה שאמצעי הייצור ונכסי הקיבוץ יהוו את עתידו הפנסיוני של החבר. ב־2005 קבע שר התמ"ת את תקנת "ערבות הדדית בקיבוץ המתחדש", המחייבת כל קיבוץ מתחדש לשלם לחבריו הגימלאים פנסיה בשיעור 35% מהשכר הממוצע במשק. כיום עומד שכר זה על 8,735 שקל, כך שקצבת החובה היא 3,057 שקל. אולם, כעת מתברר כי גם בסכום זה לא עומדים מרבית הקיבוצים.

בתנועה הקיבוצית בוחנים בשנים האחרונות את העלאת שיעור הפנסיה ל־40% מהשכר הממוצע במשק. עם זאת, ההערכה היא כי שליש מהקיבוצים לא יוכלו לעמוד בתשלום זה.