צילום: צפריר אביוב
מעקב "מוסף כלכליסט": "17 אלף איש חשופים לסכנה"
שלושה חודשים אחרי שנחשף ב"מוסף כלכליסט" המאבק של תושבי באר טוביה והסביבה בניסיון למנוע הקמת תחנת כוח בצמוד לאזורי מגורים, הוגשה השבוע עתירה לעצירת התוכנית ולביטול האישורים הממשלתיים
השבוע החל שלב ההכרעה במאבק בין תושבי באר טוביה והסביבה לבין החברה העשירה, השקטה והנחושה IPM. התושבים עתרו לבג"ץ בבקשה לעצור את תוכניות החברה ולקבל הבהרות ממשרדי הממשלה שקשורים באישור התוכנית.
המאבק נחשף ב"מוסף כלכליסט" לפני שלושה חודשים. במרכזו תחנת כוח ירוקה המונעת בגז, שתיבנה במיקום שמבהיל את תושבי האזור: אזור תעשייה קטן שדחוק בין בתי קריית מלאכי למושב תימורים. התושבים טוענים שקרבת התחנה לבתי המגורים היא חסרת תקדים - ממש מחוץ לחלון. לדבריהם זהו מפגע בטיחותי, בעיקר עקב הגז הדליק שיהיה בה ומפעלים עם חומרים מסוכנים שבסביבתה, והכל במרחק 30 ק"מ מרצועת עזה, בטווח רקטות גראד. התושבים משווים זאת להצבת פצצה בשכונתם.
לטענת התושבים, התחנה מתוכננת לקום כה קרוב לבתיהם כי שם יש ל־IPM קרקע. הקרקע הזאת עברה מיד ליד מאז 2005, עד שלבסוף נרכשה בידי IPM, אז בבעלות שיכון ובינוי של שרי אריסון, שהחליטה להקים שם את התחנה. המחאה החלה ב־2010, אחרי שהוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) אישרה את קידום התוכנית. המאבק הציבורי התמקד אז בדמותה של אריסון, והוא גרם לה למכור בשנה שעברה את IPM. אלא שזה רק החמיר את מצב התושבים: את IPM והזכויות שבידיה רכשה חברה פרטית בשם טריפל M, שבראשה שילוש מרשים: יו"ר רשות המסים לשעבר משה טרי, יו"ר חברת החשמל לשעבר מוטי פרידמן והמיליארדר אברהם נניקשווילי, שותפו של ג'קי בן זקן בחברת מנופים פיננסים שמחזיקה ברישיון הקידוח מד אשדוד. התושבים ראו מול עיניהם צוות רב־עוצמה, עשיר ומקושר, והפעם: בלי תדמית ציבורית שאפשר לתקוף.
וכך, עם הגשת הבג"ץ השבוע, מאבק התושבים עובר מהזירה התקשורתית למשפטית. "יהיו בסך הכל שני בג"צים, אחד של התושבים ואחד של המועצה", אומר ל"מוסף כלכליסט" ראש מועצבת באר טוביה דרור שור. "את הראשון הגשנו כמוצא אחרון לדחיית הדיון בות"ל ביום שני".
אחת הסיבות לאמון המועט של התושבים בות"ל, המפקחת מטעם המדינה, היא דו"ח מבקר המדינה ל־2010, שקבע שהוועדה התנהלה תוך "ליקויים מהותיים בדרך קבלת ההחלטות": לא ישבו בה נציגי ציבור, והיא אישרה את התוכנית להקמת התחנה בלי לבצע לה תסקיר ותוך התעלמות מהמלצות הוועדה המחוזית.
"כמו 340 טונות חומר נפץ"
העתירה נפתחת בקביעה שעניינה "סוגיות הנוגעות בדיני נפשות". היא מפרטת במספרים ותיאורים את הסיכונים שהתושבים מייחסים לתחנה: בצנרת שתוביל אליה, נכתב, יהיו בכל רגע כ־170 טונות גז טבעי "השקולים לכ־340 טונות חומר נפץ TNT, כמות השקולה ל־15,363 רקטות גראד משופרות; בתחנה עצמה יהיו בכל רגע 35 טונות גז טבעי, ששווה ל־70 טונות TNT. במקרה של התבקעות הצנרת, למשל כתוצאה מנפילת גראד באזור התחנה, הגז יתפוצץ החוצה, ייצור ענן גז המחפש מקור להצתה ויתפוצץ תוך גרימת נזק שלא ניתן לשער", נכתב בעתירה.
הוועדה לתשתיות לאומיות מתוארת בעתירה כמי ש"מתייחסת בקלות דעת מדאיגה לסיכונים, ודומה אף כי היא מתובלת בשמץ ציניות", ו"נוקטת גישה בלתי סבירה של טמינת הראש בחול והתעלמות מסיכונים כבדי משקל". "אין מקום לאפשר לסוסים להמשיך לשעוט קדימה כאשר ברור כי הם דוהרים לכיוון של תהום", נכתב שם. בנוסף מצוין בעתירה שמבנה התחנה עצמו יחרוג מתקני הבנייה באזור: גובה הארובה יהיה יותר מ־40 מטר ומבנים אחרים בה יגיעו לגבהים של 30 מטר ו־24 מטר, בעוד שגובה הבנייה המרבי המותר באזור הוא 12 מטר.
העותרים מביאים גם חוות דעת של נציגי המדינה שקוראים לבדיקה נוספת של האישורים. מובא שם מכתב מלפני שלושה שבועות של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו, שכותב כי משרד הבריאות דרש לבצע הערכת סיכון בריאותית לגבי התחנה, וכזו עדיין לא בוצעה, וכן מכתב מלפני שבוע וחצי מהשר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שלראשונה מביע תמיכה בעריכת תסקיר בריאותי לפני ההחלטה אם לאשר את הקמת התחנה.
שכחו את הגראד
לצד העתירה הגישו התושבים תגובה לתסקיר ההשפעה על הסביבה שחברת IPM הציגה באחרונה בפני ועדת התשתיות. "נמצאו המון פגמים בסקר", אומרת אדוה דרור, תושבת תימורים וממובילי המאבק, "הם תיארו תרחישים מקלים ויש שם טעויות בחישובים. גם יועץ הוועדה כתב שהחישוב לא הגיוני". "הם התייחסו לתסריט של תקלה מינורית ואנחנו מזהירים מתקלות גדולות", מוסיף שור. התושבים מזכירים את הרקטה שמערכת כיפת ברזל יירטה בשבוע האחרון מעל תימורים וששבריה נפלו ביישוב. תרחיש של פגיעת רקטה לא הופיע לטענתם בתסקיר היזמים.
"אנחנו מבינים שחשמל מונע בגז הוא צורך אסטרטגי", אומר ראש עיריית קריית מלאכי מוטי מלכה. "אם יוכח שאין סכנת חיים ושיש מענה לאפקט הדומינו שיכול להיווצר במקרה של תקלה שיכולה לגרום לפגיעה בתושבי קריית מלאכי, אנחנו לא נתנגד".
מטריפל M, בעלי חברת IPM, נמסר בתגובה: "המפעל לייצור אנרגיה נכלל בתוכנית ממשלת ישראל לתשתיות הגז הטבעי וכחלק ממהפכת הגז הטבעי. הקריטריונים להקמת התחנה נקבעים על ידי הוועדה הממשלתית לתשתיות לאומיות. תסקיר ההשפעה על הסביבה וסקר הסיכונים שהיזמים הגישו לוועדה יעמדו למבחן הוועדה ולהתנגדויות הציבור על פי החוק, ואנו בטוחים שהם יעברו מבחן זה בהצלחה. נוסף על כך, למפעל שלנו אין כל קשר לבעיית האמוניה במפעלי הקירור באזור התעשייה. מן הראוי שתושבי האזור יפעלו בהתאם להסרת המפגע. עם כניסתנו כתעשיינים לאזור פנו אלינו גורמי תעשייה מקומיים לסייע לתושבים בעניין זה. אנו כמובן נשקול פנייה זו בחיוב".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "התוכנית מקודמת בהתאם לכללים ולנהלים ולחוות דעת בנושא איכות סביבה וסיכונים כנדרש. משרד הפנים ישיב לעתירה בבית המשפט". ממשרדי הבריאות, האוצר והתשתיות נמסר כי התגובה תינתן בבית המשפט.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה