פלוג: "לקדם את אישור הקריטריונים לדיור בר השגה עפ"י כושר ההשתכרות"

"אני מקווה שהקריטריונים לזכאות לדיור בר השגה, כפי שגובשו בוועדת טרכטנברג, הכוללים מיצוי של כושר ההשתכרות יאושרו גם כן בממשלה", כך אמרה ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד בנק ישראל, ביום עיון שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה.

לדבריה, יישום נושא הסיוע בגיל הרך, הרחבת היצע הדירות, לצד תוספת נקודות הזיכוי במס לאבות לילדים צעירים, יתרום תרומה משמעותית לשיפור הרווחה של משפחות צעירות עובדות, בתקופה בחייהן שכושר ההשתכרות שלהן עדיין נמוך, וההוצאות, בפרט על דיור וטיפול בילדים, גבוהות.

פלוג ציינה כי מעמד הביניים מוגדר כאוכלוסיית משקי הבית שהכנסתם (מתוקננת לגודל המשפחה) היא בין 75% ל-125% מההכנסה החציונית. על פי הגדרה זו, מעמד הביניים מהווה כ-27% ממשקי בית, בדומה לחלקו באוכלוסייה ב-1997, בעוד שמשקלו של המעמד הנמוך התרחב מעט, ל-41%, ושל המעמד הגבוה ירד מעט, ל-11%.

עוד ציינה פלוג כי מבחינה של התפתחות ההכנסה של משקי הבית במעמד הביניים אל מול התפתחות המחירים של סל התצרוכת עולה כי משנת 1997 עד 2010 עלתה ההכנסה הריאלית של מעמד הביניים (כלומר ההכנסה בניכוי העלייה המחירים) בכ-20%, ומ-2007 ועד 2010 ב-4%. "אמנם, סעיפי הוצאה מסוימים כמו חשמל, גז ומים, וכן דלק ותחבורה התייקרו מהר יותר, אך באותה העת הוזלו באופן יחסי סעיפים אחרים", אמרה פלוג.

מבחינה של נטל ההוצאה מתוך ההכנסה של משקי בית עולה כי במשפחות עם ילדים צעירים נטל ההוצאה על משכנתא או שכר דירה הוא משמעותי. שעור ההוצאה על משכנתא או שכר דירה מתוך ההכנסה של מעמד הביניים הוא 17% ו- 18% בהתאמה, ובמעמד הנמוך 29% ו-34%, בהתאמה. גם ההוצאה על טיפול בילדים צעירים היא משמעותית כנתח מההכנסה: הוצאה על חינוך במשפחות מעמד הביניים עם ילדים צעירים (עד גיל 9) מהווה כ-11 אחוזים מהכנסתן. לכן בחרה וועדת טרכטנברג להתמקד בקבוצת אוכלוסייה זו, ובשני מרכיבי ההוצאה הללו.