ניתוח "כלכליסט": כולם מסכימים על פיקוח לגנים, אף אחד לא רוצה לממן אותו

ועדת הכנסת לזכויות הילד בראשות ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) נאלצה לדחות אתמול את ההצבעה על חוק הפיקוח על מעונות היום, לאחר שחברת הוועדה ח"כ אורלי לוי־אבקסיס (ישראל ביתנו) התנגדה לכך שמפקחי הגנים יהיו עובדי מיקור חוץ ולא עובדי מדינה.

בתגובה הוריד שר התמ"ת שלום שמחון את הצעת החוק מסדר יומה של הכנסת בטענה כי "הכנסת לא מצליחה להשלים את המלאכה ודורשת שינויים קונצפטואליים בחוק, שעומדים בניגוד לעמדת הממשלה".

העלאת רמת הגנים תגרור עלייה במשכורות הגננות

הפיקוח על המעונות עולה כסף. להתאים את המבנים לדרישות הבטיחות ונוהלי משרד הבריאות, אם מדובר בהוספת ממ"ד, בהתאמת מספר המדרגות או במספר חדרי השירותים, זה עסק יקר. העלאת דרישות הסף מהגננות, הכשרתן וניסיונן, וכן הקטנת היחס בין מספר הגננות לילדים יגררו דרישות מוצדקות להעלאה במשכורות ובכך ייקרו את מחירי הרישום לגנים. מנגד, העלויות הנלוות למשק שאינו משקיע מספיק בחינוך הגיל הרך גבוהות לאין שיעור.

מוכרחים להגביר את הפיקוח על המעונות ולהעלות את הסטנדרטים הנהוגים שם כיום. אין זה הגיוני להמשיך לעצום עיניים ולקיים מסגרות לגיל הרך שנועדו לאפשר להורים לצאת לעבוד בלב שקט, מבלי לדאוג לתנאים מינימליים לילדיהם.

כולם מסכימים על נחיצותו של חוק הפיקוח. אם במושב הכנסת הבא או בזה שאחריו, החוק יעבור. השאלה היא מי יקבל עליו את הקרדיט, מי ייהנה ממנו ומי ישלם את המחיר. בין שהדחייה הנוכחית בהצבעה על החוק הכרחית בגלל סעיפים קטנים שנוגעים למיקור חוץ של חלק ממערך הפיקוח או בגלל התאמות הכרחיות בחוק התכנון והבנייה, ובין אם היא מיותרת ומדובר במאבק פוליטי גרידא - נראה שגם בשנה הבאה לא ניהנה ממעונות יום ברמה גבוהה יותר, משינוי של ממש בהיצע או מירידה במחירו הבלתי נמנע של חינוך איכותי.

גן ילדים | צילום: אפי שריר

טרכטנברג המליץ להזדרז, ובכנסת סוחבים רגליים

"שום 'חוק פיקוח' לא ישפר את מצב החינוך של ילדים בגילי 0–3 אם המדינה לא תקצה משאבים ציבוריים רבים להכשרת מחנכות לעבודה עם תינוקות ופעוטות, להעסקה של לפחות גננת פעוטות אחת עם הכשרה הולמת בכל כיתת מעון יום, להקטנת מספר הילדים בכל קבוצה בהתאם לגיל, ולהקטנת מספר הילדים שבאחריותה של כל מחנכת". כך אמרה ל"כלכליסט" פרופ' מרים (מיקי) רוזנטל, מומחית לחינוך בגיל הרך, עם הגשת המלצות ועדת טרכטנברג בנובמבר האחרון. אך כיום אין שום חוק במדינה שמחייב את המסגרות החינוכיות לגילים הקריטיים 0–3 בכללים ברורים.

איכות המסגרות המוצעות היום לגיל הרך היא תחום פרוץ. יותר פרוץ מקיוסק או מדוכן פלאפל שמחויבים לצורך רישיון עסק לקיים מינימום של תנאי היגיינה וסדר. כדי לשנות את המצב נוסח כבר בשנת 2009, לבקשת אגף מעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך במשרד התמ"ת, מסמך סטנדרטים להפעלת מסגרות חינוכיות לפעוטות, ובשנת 2010 נוסחה הצעת חוק לאימוץ הסטנדרטים האלו ולפיקוח על מעונות היום. בין השאר נקבע בחוק כי כל מעון המטפל ביותר משבעה ילדים יחויב בפיקוח, וכן מפורטים בו קריטריונים לפיקוח על המעונות, כגון תנאים פיזיים, בטיחותיים, היגיינה ונושאים הקשורים לכוח האדם המטפל בילדים וליחס מטפלת־ילדים רצוי. הצעת החוק אמנם עברה בקריאה ראשונה, אך טרם עברה בקריאה שנייה ושלישית. בהחלטת הממשלה מינואר האחרון לאמץ את מסקנות ועדת טרכטנברג הוחלט לזרז את חקיקת החוק ולקצר את פרק הזמן שנקבע ליישומו, וכן להקצות לנושא יותר מ־3 מיליארד שקל.

חוק הפיקוח ייקר את הפעלת הגנים ב־40%

בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל פרק מדו"ח רחב יותר ובו התייחסות לחוק הפיקוח. לפי הנכתב בדו"ח, עמידה בתקנים שמחייב החוק אמורה לייקר את עלויות הפעלת הגנים הפרטיים בכ־40%. לפי החלטת הממשלה, חלק מההוצאה אמנם ימומן על ידי המדינה, אך ללא תקצוב מלא של תוספת העלויות ייפול שאר הנטל על כתפי ההורים, או שיביא לצמצום מספר הגנים בגלל סגירת אלה שאינם עומדים בעלות של יישום התקנים. בדו"ח מפנים למחקר שנערך לאחרונה בארה"ב שמסקנתו היא כי העלאת התקנים לגנים הביאה להתייקרות המסגרות ולירידת מספרן של אלה הפונות לאוכלוסיות החלשות, שבהן מחירים נמוכים. לפי הנתונים שהתפרסמו בדו"ח ועדת טרכטנברג בספטמבר האחרון, מתוך 470 אלף ילדים במדינת ישראל בגילי 0–3, רק 100 אלף ילדים שוהים במסגרות מפוקחות ומסובסדות על ידי המדינה. הוריהם של 100 אלף ילדים נוספים בחרו לשלוח את ילדיהם למסגרות שאינן מפוקחות, אם בגלל מחסור בהיצע המסגרות או אם מבחירה אישית להשקיע יותר בגן פרטי. השאר, כ־270 אלף ילדים, כלל לא נרשמו למסגרת חינוכית.

כל הורה רוצה שהילד שלו ייהנה מגן איכותי ובטוח, מגננת מנוסה ומקצועית, ממשחקים מותאמים ומסביבה נעימה והיגיינית. כל הורה במדינת ישראל רוצה לדעת שיש בגן ממ"ד למקרה שתפרוץ מתקפת טילים ומספר ראוי של מטפי כיבוי אש במקרה של שריפה. מעטים ההורים שבאמת מרגישים כך.