אי השוויון במשק - גרסת החברות הציבוריות

כשמגיעים בדו"חות HOT ל־2011 לשורה שבה מתברר שהיו"רית סטלה הנדלר קיבלה חבילת תגמול בעלות של 14.8 מיליון שקל, אי אפשר שלא לחשוב על הסיסמה של החברה: "רק ב־HOT, חבילות טריפל ייחודיות ומשתלמות". ניסוח מדויק לתגמול של הנדלר, שנהנתה השנה משכר בעלות של 1.8 מיליון שקל וממענק של 2 מיליון שקל, והאופציות שלה נרשמו בעלות של 10.9 מיליון שקל. אכן טריפל ייחודי ומשתלם.

כפי שזה נראה כרגע, הנדלר עשויה להשתבץ בראש טבלת שיאני השכר של 2011. ואולם, זו דוגמה קלאסית לדרך שבה הרישום החשבונאי של האופציות משבש את תמונת התגמול. מדובר ברישום חשבונאי של עלות האופציות שלה, ולא בהזרמה של 11 מיליון שקל מקופת HOT לחשבון הבנק של הנדלר.

סטלה הנדלר יו"ר HOT | צילום: עמית מגל

את חבילת האופציות שלה היא קיבלה עם כניסתה לתפקיד, ואת המנה הראשונה מתוך ארבע תוכל לממש במאי 2012, שנה מראשית עבודתה בחברה. כדי שזה יקרה, מחיר המניה צריך לעלות ב־55% לפחות, שכן היום המניה נסחרת ב־42 שקל ואילו מחיר המימוש הוא 65 שקל.

ובכל זאת, לא צריך לרחם עליה. הנדלר הספיקה לשמש כיו"ר HOT שמונה חודשים סופר־מתגמלים ב־2011, ששלשלו לחשבון הבנק שלה שכר ומענק, במזומן, בהיקף של 3.8 מיליון שקל - עלות בלתי נתפסת של 478 אלף שקל לחודש. שכר הבסיס שלה עומד על 166.6 אלף שקל ברוטו לחודש. בנוסף היא זכאית לשני מענקים מבוססי יעדים, ולמענק שלישי שנתון לשיקול דעתו של הדירקטוריון. ב־2011 השלושה הוענקו לה ביחס לשמונת החודשים שבהם שימשה בתפקיד.

תוצאות HOT ב־2011, אגב, לא יוצאות דופן. לפי הדו"חות שפורסמו אתמול, אמנם ההכנסות גדלו ב־3.7% ל־3.37 מיליארד שקל והרווח הנקי זינק ב־221% ל־341 מיליון שקל; אולם 261 מיליון שקל ממנו נובעים מ"הכנסות אחרות", כמו הקטנת הפרשות בגין תביעות משפטיות.

התגמול המרשים של הנדלר - שעברה מ־012 סמייל ל־HOT לפני כשנה - נראה עוד יותר תלוש מהמציאות כאשר משווים אותו ליתר עובדי חברת הכבלים: עלות השכר שלה ב־2011 גבוהה פי 134 מעלות שכרו הממוצעת של עובד בחברה (הובאו בחשבון 5,044 המשרות המלאות), שעומדת על 110,613 שקל לשנה, או 9,218 שקל בחודש. אבל גם אם נבטל את מרכיב האופציות בתגמול, נגלה שעלות שכרה עדיין גבוהה פי 34.6 מעלות שכרו של עובד ממוצע.

לא ניתן להשוות את הפער בין שכר היו"ר לשכר העובדים לשנת 2010, אז אייש את התפקיד דקסטר גואי, נציגו של בעל השליטה פטריק דרהי. גואי היה יו"ר לא פעיל שבסיסו בחו"ל, והיקף המשרה שלו הוגדר כיומיים בשבוע בלבד תמורת 35 אלף שקל לחודש. כך או אחרת, תמורת המזומנים הנדיבים שהיא מקבלת, הנדלר תצטרך להוכיח את המיומנות שלה בשוק התקשורת השנה.

אל על: התגמול לטווח קצר, ההפסד לטווח ארוך

וורן באפט כתב פעם, שצריך לפתוח לו קו חם של מוקדנים מוכנים עם נימוקים נגד השקעה בחברות תעופה, למקרה שיתעורר באמצע הלילה וירצה להשקיע באחת. מעניין מה הוא היה אומר על התפתחות התגמול של מנכ"ל אל על אליעזר שקדי בשנתיים האחרונות.

2010 היתה שנה מצוינת לאל על. הכלכלה התאוששה והמצב הביטחוני היה יציב, ההכנסות זינקו, והחברה עברה מהפסד לרווח. התוצאות השפיעו על התגמול של שקדי, שסיים את השנה עם שכר, בונוסים ואופציות בעלות של 16.8 מיליון שקל - פי 67 משכרו הממוצע של עובד החברה. שקדי לא היה עיוור לסכום האדיר, והחזיר מחצית מהמענק שלו, כשהקים בכסף קרן מצוינות.

אליעזר שקדי מנכ"ל אל על | צילום: יונתן בלום

נוסחת הבונוסים של שקדי מתגמלת אותו לטווח הקצר. אם השנה רווחית, הוא ייהנה. אם השנה הפסדית, הוא יהנה רק משכר הבסיס המכובד. הבעיה היא, שרוב הגורמים שגוזרים את גורלה של חברת תעופה הם חיצוניים ולא תלויים במנכ"ל - לא בשנה טובה ולא בשנה חלשה, כמו 2011. השנה החולפת התאפיינה בגידול בעלויות ובתחרות עזה שגרמה לאל על לאבד נתח שוק ולעבור להפסד של 49.4 מיליון שקל.

בשנה הפסדית, כזכור, שקדי לא מקבל מענק. ועדיין, שכרו הסתכם השנה בעלות של 1.99 מיליון שקל, והחברה רשמה הוצאה של 854 אלף שקל בגין האופציות שלו (מהן יוכל ליהנות רק אם מחיר המניה יכפיל את עצמו). בסך הכל 2.8 מיליון שקל - פי 11.4 מעלות שכרם הממוצעת והגבוהה יחסית של יתר עובדי החברה, 20,814 שקל בחודש. למעשה, בשנתיים שלו בתפקיד קיבל שקדי סכום אדיר של כמעט 20 מיליון שקל.

נכסים ובנין: מענק מובטח של שלוש משכורות ללא קשר לתוצאה

סגי איתן, מנכ"ל נכסים ובנין

איך קורה שבכירי חברה ציבורית מקבלים מענקים בסך מאות אלפי שקלים, בדיוק בשנה שבה אותה חברה מפסידה קרוב לחצי מיליארד שקל? שאלה זו לא מקבלת תשובה הולמת בדו"חותיה הכספיים של נכסים ובנין, שבשליטת נוחי דנקנר, שפורסמו אתמול.

לפי סעיף קטן הנחבא בהסכמי השכר של נכסים ובנין, בכיריה זכאים לקבל מענק מובטח בגובה 2–3 משכורות ללא קשר לתוצאות החברה. כך קרה שנכסים ובנין עברה מרווח של 136 מיליון שקל ב־2010 להפסד עמוק של 453 מיליון שקל ב־2011, ולמרות זאת, כל חמשת הבכירים משכו מענקים שנעים סביב 300 אלף שקל האחד, ובסך הכל 1.4 מיליון שקל. עלות שכרם הכוללת הסתכמה ב־2011 ב־9.85 מיליון שקל.

המנכ"לית סגי איתן נהנתה בשנה החולפת משכר בסיס של כ־2.1 מיליון שקל. לכך כמובן התווסף מענק של 350 אלף שקל, מה שהביא את שכרה השנתי לכ־2.44 מיליון שקל, או 203 אלף שקל לחודש - פי 7.8 מהשכר הממוצע של שאר 119 עובדי נכסים ובנין (26 אלף שקל לחודש). איתן קיבלה גם מענק של מיליון שקל במרץ 2011, בגין 2010.

במקביל, עלות שכרו של היו"ר רפי ביסקר הסתכמה ב־2011 ב־2.2 מיליון שקל עבור 75% משרה. ביסקר זכאי על פי החוזה גם לבונוס של 1.75% מהרווח השנתי הנקי, אך לצערו החברה סיימה כאמור את השנה בהפסד.

זו לא הפעם הראשונה שהסכמי השכר בנכסים ובנין מעלים תהיות. כך למשל, חודשיים בלבד לאחר רכישת בניין HSBC במנהטן ב־2010, העניקה החברה בונוסים מיוחדים למנהלים שהובילו את העסקה, בהיקף של 2.95 מיליון שקל.