הנפגעים הגדולים ממשבר הדיור בארה"ב: השחורים וחסרי ההשכלה

קריסת שוק הדיור בארצות הברית הרחיבה את חוסר השיוויון בבעלות על הבתים. מחקר חדש של נתוני מפקד האוכלוסין שערכה פרופסור אמילי רוזנבאום מאוניברסיטת פורדהם מצא כי משקי בית של שחורים, של השכבות החלשות ושל אנשים שלא סיימו תיכון, היו בין הנפגעים הגדולים ביותר מהתרסקותו של שוק הדיור, זאת על אף שלא הרוויחו מימי השגשוג.

במהלך שנות ה-90 השחורים וההיספאנים הצליחו לצמצם מעט את הפער של בעלות על בתים. השיפור נבע בין היתר ממדיניות ממשל קלינטון, שפעלה לעליית שיעורי הבעלות בקרב השכבות החלשות יותר. אולם במחצית הראשונה של העשור הבא, נעצרה התנופה אצל השחורים והעניים בעוד שההיספנים והאסייתיים התקדמו במידה ניכרת בימי הבועה.

מהמחקר של רוזנבאום עולה שהתפוצצות הבועה פגעה בשחורים במידה הרבה ביותר, ושיעור הבעלות על בתים ירד מתחת לרמות שנרשמו בתחילת העשור. ב-2001 הבעלות על בתים בקרב השחורים עמדה על 48.3%, עד 2005 הנתון טיפס ל-49.6%. אולם שש שנים לאחר מכן הוא צנח ל-44.6%. בקרב הלבנים, אצלם שיעור הבעלות על הבתים עמד באמצע העשור על 76.2%, הוא נפל מעט מתחת לרמות של 2001. לעומת זאת, ההיספנים והאסיאתים המשיכו לשמור על שיעורי בעלות ב-2011 שהיו גבוהים מאשר ב-2001.

רוזנבאום מצאה מגמה דומה גם בנוגע להשכלה ורמות הכנסה. שיעור הבעלות בקרב אנשים ללא תואר אוניברסיטאי נפל מתחת לרמות של 2001, בעוד ששיעור הבעלות על בתים בקרב בעלי תואר ראשון ומעלה היה במצב טוב יותר.

המחקר של רוזנבאום נערך במסגרת פרויקט יו.אס 2010, שחקר שינויים בחברה האמריקאית.