אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי ל"כלכליסט": "חתמים לא יכולים להשתחרר מאחריות דרך מיקור־חוץ" צילום: עמית שעל

בלעדי ל"כלכליסט": "חתמים לא יכולים להשתחרר מאחריות דרך מיקור־חוץ"

בכתב עמדה שהוגש לבית המשפט בתביעת הראל פיא נגד החתמים בהנפקת לנדמארק, מדגישה רשות ניירות ערך את חובת האחריות המוטלת על החתמים וקובעת כי אלו לא יוכלו להסתתר מאחורי משרדי עוה"ד ורוה"ח שמבקרים את החברה המנפיקה

25.03.2012, 07:02 | מארק שון
חתמי הגומי כך משווקים מניות ואג"ח לחסכונות הפנסיוניים עדויותיהם של תשעה חתמים בתביעה הייצוגית שהוגשה על ידי משקיעים בהנפקת האג"ח של לנדמארק גרופ, שופכות אור על הכאוס ששרר בענף החיתום סיון איזסקו, 25 תגובותלכתבה המלאה

רשות ניירות ערך ממשיכה לעשות סדר בתחום החיתום בהנפקות בשוק ההון, ובחוות דעת חדשה שהגיעה לידי "כלכליסט", היא מדגישה בהרחבה את חובת האחריות המוטלת על החתמים. חוות הדעת הוגשה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה בפרשת "חתמי הגומי", שבה תבעה הראל פיא, חברת קרנות הנאמנות של הראל פיננסים את החתמים בהנפקת האג"ח שביצעה חברת לנדמארק במאי 2007.

"העמדה מוגשת בעיקר לאור השפעה רוחבית אפשרית, שעשויה להיות להכרעה (של השופט) בסוגיות שונות על סטנדרט התנהגות של גורמים בשוק ההון ועל ציבור המשקיעים", נכתב בתחילת חוות הדעת. אנשי הרשות מבהירים כי העמדה עקרונית ולא עוסקת ספציפית בסכסוך בין הצדדים. לטענתם, חוות הדעת נועדה רק להבהיר את עמדתה המשפטית בנוגע לכמה נושאים שהיא מגדירה כ"בעלי חשיבות מיוחדת".

במאי 2009 הפתיעה הראל פיא את שוק ההון כשהגישה תביעה ייצוגית תקדימית נגד כמה מהחתמים הגדולים במשק, ובהם איפקס חיתום, אלטשולר שחם חיתום ואנליסט חיתום והנפקות. התביעה הוגשה, כאמור, בעקבות גיוס של 170 מיליון שקל על ידי לנדמארק גרופ בהנפקת אג"ח מהציבור במאי 2007. הנכס היחידי של החברה בתקופה זו היה שתי חלקות במדינת וירג'יניה שבארצות הברית. בבקשה לאשר את התביעה הייצוגית טוענת הראל פיא שתשקיף ההנפקה היה נגוע בפרטים מטעים, ועיקר הטענות הוא על שווי הזכויות בשתי החלקות.

התביעה הוגשה על סכום של 194 מיליון שקל ונחשבה לייחודית מכמה סיבות: ראשית, מדובר בתביעה נדירה נגד חתמים על פעולות שבוצעו טרם הנפקה. לרוב תביעות מסוג זה מוגשות נגד החברה המונפקת עצמה ולא נגד החתמים. שנית, בניגוד לתביעות ייצוגיות אחרות, לתובעת הראל פיא היה אינטרס כספי משמעותי בתביעה — כאשר לרוב התובעים בתביעות שכאלו יש בדרך כלל אינטרס כספי זניח בהן. שלישית, זהותה של הראל כגוף מוסדי היא ייחודית, שכן על פי רוב תובע ייצוגי הוא אדם פרטי.

בינואר האחרון הגישו החתמים עצמם את הסיכומים שלהם בתיק. הרשות מתייחסת לטענת החתמים, שלפיה חוק ניירות ערך מעניק הגנה לחתמים שנקטו את כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף.

במקרה של לנדמארק, איפקס חיתום, שהיתה הגוף החיתומי המוביל בהנפקה שכרה את משרד עורכי הדין גיא בכר ומשרד רואי החשבון מישאל רוזנברג, כדי שאלה יערכו בדיקות נאותות לחברה. עם סיום בדיקתם הם מסרו לאיפקס "מכתב נוחות", שלפיו הם ערכו את הבדיקה ולא מצאו פרטים חסרים או מטעים. בנוסף לשני משרדים אלה, משרד עורכי הדין של ההנפקה היה משרד הרצוג פוקס נאמן.

"הרשות סבורה כי לא ניתן לקבל עמדה משפטית זו", נכתב בחוות הדעת. "קבלת העמדה תאיין (תוציא את העוקץ — מ"ש) באופן מעשי את האחריות כלפי מחזיקי ניירות ערך שהוטלה על החתמים, ותפגע באופן מהותי בשוק ההון. לכן, מדובר בעמדה בלתי סבירה".

העמדה של הרשות היא שעצם השימוש בעורכי דין ורואי חשבון לצורך בדיקת הנאותות אינה משפיעה על מידת האחריות של החתם. "בחירת גורמים בעלי מוניטין וכישרון לשם ביצוע בדיקת הנאותות אינה מהווה כשלעצמה נקיטת 'כל האמצעים הנאותים'", טוענת הרשות. "מדובר בהטלת אחריות אמיתית שלא ניתן להשתחרר ממנה באמצעות 'מיקור חוץ'".

לטענת הרשות, קבלת התזה המשפטית של החתמים תוביל למצב שבו המשקיעים עשויים לצאת "קירחים מכאן ומכאן" באופן שלא יוכלו להיפרע מהחתם או ממי שנתן לו שירותים. זאת מפני שהאחריות של נותני השירותים החיצוניים כלפי מי שניזוק בשל פרט מטעה בתשקיף עשויה להיות מצומצמת מאוד. "תוצאת עמדה זו עשויה להיות היעדר אחריות חיתומית", נכתב בנייר העמדה.

הראל בניגוד עניינים?

 

קביעה מהותית נוספת של הרשות היא לגבי חתם מוסמך אחראי. לטענת החתמים, שינויי חקיקה אפשרו להם להסתמך על החתם המוביל, ובמסגרת העדויות התברר כי היו חתמים שכלל לא טרחו לבחון את הפרטים אלא הסתמכו בעיניים עצומות על איפקס.

"גורלם של החתמים האחרים נכרך הלכה למעשה ב'גורל' של החתם הראשי", קובעת הרשות. "כלומר, אם החתם המוביל לא הצליח להוכיח שהוא עצמו נקט את כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה, האחריות תיפול גם על החתמים האחרים. הדבר מהווה תמרוץ החתמים האחרים לפקח היטב על עבודת החתם הראשי".

עיקר ההתקפה של החתמים בסיכומיהם היה נגד הראל פיא, חברת ניהול קרנות הנאמנות של הראל פיננסים, שהגישה את התביעה ולטענתם של החתמים "מנסה לחנך את שוק ההון". החתמים טוענים, בין היתר, כי הראל פיא נמצאת בניגוד עניינים אינהרנטי עם "כובעה" כתובעת ייצוגית בתביעה המוגשת גם כנגד החברה שהיא בעלת השליטה בה.

החתמים רומזים גם לאינטרס אפשרי אחר: שהתביעה הוגשה כ"התקפת מנע" לפני שיוגשו הליכים נגד הראל פיא עצמה, לאור מה שהם מכנים "התנהלותה הרשלנית בהקשר עם ההשקעה בניירות ערך של לנדמארק". לטענת החתמים, משקיעים מוסדיים מקבלים עמלה זהה לעמלת החיתום, והם מתחייבים לרכוש ניירות ערך שלא על יסוד התשקיף — שעוד לא פורסם — ושלא על יסוד בדיקות החתמים, שטרם הסתיימו.

הרשות מתייחסת בעיקר ליכולת של הראל פיא כגוף מוסדי לתבוע תביעה ייצוגית, ובעיקר לטענה שעלתה כי להראל פיא אין עילת תביעה אישית נגד החתמים (תנאי מהותי באישור תביעה ייצוגית) ולכן אינה יכולה לייצג את הקבוצה. "עמדת הרשות היא כי מדובר בטענה בלתי נכונה", נכתב בחוות הדעת, "לעמדת הרשות הדין קובע במפורש כי מנהל קרן מוסמך להגיש ולנהל תביעה ייצוגית בגין הפרות שבוצעו באחד התאגידים בהם מושקעת הקרן. בנוסף, לעמדת הרשות גם מדובר בגוף נכון מבחינת משאבים, מקצועיות ואפשרות פיקוח על ההליך".

מניעת פגיעה בנכסים

 

עוד טוענים ברשות ני"ע כי "על מנהל קרן מוטלת חובה לנקוט באופן יזום אמצעים שיש בהם כדי למנוע או להקטין את הפגיעה בנכסי הקרן. הגשה וניהול של תביעות משפטיות לשם מיצוי הזכויות הנובעות מההחזקה בניירות ערך המוחזקים בקרן הם אמצעי מובהק לשמירת נכסי הקרן".

עמדת הרשות הוגשה על ידי עורכי הדין ליאב וינבאום, אופיר איל וצפנת מזר.  

תגיות