מחטיאים את המחיר וגם את המטרה

מינואר 2008, המועד שבו רכשה אייפקס את השליטה בתנובה ועד יוני 2011, ערב מחאת הקוטג', עלה מחיר המטרה של החלב בכ־4%. מחיר הקוטג' לעומת זאת זינק בלמעלה מ־40%. די בנתונים האלה כדי להבין כמה חלש הקשר בין הורדת מחיר המטרה של החלב - חומר הגלם שרוכשות המחלבות הגדולות - שטראוס, תנובה וטרה - לבין המחיר שרואה הצרכן.

והנה עוד נתון שיכול להמחיש מדוע ההסכמות האחרונות אינן בשורה צרכנית. בקיץ 2006 הוסר הפיקוח ממחירי הקוטג', מאז ועד פרוץ המחאה עלה מחיר המטרה ב־30%. מחיר הקוטג' לעומת זאת, ולא רק זה של תנובה, זינק בכ־60%. הקוטג' הוא לא מוצר ייחודי לעניין הזה, הורדת מחיר חומרי הגלם לא צפויה להשפיע משמעותית גם על יתר מוצרי הגבינה והחלב.

ולמרות זאת, מאז הקיץ האחרון מתמקדת המדינה בעיקר בטיפול בחולייה הזו - הרפתנים ופתיחת השוק ליבוא. מדובר במהלכים שבטווח הארוך עשויים לגרום לשינוי, לא למהפכה. אי אפשר להשתחרר מהתחושה שנוסחת מחיר המטרה בהיותה נתונה לפיקוח מלא של המדינה היא פשוט הנקודה שקל לטפל בה. קל יותר למשל מלאכוף סנקציות נגד פעילות מונופוליסטית או להתחקות אחר שיטות שיווק אגרסיביות של רשתות השיווק. ועדת קדמי בוחנת כבר חודשים ארוכים כיצד לתת את המענה הכולל הזה, בינתיים התשובה לצרכנים היא ממש טיפה בים.