אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עתיד ורוד ירוק צילום: רויטרס

עתיד ורוד ירוק

דווקא בתקופה שבה היריבה המיתולוגית גלזגו ריינג'רס זכתה בשלוש אליפויות ברציפות, בסלטיק עבדו לטווח הרחוק וידעו שהרגע שלהם יגיע. העונה נראה שהעתיד כבר כאן, והיריבה מעבר לכביש גוססת עם חובות מפה ועד סקוטלנד

25.03.2012, 09:12 | אריגיא ברגר

הליגה הסקוטית היא מודל רע וכושל. הליגה נשלטת בלעדית על ידי שתי קבוצות פאר שנמצאות במרחק שנות אור משאר היריבות. אפילו במדינה חולת כדורגל כמו סקוטלנד, זה מתכון בעייתי. עם זאת, לא צריכים להסתיר את הסיפורים המעניינים שהמבנה המיוחד הזה מייצר.

 

בשלוש השנים האחרונות זכתה גלזגו ריינג'רס באליפות סקוטלנד. אלא שהשושלת האחרונה של הריינג'רס התעוררה בוקר אחד עם הנגאובר משלוש שנות מסיבות וחגיגות. המועדון נכנס לחובות ענק לרשויות החוק והמיסוי, כשבמקביל התגלה במפתיע שהבעלים של הקבוצה משכן את הכנסות העתיד למען רכישת המועדון על ידיו. כלומר, מילא שיש חובות שצריך לפרוס וללכת להתחנן לאנשי הוד מלכותה להקלות בקנסות ובחריגות, אבל אפילו על הכנסות עתידיות קשה לבנות.

ואולם, בצדה השני של העיר קיימת אמונה שהמועדון עושה את הדברים הנכונים שלבסוף יובילו את סלטיק לפסגה — בלי קשר בכלל ליריבים הכחולים והשנואים. ביקור במועדון לטובת כנס מנהלים ומאמנים שהוא ערך בחודש שעבר היה הזדמנות מצוינת לראות מה קורה מאחורי הקלעים של מועדון הפאר.

ג ג'ון לדלי חוגג שער. 60 אלף מטורפים שמרעידים עולמות כשבוגר האקדמיה ג'יימס פורסט מבקיע שער ניצחון בערב אירופי קר בסלטיק פארק ז לא חלום רחוק, זאת תוכנית עבודה | צילום: רויטרס ג

תודה, אחי

 

הרבה מועדוני כדורגל הם בעלי סיפור מובחן וזהות אופיינית. אבל כשיורדים לפרטים, מגלים שרוב המועדונים הם למעשה אותו הדבר: הם הוקמו על ידי כמה חבר'ה במפעל שרצו לשחק כדורגל, עם הזמן אנשי העסקים המקומיים התקרבו כדי לעזור, ואז התאהבו בפרסום ובאגו. לאחר מכן הגיעו הטייקונים מעבר לים שהתאהבו באותו הפרסום, זרקו את המקומיים החוצה, והתחילו להפעיל את המועדון בדרכם שלהם. זה פחות או יותר הסיפור ברוב המקומות עם כמה יוצאים מהכלל. אבל בסלטיק הסיפור שונה. ובשונה מהמועדונים האחרים — גם באמת מיוחד.

רוב אוהדי הכדורגל יודעים שסלטיק מזוהה עם המהגרים האירים בגלזגו, אבל הסיפור הרבה יותר מעניין מזה. את הקבוצה הקים איש דת ומורה ששמו האמיתי היה אנדרו קרינס, אבל "שם הבמה" שניתן לו עם הכשרתו הדתית הוא האח וולפריד. וולפריד נולד למשפחה נוצרית קתולית באירלנד של אמצע המאה ה־19. הוא, כמו רבים אחרים, חווה את משבר תפוחי האדמה הגדול שהביא לנהירה המונית של מאות אלפי אירים מחוץ למדינתם. אלה התפזרו באופן כללי לשלושה כיוונים: אלו בעלי היכולת לניו יורק, וחסרי היכולת התחלקו בין שני יעדים — ליברפול וסקוטלנד. ובעיקר גלזגו. שתי הערים היו ערי נמל משמעותיות במאה ה־19, ועל כן מי שחיפש כרטיס יציאה זול מאירלנד לרוב הגיע לשני היעדים הללו. בליברפול ההגירה האירית כנראה אחראית לאחד ממבטאי האנגלית הכי קשים ועם זאת גם הכי מגניבים שיש. בסקוטלנד היא אחראית לקבוצת כדורגל.

ליתר דיוק, האח וולפריד אחראי לכך. האח ראה מסביבו כיצד הקהילה האירית חיה בתת־תנאים בצד המזרחי של העיר ולא ממש מתערה בחיי העיר, הרבה בגלל היחס המזלזל מצד הקהילה המקומית. הוא החליט לעשות מעשה, וב־1888 הקים קבוצת כדורגל שבאמצעות משחקיה יגויסו כספים לטובת האכלת העניים האירים בפרברי גלזגו. צריך לזכור שבתקופה ההיא העיר גלזגו היתה בעיצומו של תור זהב ארוך: סוחרי טבק, כותנה ותבלינים רבים הפכו את גלזגו ל"עיר השנייה של האימפריה הבריטית". הפערים האלו, בין שכונות של סוחרים עשירים ומנגד מהגרים עניים, הביאו את האח וולפריד לנסות ולגשר עליהם. והוא חשב שהכלי הטוב ביותר יהיה כדורגל.

במסגרת הביקור הרשמי התייחס מנכ"ל המועדון פיטר לוואל לסיפור: "גלזגו סלטיק הוא מועדון מיוחד ויחיד במינו, משום שהוא הוקם מהסיבות הכי נכונות והכי טהורות. הוא הוקם לא רק כדי לספק אוכל ותנאים לאוכלוסייה מורעבת שחוותה טראומה קשה במדינתה, אלא לא פחות חשוב מכך — הוא הוקם כדי לספק לאוכלוסייה זהות, לגרום לה להיות גאה במי שהיא. לגרום לה להבין שלא משנה איפה אתה, אתה עדיין נשאר מי שאתה, בן לעם בעל היסטוריה מפוארת ותרבות ענפה. ובשביל זה אנחנו פה עד היום הזה".

עם השנים המועדון הפך לאחד הסמלים הבולטים ביותר של העם האירי, אף שהוא כמובן ממוקם בסקוטלנד. מאז ומתמיד המועדון משחק בצבעי ירוק־לבן, וקשה לפספס את הדגלים האיריים שמונפים במשחקי הקבוצה בסלטיק פארק. פה ושם יש גם איזה דגל סקוטי, כמו זה שניצב על גג האצטדיון, אבל צמוד אליו משני הצדדים נמצאים דגלי אירלנד כדי שלא יהיו אי־הבנות. כשמעבר לכביש נמצאת גלזגו ריינג'רס, הקבוצה שמייצגת את בריטניה השלמה ומשפחת המלוכה שבראשה, העימות הוא בלתי נמנע. על כן, היריבות בין הריינג'רס לסלטיק היא יותר מספורט: היא יריבות בין קתולים לפרוטסטנטיים, בין תומכי המשטר הרפובליקני העצמאי למשטר המלוכני, ובין מיעוט גאה שנלחם לשמר את זהותו מול רוב, שלא תמיד רגיש למיעוטים. ואת כל אלה יודעים בסלטיק לנצל כדי לבנות מועדון מקצועני, מצליח ומנצח, עם פילוסופיה ברורה ויעדים ברורים עוד יותר.

שחקני סלטיק חוגגים. משתמשים בזהות של המיעוט כדי לקדם את המותג ברמה הלאומית והבינלאומית, צילום: רויטרס שחקני סלטיק חוגגים. משתמשים בזהות של המיעוט כדי לקדם את המותג ברמה הלאומית והבינלאומית | צילום: רויטרס שחקני סלטיק חוגגים. משתמשים בזהות של המיעוט כדי לקדם את המותג ברמה הלאומית והבינלאומית, צילום: רויטרס

פילוסופיה ועבודה קשה

מעבר לרצונם להמשיך להיות סמל לקהילה שלמה, בעשור האחרון הבינו במועדון שתמונת העולם שלהם משתנה. עד לפני כ־20 שנה הם נחשבו למועדון בריטי גדול ומפואר, "המועדון הבריטי הראשון לזכות באליפות אירופה" (ב־1967). אלא שהקמת הפרמיירליג האנגלית השאירה את הליגה הסקוטית הרבה מאחור. וגם את סלטיק.

המנהלים בסלטיק חוזרים שוב ושוב על המנטרה ש"סלטיק הוא מועדון אירופי גדול" ו"סלטיק זה מותג עולמי", והם צודקים. אבל גם הם יודעים שסלטיק עדיין נתונה למגבלות שלא הולכות להשתנות בקרוב (שוק כדורגל קטן, אופק הכנסות מוגבל). על כן המועדון חייב להיות חכם בהתנהלות, בטח כדי לא להגיע למצב של היריבה המרה בצד הכחול של העיר.

על כן, ב־2007 נפתח מתחם אימונים חדש בלנוקסטאון, כפר קטן בסמוך לגלזגו. בין גבעות ירוקות ובמרחק סביר מכבישים ראשיים, הקימו ראשי המועדון בהשקעה של כ־7 מיליון ליש"ט מתחם אימונים חדש, קומפקטי ומודרני. במתחם מגרשי כדורגל בגודל מלא הן מדשא טבעי והן מדשא סינתטי, כשבאחד מהם מותקנת מערכת חימום תת־קרקעית לימי הקור הקשים, וכן מגרש קט־רגל סינתטי מקורה. המתחם מחליף את מתקן האימונים בבארופילד המיושן. הקבוצה הבוגרת עדיין משתמשת בו לעתים, בעיקר באימונים לפני משחק, וזה בזכות קרבתו למלון שבו הקבוצה לנה לפני המשחקים. אך כל קבוצות המועדון, מהבוגרים ועד לילדים (ובקרוב גם הנשים), כולם מתאמנים ומשחקים בלנוקסטאון.

אחרי הקמת מתחם האימונים היה על סלטיק ליצוק תוכן לתוך המבנים והדשא שאינם מספיקים כדי ליצור אקדמיה מצליחה. בסלטיק חוזרים על אותה מנטרה בכל שיחה והרצאה של בעל תפקיד: לייצר שחקנים ברמת ליגת האלופות. המועדון, שכבר טעם בעבר (הרחוק) זכייה בתואר וטעם בעבר (הקרוב) השתתפות במפעל, רוצה לחדש את הנוכחות שלו במפעל היוקרתי בעולם ויודע ששחקנים שצומחים באקדמיה חייבים להיות ברמה המתאימה. באקדמיה מספר רב של בעלי תפקידים, והאקדמיה הצעירה, המתקדמת והמקצוענית, מחולקת לשלושה חלקים כסוג של חציצה לפי גילים: עד גיל 12, גילי 13–15 וגילי 16–19. בראש האקדמיה ניצב כריס מקארת, ולכל חטיבה יש מנהל שמקפיד שהמאמנים בחטיבה שלו יעבדו לפי הפילוסופיה של המועדון. הפילוסופיה היא ברורה ורחוקה מהמסורת הבריטית של "kick and rush" (בעט ורוץ): משחק מהיר על הקרקע, לחץ תמידי, ושימוש רב במגנים תוקפים. כדי לקדם השפעה קונטיננטלית צירפו לסגל המאמנים באקדמיה גם מאמן סרבי, וייתכן שעוד גורמים מהיבשת יצטרפו לצוות כדי להגדיל את מאגר המוחות ודרכי העבודה השונות.

קו ייצור ללארסונים

 

סלטיק היא אחת הקבוצות היחידות בבריטניה שמשחקת עם שחקן "מספר 10", או כפי שהם מכנים אותו "הארטיסט", זה שמשחק כחלוץ שני ואמור ליצור בחלק ההתקפי. בעוד שקבוצות רבות בעולם עברו לשחק בשיטה שבה השחקנים היצירתיים עוברים לאגפים, הרי שבסלטיק רוצים שחקנים יצירתיים במרכז ההתקפה — אבל זה לא אומר שהם מוותרים על מוסר העבודה. המודל לשחקן היצירתי אך החרוץ והממושמע של סלטיק הוא הנריק לארסון. השבדי אמנם לא גדל במחלקת הנוער של סלטיק, הוא הגיע ב־1997 מפיינורד ההולנדית, אך הוא עזר לקבוצה לגבש את האב־טיפוס הרצוי לשחקן התקפה. קצב השערים המטורף שלו בשבע עונותיו בסלטיק פארק הפך אותו לאגדה במועדון, ואחד הלאונג'ים באצטדיון סלטיק נקרא "7" על שם מספרו. לאונג' אחר, אגב, נקרא "הוולפריד", על שם מייסד המועדון, שפסל שלו ניצב בכניסה הראשית.

כדי לייצר "לארסונים" יודעים בסלטיק שיש תחום אחד שבו הם יהיו חייבים להשתפר. הכדורגל הבריטי, בעיקר בגלל סיבות סביבתיות כמו אקלים אבל לא רק, התקשה לעמוד בתחרות עם כישרונות מרחבי העולם בכל הקשור לטכניקה ולשליטה בכדור. בעוד שמועדונים רבים, בעיקר באנגליה, מתפארים במורשת זו ודי משמרים אותה, בסלטיק רוצים כדורגל אחר. על כן הם בנו תוכנית אימונים ששמה דגש על השליטה בכדור, מגיל 7 והלאה. באימון של שחקני קבוצת הגיל 12 לא עוזבים את הכדור. בסלטיק אין חימום ללא כדור או ריצה מיותרת בסיבובים מסביב למגרש. זו רק מנת חלקם של הפצועים. מי שבריא ומתאמן, עושה זאת עם כדור ברגלו. כדי לבדוק שיפור ולעודד טיפוח שליטה בכדור, מודדים במהלך האימון את מספר הנגיעות של השחקן בכדור. כך יוצא שרק בזמן החימום (כ־20 דקות) שחקני קבוצת הגיל 12 נוגעים בכדור יותר מ־1,000 פעמים. זהו נתון מרשים. לאחר החימום, כשהשחקנים יוצאים מהמגרש הסגור למגרש הפתוח, מתחילים אימונים נוספים לטיפול בכדור — מסירה ובעיטה, וכל הזמן נשמעות ברקע קריאות "טמפו", כשהכוונה לקצב המשחק שעליו שמים דגש באקדמיה. יותר משתי נגיעות מהירות בכדור גוררות הערה של המאמן שמבקש "קצב" ו"שליטה". עוד אפיון של האימונים הוא הרצינות ותשומת הלב של השחקנים הצעירים. במזג אוויר בלתי אפשרי, כ־6 מעלות מלוות ברוחות אדירות ובגשם שוטף, האימון מתנהל ברצינות וללא הפסקה.

ילדים בסלטיק מתאמנים. כדי לעודד שליטה בכדור, במהלך האימון מודדים את מספר הנגיעות של השחקן בכדור. כך יוצא שרק בזמן החימום (כ-20 דקות) שחקני קבוצת הגיל 12 נוגעים בכדור יותר מ-1,000 פעמים , צילום: אריגיא ברגר ילדים בסלטיק מתאמנים. כדי לעודד שליטה בכדור, במהלך האימון מודדים את מספר הנגיעות של השחקן בכדור. כך יוצא שרק בזמן החימום (כ-20 דקות) שחקני קבוצת הגיל 12 נוגעים בכדור יותר מ-1,000 פעמים | צילום: אריגיא ברגר ילדים בסלטיק מתאמנים. כדי לעודד שליטה בכדור, במהלך האימון מודדים את מספר הנגיעות של השחקן בכדור. כך יוצא שרק בזמן החימום (כ-20 דקות) שחקני קבוצת הגיל 12 נוגעים בכדור יותר מ-1,000 פעמים , צילום: אריגיא ברגר

מה שלא נגדל, נקנה

 

מנהלי סלטיק מכירים את מקומם בשרשרת המזון של עולם הכדורגל. הם אכן מועדון גדול ומפואר, אמנם לא ברמות של מילאן, ריאל מדריד או באיירן מינכן, אבל בהחלט במקום מכובד למעלה. ככזה, הם יכולים למשוך כישרונות מבחוץ, אך עליהם לעשות זאת בחוכמה כדי לא להיגרר אחר הסכומים המטורפים שנזרקים בשוק. כדי לעשות זאת, גיבשו במועדון אסטרטגיית סקאוטינג ברורה הבנויה מכמה שכבות של יעדים אטרקטיביים שאליהם מופנים המשאבים, ומכ־30 סקאוטים שעובדים עבור הקבוצה בגילים צעירים.

היעד הראשון באופן טבעי הוא סקוטלנד. סלטיק מפעילה רשת סקאוטים שמדי שבת הולכת לראות משחקים של צעירים בכל המדינה, מתוקף היות המועדון שם גדול ואטרקטיבי לכל ילד במדינה. אבל כדי לבסס את האטרקטיביות של המועדון מול הריינג'רס, הצטרפה קבוצת הנוער של סלטיק לטורניר ה־NextGen, מעין ליגת האלופות של קבוצות הנוער. כשמארגני התחרות פנו לסלטיק להצטרף, הם התנו את ההשתתפות בהכנסת סעיף בהסכם שלפיו הם הנציגים הבלעדיים של סקוטלנד, מה שיעזור להם למשוך צעירים להגיע דווקא אליהם ולא לריינג'רס. בעוד שלוש שנים יפוג תוקפו של ההסכם עם מארגני התחרות, ובסלטיק ישמחו לחדש אותו כמו שהוא.

היעד השני אחרי סקוטלנד למאמצי האיתור והגיוס של הצעירים הוא אירלנד. הפופולריות העצומה של המועדון באירלנד והיעדר ליגה תחרותית מקומית הופכים את המאמצים לכדאיים. סלטיק מפעילה מספר רב של סקאוטים באירלנד, וכולם מחפשים את הרוי קין הבא — הדוגמה האולטימטיבית לשחקן אירי שצמח בליגה המקומית לקריירה מצליחה במנצ'סטר יונייטד.

היעד השלישי לאחר מכן הוא אירופה, מתוקף חוקי האיחוד האירופי שמאפשרים תנועה חופשית לשחקנים צעירים. בשוליים של עבודת הגיוס נמצאים גם יעדים מרוחקים יותר, אך רק כאלה בעלי גישה לשחקנים עם דרכון אירופי, בעיקר בארה"ב ובאוסטרליה, כשגם השפה וההיסטוריה המשותפת משחקות תפקיד בהקלת המעבר של השחקן הצעיר לאקדמיה בלנוקסטאון. כך משחקים בקבוצת הנוער גם שחקנים זרים, אחד מהם הוא אוסטרלי שאביו סקוטי. יעד שלא נמצא במפת הסקאוטים של סלטיק, ולא במקרה, הוא אנגליה. זאת בגלל ההבנה של מנהליה שקשה מאוד למשוך שחקנים טובים כשיש תחרות עם מועדוני פאר גדולים ואטרקטיביים. על כן המועדון לא מחזיק סקאוטים בשוק האנגלי.

כדי לתמוך בכל התוכניות והרעיונות הללו, לסלטיק יש מחלקה מסחרית ענפה ומפותחת. המחלקה אחראית על הפיתוח העסקי המקומי: מכירת כרטיסים, תאי יוקרה, מינויים וגם חסויות ושיתופי פעולה. למועדון יש חנות רשמית באצטדיון ועוד שתיים במרכז העיר. לשם השוואה, לריינג'רס אין חנות מועדון רשמית אלא הסכם שיתוף פעולה עם ענקית הקמעונאות הבריטית JJB. התועלת למותג בחנויות מבודלות ובולטות היא ברורה. המחלקה בוחנת כל הזמן פרויקטים ושיתופי פעולה, וכעת היא עובדת במלוא המרץ על חיזוק המותג של המועדון ברחבי העולם. בעוד שעיני כל העולם נשואות לאותם שווקים מתפתחים כגון סין, הודו וברזיל, בסלטיק מנסים להיות יצירתיים ולמצוא פינות קטנות ופחות מתוקשרות, אבל כאלו שבהן יהיה למועדון יתרון יחסי גדול יותר.

אירופה הקלאסית

 

כשעושים את הדברים הנכונים, בסופו של דבר גם התוצאות הנכונות יגיעו. אין ספק שהבעיות הקשות של הריינג'רס רק עוזרות לסלטיק, אך במועדון משתדלים לא להתייחס אליהן יותר מדי — ואפילו יש ספקולציה שסלטיק תעדיף לעזוב את הליגה הסקוטית ולהצטרף לליגה האנגלית. כיום הם רואים לנגד עיניהם אליפות ראשונה העונה לאחר כמה שנים, כשהקבוצה מוליכה את הטבלה בפער של 20 נקודות (לריינג'רס הורדו 10 נקודות בשל הליכה לפירוק). הם מבינים שאם יצליחו לשמור על מעמד קבוע בליגת האלופות, העתיד שלהם יהיה מבטיח.

עם עבודה נכונה בגילים הצעירים שכוללת הדרכה מקצועית וחשיפה לרמות הגבוהות בשכבות הגיל, עם קבוצת בוגרים שכבר העלתה שבעה שחקנים מהאקדמיה לסגל בשנתיים האחרונות, ועם רכש ממוקד וזול — סלטיק יכולה לקחת את כל היתרונות ממעמדה ומהשוק הייחודי שבו היא פועלת. כך, כל מי שירצה ערב אירופי קלאסי של כדורגל ואוהדים בטירוף, יצטרך להכניס גם את שדה התעופה בגלזגו למדריך הנסיעות שלו. 60 אלף מטורפים שמרעידים עולמות כשבוגר האקדמיה ג'יימס פורסט מבקיע שער ניצחון בערב אירופי קר בסלטיק פארק זה לא חלום רחוק, זאת תוכנית עבודה. וכשזה יקרה, סביר להניח שגם האח ווילפרד היה שמח לראות שהחבר'ה האירים שלו החליפו את הרעב לתפוחי אדמה לרעב לתארים ולהכרה בינלאומית.

הכותב הוא מוסמך MBA במינהל עסקים וניהול כדורגל מאוניברסיטת ליברפול, והיה אורח של מועדון גלזגו סלטיק בכנס בינלאומי לניהול ספורט ומתקני ספורט

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות