אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משקיעי ההון סיכון מגיעים לבתי המשפט צילום: שאול גולן

משקיעי ההון סיכון מגיעים לבתי המשפט

טרנד חדש בתחום המשפט מגיע לישראל - גופים פיננסיים מממנים את שכר הטרחה לתובעים נטולי אמצעים ובעלי עילת תביעה טובה, ובתמורה מקבלים אחוז מהרווחים. הטרנד תופס תאוצה בארה"ב, בריטניה ואוסטרליה, אך עורכי דין ישראלים חלוקים בשאלה אם מדובר בתופעה המסייעת לקדם את השגת הצדק או יוצרת בעיות אתיות

25.03.2012, 09:25 | ענת רואה

תופעה חדשה של השקעה בתיקים משפטיים, שתופסת תאוצה בשנים האחרונות בארצות הברית, אוסטרליה ואנגליה, עשויה להגיע בקרוב גם לישראל. במסגרת התופעה גופים פיננסיים שונים, שחלקם מתמחים ספציפית בפעילות זו, מממנים את ההוצאות המשפטיות ואת שכר הטרחה של התובעים בהליכים בבית המשפט, וכאשר התביעה מאושרת מקבלים המממנים אחוזים - בדרך כלל גבוהים - מהרווחים שהתקבלו.

עבור תובעים שחסרים את האמצעים לשלם על ייצוג משפטי, מדובר באפיק מימון שבלעדיו לא יכלו במקרים רבים להגיש את התביעה בכלל. זאת בעוד שמבחינת המשקיעים בתביעות מדובר באפיק אלטרנטיבי שיכול לספק תשואה נאה ביותר ואינו מושפע מהתנודות במניות, באיגרות חוב או במוצרים פיננסיים דומים.

האפיק המשפטי מאפשר למשקיעים לפזר סיכונים, צילום: שאול גולן האפיק המשפטי מאפשר למשקיעים לפזר סיכונים | צילום: שאול גולן האפיק המשפטי מאפשר למשקיעים לפזר סיכונים, צילום: שאול גולן

"הלקוח לא מוגבל עוד בבחירת עורך הדין"

עו"ד מנחם פדר ממשרד רם כספי, שמשמש כיועץ של כמה גופים העוסקים בהשקעות בתביעות, אומר כי כמה גורמים מממנים כבר פנו למשרדי עורכי דין גדולים בישראל במטרה להציע להם מימון תביעות ללקוחותיהם.

"היום ישנם עורכי דין שעובדים לפי אחוזים מהסכום שמתקבל בתביעה", מסביר עו"ד פדר. "אלא שעורכי דין הם לא בהכרח הכי מוצלחים כשמדובר בנושאים של מימון. לכן בנקים, קרנות גידור וחברות ייעודיות להשקעות אלטרנטיביות נכנסו לתחום ואמרו 'אנחנו מוכנים גם לממן את התובע', וזאת תוך הצעת תנאים אטרקטיביים יותר ופיזור של תיק ההשקעות".

פדר מסביר את היתרונות שיש בהשקעה המשפטית החדשנית: "מדובר בהשקעה אלטרנטיבית שמשקיעים שרוצים לפזר סיכונים מאוד אוהבים, כי אם הבורסה נופלת עדיין יש להם השקעה לא קשורה".

ברוב המקרים, אומר עו"ד פדר, החברות מממנות את התובע, אבל כאשר לנתבע יש עילה טובה לתביעה שכנגד, הן יהיו מוכנות לממן גם אותו. "החברות המשקיעות שנכנסות לשוק יוצרות קשר עם משרדי עורכי הדין ואומרות להם: 'יש לכם לקוח עם תביעה טובה אבל אין לו כסף? אז במקום שאתם תממנו אותו, כי אתם לא אוהבים לקחת סיכונים, תפנו אותו אלינו, אנחנו נבדוק את התיק שלו ונממן אותו'".

עו"ד פדר אומר שישנם כמה מודלים אפשריים למימון, כאשר אופציה אחת יכולה להיות שהתובע ישלם שליש מהכספים שקיבל לגוף המממן, ואופציה אחרת היא שיחזיר את המימון שקיבל בתוספת תשואה של 20%. ומה קורה אם התביעה נדחית? פדר מסביר שנדיר שהמשקיעים יסכימו לשאת ב־100% מהסיכון, והם תמיד ידרשו מהתובע להשתתף בעלויות, ולו כדי להבטיח שיהיה לו אינטרס ממשי בקידום התביעה ובהצלחתה. עם זאת, אם התובע מפסיד, גם המשקיע יאבד חלק נכבד מהשקעתו.

בכל מקרה, טוען פדר, היתרון הבולט של התופעה טמון בכך שתובע שיש לו עילת תביעה אך אין לו כסף לממן את ההוצאות - יכול לממש את זכותו ולתבוע נזיקין. "אותו לקוח יוכל לבחור בכל עורך דין שהוא רוצה, ולא יוגבל רק לעורכי דין שעובדים במתווה של אחוזים לפי הצלחה".

אבל המערכת לא בהכרח תומכת במודל ההשקעה החדשני. "הממסד טוען שהשיטה תגדיל את מספר התביעות המוגשות לבתי המשפט", טוען פדר, "אלא שבתי משפט לא צריכים לפעול משיקולי יעילות אלא כדי להגיע לצדק. אם לתובע יש עילת תביעה והוא לא מממש אותה כי אין לו מימון - אז מונעים ממנו את הצדק שלו".

ענף שמגלגל מיליארד דולר בכל שנה

על פי הערכות, ענף מימון התביעות מגלגל באנגליה ובארצות הברית כמיליארד דולר לשנה ועדיין נמצא בחיתוליו. התחומים המתאימים לקבלת מימון ממשקיעים מגוונים: החל מתביעות בגין הפרת חוזה המקנות זכות לפיצוי גבוה, דרך הפרת זכויות יוצרים והפרה של פטנט, ועד לתביעות ייצוגיות ואפילו תביעות שקשורות להגבלים עסקיים.

עם זאת, עו"ד פדר אומר כי המימון יוענק בדרך כלל רק לתביעות גדולות מאוד, בהיקף של יותר מ־5 מיליון דולר. "החברות המממנות משקיעות משאבים מרובים בהליך בדיקת התביעה וקבלת ההחלטה אם משתלם להשקיע בה, לכן תיק של מיליון שקל לא יעניין אף אחד. כחלק מהבדיקות בוחנים בתוך כמה זמן יינתן פסק הדין ומה הסיכוי שהתיק יסתיים בפשרה", מסביר פדר.

פדר מסביר שלפעמים הגופים המממנים נעזרים גם בשירותיו של שופט בדימוס שיסייע להעריך כמה זמן יימשך ההליך המשפטי. "מתוך כמה מאות תיקים משפטיים שבהם הגופים משקיעים, חלק מההליכים יהיו יותר ארוכים וחלק מההליכים פחות. חשוב לזכור שהמודל יכול להתאים לא רק לתביעות שמתנהלות בישראל, אלא גם לתביעות שחברות ישראליות יכולות לנהל בחו"ל".

פדר מסביר כי אחד החסמים העיקריים של שיטת המימון המשפטית טמון בהגבלות שקיימות בחוק ומונעות סחירות של תביעות. "באנגליה, למשל, היה אסור היסטורית למכור תביעות. אבל באוסטרליה, שהיא כיום המובילה בתחום, שונתה החקיקה כדי לאפשר זאת, והיום ישנן שש חברות ציבוריות במדינה שעוסקות במימון ליטיגציה כהשקעה".

עו"ד שמוליק קסוטו ממשרד קסוטו־נוף ושות' העוסק בליטיגציה מצהיר שהיה שמח מאוד אם מימון הליטיגציה היה מגיע גם לישראל. "פעמים רבות מגיעים למשרד תיקים ענקיים שנראים טוב מאוד, אבל הלקוח אינו יכול לממן את אגרת המשפט, שבישראל היא גבוהה במיוחד. אגרת המשפט בתיק בהיקף של 50 מיליון שקל תעמוד על יותר ממיליון שקל שלא יוחזרו לתובע. בנסיבות אלה, אילו היו קרנות שהיו מוכנות לממן תיקים תמורת אחוזים זה היה יכול להיות מצוין, ובלבד שהמשקיעים יבינו שמדובר בתחום הון סיכון, ולפעמים הסיכון מתממש".

עו"ד קסוטו אומר שבכל הנוגע לתחום של תביעות נזיקיות עלולה להתעורר בעיה משפטית במימון התביעה המשפטית. זאת עקב הוראות סעיף 22 לפקודת הנזיקין, שמגבילה במקצת את האפשרות להמחאות זכויות תביעה, כלומר להעברת זכות התביעה של הניזוק לצד שלישי.

האם עו"ד מחויב לתובע או למשקיע?

 

עו"ד דודי זלמנוביץ', מנכ"ל חברת GLawBAL העוסקת בייעוץ למשרדי עורכי דין, מצביע על גורמים נוספים שיכולים למנוע מהתופעה לתפוס תאוצה בישראל, לדבריו: "נגישות התובעים לבתי המשפט בארץ זולה הרבה יותר מבחו"ל, הן במונחי האגרה בחלק מהתביעות והן במונחי שכר הטרחה - מה שעשוי לייתר את הצורך בגורם מממן", אומר זלמנוביץ'. "בנוסף, עורכי דין שונים יעבדו בתעריפים שונים וחלקם יסכימו לעבוד בתעריפים נמוכים ביותר. השיטה של גביית התעריף מהצלחה גם נפוצה הרבה יותר בישראל בהשוואה לחו"ל, ובמסגרתה אין תשלום למעשה כל עוד אין הכרעה בבית המשפט".

לעומת זאת, עו"ד פדר טוען שמימון ליטיגציה דרוש גם בשוק הישראלי: "על ליטיגטור טוב בישראל תשלם אולי פחות מבארצות הברית, אבל עדיין תצטרך להוציא הרבה כסף על הייצוג. תמיד אפשר למצוא עורך דין שייצג אותך בזול או תמורת אחוזים, אבל במקרה כזה האפשרות של התובע לבחור את עורך הדין שלו נפגעת, והוא חייב ללכת רק למי שיהיה מוכן לממן אותו".

עו"ד זלמנוביץ' מוסיף שגם במישור יחסי עורך דין־לקוח עשויות להתעורר לא מעט שאלות כתוצאה מהמימון המשפטי. "ישנה השאלה עד כמה התובע ירצה לחשוף בפני המשקיע את ליבת הסכסוך, כשישראלים בפרט פחות נוטים לשתף בענייניהם המשפטיים. כמו כן, מהזווית של דיני האתיקה העניין אינו נקי מספקות, כאשר עורך דין עשוי פתאום למצוא את עצמו נותן דין וחשבון לא ללקוח, אלא לגורם זר", אומר זלמנוביץ'. "הבעיה תחריף כאשר תהיה מחלוקת בין התובע למשקיע, ואז נשאלת השאלה למי חב עורך הדין את חובת הנאמנות, לצד שמשלם את שכרו או לתובע שהוא מייצג? ומעל הכל, לא מן הנמנע כי המחוקק יראה תופעה זו כלא תקינה במובן העקרוני והפילוסופי וישית עליה הוראות חוק או רגולציה במטרה לשרשה או לצמצמה מאוד".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות