תנובה: "המלחמה של העובדים היא על הקצפת"

כבר שבוע שעובדי תנובה אינם מייצרים קוטג' - מוצר שנמכר בכ־10 מיליון שקל בשבוע. מאז יום שלישי שעבר הופסק גם שיווק השוקו, והחל מאתמול לא מייצרים יוגורט יופלה. מהבוקר יחלו חלק מהעובדים בשביתה של 24 שעות, היום בצפון, ביום שלישי במרכז וביום רביעי בדרום, וצפויים שיבושים רבים באספקה. מדובר בנדבך נוסף בהתמודדות של הנהלת תנובה מול ועד העובדים שלה, התמודדות שתהיה לא פחות קשה מההתמודדות עם מחאת הצרכנים. מאחורי הקלעים של האירוע הזה מתהווה מאבק עיקש בין הנהלת החברה לעובדיה.

הפסקת הייצור הובילה ליצירת עודפים גדולים. חלק מהעודפים מוסטים לייצור מוצרים אחרים, וחלק מהחלב מיובש והופך לאבקת חלב. את החלב העודף תנובה מוכרת למחלבות המתחרות, אך כושר הייצור של טרה ושטראוס מוגבל ובשלב זה הן כבר עובדות בייצור מלא. "אנחנו מנסים להעביר לטרה ולשטראוס חלב עודף במחיר הקנייה שאנחנו קונים רק כדי לא לזרוק, אבל גם להן אין מה לעשות איתו כי הן עובדות בייצור מלא. משק החלב הוא משק מתוכנן מראש", אומר גורם המקורב להנהלה. בכיר בענף החלב הגדיר זאת כך: "הפרות לא שמעו שאחיאב שמחי שובת, והן ממשיכות לתת תפוקת חלב רגילה". תנובה תרמה עד כה כמעט חצי מיליון גביעי קוטג' ובקבוקי שוקו לצה"ל ולעמותות שונות.

מה העובדים רוצים, ומה ההנהלה לא רוצה?

עיקר המחלוקת בין הצדדים היא על גובה העלאת השכר, כאשר העובדים ביקשו 7.5% בכל שנה, ניאותו לרדת ל־5% ובהנהלה מסכימים לתוספת של 3%. דרישה נוספת של העובדים היא על תנאי העבודה של עובדי דור ב' שהצטרפו לחברה ב־2005 בתנאי עבודה נחותים מאשר עובדי דור א', וכן הפרשה לפנסיה ממרכיבי שכר שלא שולמו עד היום.

מנכ"ל תנובה אריק שור | צילום: עמית שעל

בתנובה, שם מנהלים את המשבר מנהל משאבי האנוש החדש עצמון ליפשיץ והמנכ"ל אריק שור, טוענים כי העובדים לא מוכנים להידברות בטרם חתימה על העלאת שכר. "העובדים רוצים קודם כל שתנובה תחתום על תוספות שכר", מסביר גורם בחברה, "שנעביר עובדי דור ב' לדור א', ורק אחרי כך ידברו איתנו על הדרישות שלנו. זה לא עובד כך. אם הם רוצים לדבר רק על השכר, אנחנו נעשה את זה ונגמור עם הסכסוך היום". מצד העובדים, שם מנהלים את המאבק עו"ד בני כהן ואחיאב שמחי, יו"ר ועד העובדים, טוענים כי בתנובה לא מדברים איתם מאז שהתפוצץ המו"מ לפני שבוע, ורק קוראים לעובדים באמצעות התקשורת לחזור למו"מ.

בתנובה עצמה מועסקים כ־5,000 עובדים, מתוכם 2,000 במעמד של עובדי דור א' שנהנים ממשכורות גבוהות יותר, 1,200 עובדים מוגדרים כעובדי דור ב' ו־1,800 הנותרים הנם עובדים זמניים או עובדים תחת חוזה אישי.

"לעובדי דור א' יש מענק לילדים בתיכון של 150 שקל בשנה. את זה דור ב' לא מקבל. למה? ככה", מפרט כהן. "השתתפות במעונות לילדי עובדים מדור א' היא 39 שקל בחודש. גם את זה עובדי דור ב' לא מקבלים. יש גמול השתלמות לעובדי דור א' שכדי לקבל אותו צריך ללמוד 500 שעות לימוד. תמורתם מקבלים 122 שקל בחודש. גם את זה לא מוכנים לתת. למי שעובד עשר שנים בחברה יש מענק חד־פעמי של 500 שקל. אם יחליטו להעניק לכל עובדי דור ב' מענק ותק, העלות הכללית תהיה 75 אלף שקל. מדברים על כסף קטן שנותן תחושת שייכות לחברה".

בתנובה מתקשים להבין את דרישת העובדים לגבי עובדי דור ב'. גורם בכיר בחברה אמר ל"כלכליסט" כי "ב־2005, הזמן שבו החברה היתה בבעלות המושבים והקיבוצים, הוחלט שהעובדים החדשים שיקבלו קביעות יזכו לתנאי שכר מופחתים לעומת אנשי דור א'. ההנהלה הקודמת עשתה את ההסכם הזה עם הוועד הנוכחי, ותמורתו קיבלו העובדים מיליוני שקלים. כעת הם אומרים: טעינו".

על כך מגיב כהן ואומר: "למה נחתם הסכם דור ב' ב־2005? כי הנהלת תנובה טענה שהמצב קשה באותם ימים, התחרות קשה ולאור המצב הקשה של אותם ימים, חתמו על הסכם דור ב' והחלו להעסיק עובדים בתנאי עבודה פחות טובים. היום כשהחברה מרוויחה אין סיבה לא להעביר עובדי דור ב' לדור א'. אם תנובה תעביר את כל עובדי דור א' לדור ב', עלות ההעברה תעמוד על 13 מיליון שקל. אנחנו לא ביקשנו להעביר את כל עובדי דור ב', אלא רק עובדים שמועסקים שבע שנים ומעלה, שזה מחצית מהעלות".

בעוד שהמנכ"ל שור מנסה להכין את תנובה למציאות החדשה, לחוקי הרגולציה של ועדת קדמי, לתחרות המתגברת מצד טרה שעומדת להשיק מחלבה חדשה באשקלון ולהגדיל את כושר הייצור שלה, להתחזקות כוחן של הרשתות הפרטיות ולתחרות שלהן עם השוק המאורגן ולא פחות מזה לדרישות הצרכן הישראלי החדש, שלמד לעמוד על זכויותיו ולא מהסס להכריז חרמות על חברות, את העובדים זה פחות מעניין. הם רואים חברה רווחית ורוצים ליהנות מהרווחים. "אי אפשר לשתף אותנו רק בהפסדים, וכשיש רווחים לשכוח מהעובדים", אומרים בצד של הוועד. "הם חיים באייטיז ומסרבים להבין את המציאות החדשה", אומר גורם בתנובה. "הם שוכחים שהנהלת תנובה משתנה, אבל הם פה לטווח ארוך. המלחמה שלהם היא על הקצפת. הם כבר קיבלו 3%, אז למה הם מתעקשים?".

מדוע העובדים פתחו בעיצומים דווקא עכשיו?

לעובדים נפתח ככל הנראה חלון הזדמנויות - רגע לפני חידוש המחאה החברתית והקמת המחלבה החדשה של טרה, שתגדיל את כושר הייצור ועשויה לפגוע במכירות תנובה - שהוביל אותם להחליט על העיצומים.

עו"ד כהן מסביר את המניעים בכך שביוני פג תוקפו של הסכם השכר הקודם, והעובדים היו אמורים להתחיל את המו"מ על הסכם שכר חדש. "אבל כשמנהלים מו"מ ומעלים את הדרישות, בוחנים את השטח: מתי כדאי להעלות את הדרישות ומהי מידת רווחיות החברה", מסביר כהן. לדבריו, "כאשר היתה מחאת הקוטג' ביוני זה היה המועד הגרוע ביותר לפתוח במו"מ על הסכם שכר, כי אז היה ברור שתגובת ההנהלה היתה שהם בעיצומו של משבר, הרווחיות תרד וכו', והחלטנו לדחות את המו"מ. כשהסתיים המאבק החברתי והיתה רגיעה, נוצר קו נוח לדרישה לקיים מו"מ חדש".

תעלומת הרווח הנקי של תנובה ב-2011 איך נוצר הפער בין נתוני מנכ"ל תנובה להערכת השווי? המנכ"ל אריק שור דיבר במכתב לעובדים על פער של "מאות מיליוני שקלים" ברווח הנקי של תנובה בשנים 2010–2011. מנגד טוענים כלכלני גיזה זינגר אבן כי מדובר בירידה של 17.2% בלבד גיל קליאן, תגובה אחתלכתבה המלאה

בינתיים התווספו גורמים נוספים שפתחו לעובדים את העיניים. "כאשר החל המו"מ הנוכחי עמדו בפני העובדים כמה נתונים משמעותיים: הרווח הצפוי של תנובה ל־2011 שעומד על 428 מיליון שקל, למרות המחאה החברתית, חרם הקוטג' וההורדה במחיר הקוטג', כך שזה בהחלט רווח שמאפשר מו"מ הוגן ומענק לעובדים בגין הרווחיות. בפברואר דווח על הענקת דיבידנד לבעלי המניות בשעור של 280 מיליון שקל, שמתלווה לדיבידנדים קודמים שמשכו בעלי המניות בארבע השנים הקודמות, אז ברור שזו לא חברה מפסידה. לכן, כשמדברים איתי על פיטורים עם רווחיות כזו ומשיכת דיבידנדים כאשר המטרה היחידה היא לאפשר את מכירת תנובה, זה מקומם".

גורם המקורב לבעלי המניות של תנובה טוען בתגובה כי "החברה אמרה שתהיה ירידה של מאות מיליונים בתוצאות תנובה. החברה עברה פאזה והיא במקום אחר. כיום אין בתנובה רווחיות חזירית. אם היא תרד לרווחיות של פחות מ־5%, היא תעבור מהר להפסד. העובדים לא מבינים שאין כבר לאן לרדת, ובסוף זה יפגע בהם ויוביל לפיטורים".

בתנובה חושבים כי המאבק הגיע למקום הזה "בזכות" כהן ש"נכשל במאבק עובדי הרכבת, ומנסה כעת לעשות ספין באמצעות עובדי תנובה". כהן אומר בתגובה: " אין שום קשר בין הרכבת לתנובה. תנובה רוצה להרוויח ולא לתגמל את העובדים על הרווחים. זו חזירות. הטענה שלהם היא שזה השכר גם בטרה ובשטראוס, אז אולי נבדוק אם אין תיאום שכר בין המחלבות? אייפקס רוצה לעשות כסף וזה לגיטימי, אבל זה לא לגיטימי להיות חזירים. אז שיפסיקו להטיף מוסר על תוספת השכר שביקשנו".

האם תנובה תיאלץ בקרוב לשפוך את החלב העודף?

אם לא תיפסק שביתת עובדי תנובה, וכפי שזה נראה כרגע - זה ייקח זמן, בתנובה אומרים כי ייאלצו להתחיל בימים הקרובים לשפוך חלב. החברה, שהיא יצרנית מוצרי החלב הגדולה בישראל, כבר ביקשה וקיבלה אישור מהמשרד לאיכות הסביבה לשפוך חלב. תנובה היא מונופסון בתחום, וככזו היא מחויבת לקנות את כל החלב שהרפתות שלה מפיקות גם כאשר ועד העובדים שלה שובת.

מבחינת עו"ד כהן, החלב לשתייה הוא קו אדום. הוא מסביר כי ההחלטה שקיבלו בוועד היא להפסיק ייצור מוצרים שמיוצרים במחלבות מתחרות כדי לא ליצור מחסור בשוק, אסטרטגיה שלא ממש עבדה, שכן כבר היום לא ניתן למצוא גם את הקוטג' של המתחרות ברבים מסניפי רשתות השיווק. אך עו"ד כהן מבהיר כי "העובדים לא יפסיקו לייצר חלב לשתייה. חלב מבחינתי זה סמל למשפחות נזקקות. לא שופכים חלב כשיש ילדים שאין להם חלב". עם זאת, בתוך

הוועד של עובדי תנובה יש שתי קבוצות, שאחת מהן קוראת להחריף צעדים ולצאת בשביתה מלאה."הסיכוי שתהיה שביתה מלאה אינו גבוה", אומר כהן, "אני לא רואה שביתה כללית בשלב זה, אלא עיצומים שמטרתם לפגוע בחברה ולא בציבור".

מתנובה נמסר בתגובה: "אנו קוראים לוועד להמשיך בהידברות ולא לנקוט בצעדים חד צדדיים. נעשה הכל כדי להקטין את הפגיעה בצרכנים ובחברה".

באשר לשפיכת החלב ציינו בתנובה כי "את המוצרים הקיימים במחסנים שהפצתם נעצרה על פי הוראת הוועד אנו תורמים. אנחנו עושים כל מאמץ להסיט את החלב הגולמי לייצור מוצרים אחרים, להעברתו למחלבות אחרות ולייבוש חלב לאבקה, וזאת כדי למנוע שפיכת חלב. קיבלנו אישורים לשפיכת חלב, אבל החלטות מתקבלות מדי יום ביומו לפי היכולות שלנו להשתמש בחלב הגולמי".