צילום: shutterstock
דו"ח טכנולוגי: חברת אמזון גאה להציג - הרובוט שפיטר אותי
ענקית המסחר המקוון מתחילה להעסיק רובוטים, ומודה בעקיפין שהדבר יבוא על חשבון עובדים אנושיים. וזו כנראה רק ההתחלה. וגם: ממשלת ארה"ב נגד זבל אלקטרוני
צבא הרובוטים של אמזון
בקיץ האחרון אמזון זכתה למנה צוננת של יחסי ציבור שליליים, לאחר שהסתבר שאחד ממחסני הענק שלה בארה"ב לא היה ממוזג, ושכתוצאה מהחום הגבוה עובדים רבים התעלפו. החברה הבינה תוך זמן קצר שיש לה בעיה, ובמקום לנקוט ב"תמרון סטיב ג'ובס" – להתחפר בתקווה שהבעיה תלך להציק למישהו אחר – היא מיהרה להתנצל, לשלם פיצויים, ולהודיע שהאירוע לא יחזור על עצמו.
לא בטוח שהעובדים יאהבו את המשמעות האמיתית של החלק האחרון בהצהרה הנ"ל. אמזון ביצעה לאחרונה עסקת ענק, שבה רכשה חברת רובוטים תמורת 775 מיליון דולר. זה לא מעט כסף, אפילו לחברה כמו אמזון, ומכאן עולה השאלה מה יעשו הרובוטים הללו ואיזו השלכה תהיה לכך על מעמד עובדי החברה.
הרובוטים, אומרת אמזון, מיודעים לסייע בניהול המחסנים שלה, והם ינועו במהירות בין המדפים באופן עצמאי. כתוצאה מכך, היא מודה, תהיה "ירידה בדרישות העבודה שלה". בשפה תאגידית פחות, המשמעות היא שאמזון תשכור פחות עובדים. הידד! העבודה שלך עברה לגרוטאת מתכת כתומה, שבאופן מביך כנראה תעשה אותה יותר טוב.
למרות ההצהרה הברורה למדי של אמזון, מומחים לרובוטיקה טוענים בתוקף שהרובוטים לא יגרמו לאבטלה. אולי פועל כאן הכלל הידוע של מרקס, שההוויה יוצרת את ההכרה; אם אנשי הרובוטיקה יודו שהם מקדמים מהלך שיהפוך רבים מאיתנו למובטלים, הם צפויים לשלם על כך במעמדם ובמקרים קיצוניים במיוחד גם לתרגל את כישוריהם בתחום ההימלטות מהמון זועם. אפשר להבין למה הם מעדיפים לומר לנו שיהיה בסדר.
אבל האם באמת יהיה בסדר? הבעיה, כמובן, לא מוגבלת לאמזון ולרצון שלה להמנע מיח"צ מביך. רובוטים צבאיים, למשל, הוא תחום שחווה פריחה מרשימה ומדאיגה בשנים האחרונות, ומעמיד בעיות אחרות לגמרי: האם נוכחותם של כלי לחימה, שאובדנם לא יגרום זעם ציבורי ניכר, ידרבן מנהיגים לצאת למלחמה ביתר קלות? אבל אפילו אם נשאר עם רובוטים מהזן הלא חמוש, מה יקרה לכל נהגי האמבולנסים כשגוגל תצליח להפעיל את הרכבים הבלתי מאוישים שלה? ולנהגי המוניות? הרובוטיקנים אומרים לנו שפחד ממיכון ומהפגיעה האפשרית בתנאי החיים של העובדים תמיד היה איתנו, ושאיכשהו תמיד הסתדרנו. הם כנראה שכחו איך נראתה המהפכה התעשייתית, שדמו של המעמד הנמוך שימש כשמן על גלגליה. אם רובוטים יתפסו את מקום העבודה שלך, הם אומרים, זה אומר שיש מקום עבודה חדש – בייצור ותכנון רובוטים. רק שרוב בני האדם אינם מסוגלים לתכנן ולייצר רובוטים.
אבל הרובוטיקנים עצמם, אחרי הכל, לא יוחלפו בקרוב על ידי רובוטים. גם לא הכלכלנים ששמחים על הגעתם (וזה אולי קצת חבל). אלה בני המעמד הנמוך והמעמד הבינוני-הנמוך שמרגישים כיצד הם עומדים להיזרק, שוב, אל פח האשפה של ההיסטוריה.
הזבל לסל וחסל
אחת הסכנות הפחות מוכרות לציבור, גם המעורה טכנולוגית, היא זו של הזבל האלקטרוני. הגאדג'טים הנוצצים שאנחנו רוכשים בתאווה גדולה מתפגרים באופן מהיר יחסית, ודאי למה שהיה מקובל לפני 20 או 30 שנה. שיטת השבקון המתוכנן שבה נוקטות חברות רבות (אני מסתכל עליך, אפל, אבל לא רק) מביאה לכך שהמוצר הנחשק, מתת האלים של לפני 20 דקות, הוא גרוטאה לכל דבר בתוך שנה עד 15 חודשים - בדיוק בזמן לצאתו של המכשיר החדש.
יש לתופעה הזו הרבה מאוד צדדים שליליים: החל מהתפיסה שרכישת צעצוע חדש תמלא את החור בנשמה שלך, עבור בתפיסה שהצעצועים הללו יכולים להיות סמל סטטוס ("תראו, יש לי המון כסף שקיבלתי בהלוואה שאין לי איך להחזיר, עובדה שאותה אני מדחיק באמצעות סמארטפון חדש"), והבעיה שתישאר איתנו הרבה זמן אחרי שהמכשירים עצמם יתפגרו - הזבל האלקטרוני.
המכשירים מכילים כמויות גדולות, לעתים גדולות עד להבהיל, של חומרים לא ממש סימפטיים - כמו עופרת וכספית. הנטיה היא להשליך את המכשירים הללו פשוט למזבלות – שם הם מרעילים את הקרקע. במקרים בעייתיים עוד יותר, העולם הראשון משתמש בעולם השלישי כמזבלה שלו, ופשוט שולח את המכשירים הרעילים לשם.
ממשל אובמה נקט כעת צעד חשוב בתחום: בתוך 90 יום יחויבו כל ספקי הממשלה הפדרלית לדאוג לטיפול נכון בפסולת האלקטרונית שלהם. הם לא יוכלו עוד לזרוק אותה למזבלה הקרובה.
מוקדם יותר החודש, הממשל הורה לכל הסוכנויות שלו – לקוח האלקטרוניקה הגדול בארה"ב, עם תקציב טכנולוגיה שנתי של כ-80 מיליארד דולר – לנקוט בעצמן את אותם הצעדים. מעתה הם יצטרכו למחזר את הפסולת, לא לקבור אותה או לשלוח אותה לאיזה מדבר אפריקאי. נאה.
ועיקרן תחילה
סקר חדש של קומסקור מעלה שרוב תושבי אירופה לא נכנסים לאתרי חדשות מהמכשיר הסלולרי שלהם. הכוס הכמעט חצי מלאה מגיעה מבריטניה: שם אמרו 46% מהנשאלים שהם גולשים סלולרית לאתרי חדשות לפחות פעם בחודש. נחמד, אבל לא מדהים.
אחרי בריטניה הגיעה צרפת, עם 37%, ואחריה ספרד, עם 32% - כלומר, פחות משליש. עם זאת, בצד של הבשורות הטובות, יש זינוק משמעותי בשימוש במכשירים סלולריים לצרוכי חדשות: בספרד מדובר בעלייה של 132% בשנה האחרונה, ובבריטניה של 63%.מפעילי האתרים מתמודדים עם בעיה לא פשוטה: איך לשכנע את הצרכנים שהם גם אזרחים - ושמכשירי הבידור שהם מחזיקים צריכים להזכיר להם את זה, ואת המחויבות למקום שהם חיים בו. ויש גם עוד בעיה קנה: איך להפוך את כל זה לכסף.
קצרצרים
קודם ניקח את עמק הסיליקון, אחר כך נצייץ את ברלין: על פי דיווח שטרם אושר, טוויטר פותחת בימים אלה את המטה שלה בבירת גרמניה. מוקדם יותר השנה אמר ג'ק דורסי כי טוויטר החלה לשכור עובדים במינכן. לרשת החברתית יש כבר משרדים בלונדון ודאבלין, והמשרד בגרמניה יהיה המשרד השלישי ביבשת הישנה. ברלין הופכת בשנים האחרונות לסצינת הייטק מבעבעת - גם מבחינת סטארט-אפים ישראליים.
האם אנגרי בירדס מדגימה בעיה בסיסית בחנות האפליקציות של גוגל? הגרסה היחידה של המשחק הפופולרי הקיימת בחנות כרגע היא חינמית, ומנסה לקושש כמה גרושים באמצעות פרסומות. רוביו, יצרנית המשחק, לא טרחה לבנות אפליקציה בתשלום לחנות – אף שיש גרסה כזו בחנות האפליקציות של אמזון – משום שזו לא היתה רווחית. הם הסתפקו בגרסה עם הפרסומות, שמצדה שותה את הסוללה כמו ברברי פולש במרתף יינות של וילה רומאית. עכשיו, כשהאנדרואיד מרקט עובר שינוי והופך לו לגוגל פליי, רוביו שוקלת מחדש את עמדתה.
מיקרוסופט ממשיכה במלחמתה בבוטנטים, המחשבים המופעלים על ידי ארגוני פשע שהופכים מחשבים אחרים לזומבים. החברה נוקטת גישה אגרסיבית מאוד במרדף אחרי הבוטנטים, וצדה אותם על ידי זיהוי המיקום הפיזי שלהם, קבלה של צו משפטי להחרמת הגרוטאות, ואז פשיטה על המקום. במיקרוסופט אמרו כי הם לא רואים בפעולות שלהם תחליף לפעולה במישור הפלילי על ידי הרשויות, אלא יותר "משמר אזרחי". עד כה, כך נראה, זה עובד לא רע.
ועדה משותפת של הפרלמנט הבריטי ובית הלורדים (אם לדייק, של בית פשוטי העם ובית הלורדים – שניהם חלק של הפרלמנט) עומדת להגיש את המלצותיה בשאלה האם להחיל את חוקי צו איסור הפרסום גם על הרשת. לפי שעה הוועדה ממליצה להסתער על טחנות הרוח במלוא העוצמה, ולהפעיל צווי איסור פרסום גם על הרשתות החברתיות. דון קישוט מתהפך בקברו מרוב אושר.
ימים קשים למבריחי האייפד: עד לאחרונה הם יכלו לעשות לא מעט כסף באמצעות רכישת הטאבלטים בחנויות אמריקאיות ושליחתם לסין. אבל זה היה לפני שהמכס הסיני התחיל למסות את המכשירים, ולפני שאפל החלה להשיק את המוצרים שלה בסין עצמה. עכשיו מסורת קטנה של הברחת מוצרי אלקטרוניקה נופחת את נשמתה ומוחלפת על ידי חנויות אפל. ככה זה.
• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
22 תגובות לכתיבת תגובה