צילום: עמית שעל
"מנסה להאריך את הטריות של הפירות"
סיגל פופובסקי מהאוניברסיטה העברית נודדת בין החממה למעבדה, בניסיון לפענח מהם הגנים המשפיעים על התייבשות פלפלים. תגלית עתידית עשויה לסייע במאבק ברעב בעולם
מי את: סיגל פופובסקי שריד (41), בעלת תואר ראשון במטעים וצמחי נוי ותואר שני בגנטיקה והשבחה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. דוקטורנטית מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית העובדת וחוקרת במכון וולקני.
מחפשת פריצת דרך: "אני מחפשת את הבקרה הגנטית שמשפיעה על כמות איבוד המים של פרי שכבר נקטף. איבוד מים של פרי חשוב מכמה סיבות. ראשית, המים הם אלה השומרים על הטריות. מרגע שהפרי נקטף הוא מנותק ממקור החיים שלו, ואנחנו רוצים שהוא יוכל להגיע לכמה שיותר שווקים בשיווק הזול ביותר - הובלה באונייה ולא במטוס. ככל שנוכל לשמור על טריות הפרי זמן רב יותר, כך נוכל להגיע ליותר שווקים. שנית, הפרי גם יכול לשמש מודל להבנת תהליכי איבוד המים בצמח השלם, כך שנוכל להתאים משטרי השקיה לגידולים השונים".
חשיבותו של ירק: "צריך לפתח טכנולוגיה מורכבת כדי להאכיל את אוכלוסיית העולם הענקית. אני אצטט את פרופ' ידידיה גפני ואומר כי 'אנחנו עסוקים בייצור תרופה למחלה הנפוצה בעולם - הרעב'. אני עובדת על צמח הפלפל. מדובר בשוק ענק של פרי שהוא מאוד תובעני. קשה לשווק אותו, כי הוא חלול מבפנים ולכן הוא מאבד מים מהר מאוד. למרות כל הקשיים האלה, השוק שלו מגלגל מיליוני דולרים בשנה".
שינוי תדמית: "לחקלאי יש דימוי של איש פשוט שהולך וחורש את האדמה. צריך להבין שחקלאים בעולם המערבי הם אנשי מקצוע מלומדים המיומנים בטכנולוגיה מתקדמת, והם אנשי עסקים ממולחים. הם מנהלים יחסי הון סיכון תחת תנאי הייצור הקשים ביותר - מזג האוויר". מקור ההשראה: "בשיעור הראשון של כיתה ט' המורה פרסה בפנינו את חוקי התורשה של מנדל, המדברים על גנים דומיננטיים וגנים רצסיביים. הייתי מהופנטת. הרגשתי שחידת העולם התפצחה. אני זוכרת את הרגע הזה עד היום. בלעתי בשקיקה את כל נושא הגנטיקה בתיכון. הרגשתי שנפרץ אצלי משהו, צורת החשיבה היתה מרתקת בעיניי. ככה בעצם הגעתי לתחום".
2 תגובות לכתיבת תגובה