תרופה לימי הביניים: ועדת החוקה דנה בהצעה דרמטית לתיקון חוק הפטנטים

ועדת החוקה של הכנסת דנה אתמול (ג') בהצעה לתיקון חוק הפטנטים, המבקשת לאפשר לחברות המפתחות תרופות מקור לקבל הגנה מוקדמת ככל האפשר על פטנטים. מטרת ההצעה, שכבר עברה קריאה ראשונה בכנסת, היא לאפשר לחברות לקבל הגנה על פטנטים ממועד הגשת הבקשה לאישורם, ולא רק ממועד הרישום הסופי שלהם.

מדובר בהצעה טכנית לכאורה הנוגעת לתוקף התרופות בתקופת הביניים, אבל מאחורי הקלעים היא כבר מעוררת סערה: זה בזה מתחרים שם אינטרסים וכסף גדול. ככל שפטנט מוגן, יש לבעליו זכות בלעדית להפיק ממנו רווח, וככל שמותר למתחרים־חקיינים לייצר מוצר זהה, מחירו יורד.

בלי להפריז יתר על המידה, מדובר גם במאבק על צדק חברתי. האם ניתן יהיה לעשות בתרופות שימוש גנרי מוקדם ולהוזיל את מחירן או שהשימוש בהן יופקע לחברות תרופות המקור, מה שיעלה את הערך שלהן למעלה.

הגנה אבל עם סיכון

הצעת החוק באה על רקע תקדים, שנידון לאחרונה בבית המשפט העליון, ועסק בשאלת ההגנה על פטנטים בתקופת הביניים בין רישום הפטנט לבין אישורו.

העליון נדרש לסכסוך בין שתי ענקיות: טבע הישראלית ומרק האמריקאית. האחרונה פיתחה תרופה למחלת האוסטיאופורוזיס. השאלה שעלתה היא האם תקבל מרק הגנת פטנט בתקופת הביניים שבין רישום הפטנט לאישורו. השופטת אילה פרוקצ'יה אישרה לטבע לשווק את החיקוי בתקופה זו, כשקבעה כי החוק יוצר מאזן אימה: "המתחרה אינו מנוע מלהשתמש בפרטי האמצאה בתקופת הביניים, ולא ניתן לעצור בעדו מלעשות כן כל עוד לא הוענקה לבעל האמצאה זכות קניינית באמצאה מכוח הפטנט".

השופטת פרוקצ'יה אישרה למתחרה להשתמש בפטנט בתקופת הביניים, אך קבעה כי יהיה חשוף לפיצוי בדיעבד אם הפטנט יאושר בסוף

עם זאת, השופטת מאזנת ב"להט החרב המתהפכת", כלשונה, נגד טבע: "ככל שיוענק לבעל האמצאה (מרק - מ"ג.) פטנט, עלול מתחרה (טבע - מ"ג.) שניצל את פרטיה בתקופת הביניים להתחייב בפיצוי על הפרה רטרואקטיבית של הפטנט קודם להענקתו".

המתח שבין התעשייה הגנרית לתעשיית תרופות המקור נובע ממתח הרווחים העצום בתעשייה, שמשקלל הן את מחירי הפיתוח והן את המחיר לצרכן - שני אינטרסים סותרים שצריך לאזן ביניהם. ד"ר אילן כהן, שותף בכיר בקבוצת ריינהולד כהן: "עכשיו נגמר הפטנט על תרופה בשם ליפיטור של פייזר להורדת כולסטרול. התרופה נמכרה בשנה האחרונה בכ־15 מיליארד דולר. עכשיו המחיר לצרכן יירד משמעותית". לדברי כהן, בארה"ב היו מקרים שהגנריקה הורידה את מחיר התרופה מ־100 דולר ל־5 דולרים בלבד.

טבע, שעיקר עיסוקה הוא בתרופות הגנריות, מגייסת למאבק את דימויה כחברה ישראלית שצריך ומותר להעדיף על פני חברות זרות - הן בגלל חשיבותה לכלכלה המקומית והן בשל הצורך להוזיל את התרופות לחולה הישראלי. לעומת זאת, השתלבותנו בעולם מחייבת ליישר קו עם נורמות בינלאומיות שמוכתבות בדרך כלל על ידי האמריקאים שדואגים לאינטרסים של חברות המקור שלהן.

הנחיה חדשה של רשות הפטנטים גם תוכנות ייחשבו לפטנט לאורך השנים נטתה הרשות לסווג תוכנות מחשב כיצירה ספרותית על פי חוק זכות יוצרים; עם זאת, הבהיר רשם הפטנטים כי לא תוענק הגנה על אוטומטיזציה של הליכים ידועים או על שיטות עסקיות משה גורלילכתבה המלאה

עו"ד רועי מלצר מפירמת עורכי הפטנטים ארליך אנד פנסטר מסביר כי "לטבע עניין לקצר את משך תקופת הפטנט כדי להגדיל את תקופת רווחיה מהחיקוי". לדבריו, הצעת החוק שמבקשת להקדים את מועד הרישום של הפטנט "תשפיע על המועד שממנו יחושבו פיצויים בגין הפרה, לפי התקדים שקבע בית המשפט העליון". מלצר מעריך שהצעת החוק תובא לקריאה שנייה ושלישית במחצית הראשונה של השנה.

ארה"ב מיישרת קו

ההגנה הניתנת לפטנטים היא למשך 20 שנה, אבל אחת השאלות שעמן צריכים להתמודד עורכי דין ועורכי פטנטים העוסקים בתחום היא ממתי מתחילה הספירה לעניין תוקף הפטנט. בתרופות נוטה הרגולטור להעניק לבעלי תרופות המקור הארכה של תקופת ההגנה, זאת לנוכח הזמן הרב העובר בין מועד רישום הפטנט למועד שיווק התרופה. אם ההליך אורך למשל 12 שנים, נותרות לממציא רק שמונה שנות בלעדיות.

המגמה העולמית בתחום הפטנטים היא ליישר קו בעקרונות המנחים. ארה"ב לא רק מקרבת את העולם אליה, אלא גם עושה מאמץ בכיוון ההפוך. ד"ר כהן: "בספטמבר נחתם שינוי מרחיק לכת בחוק הפטנטים בארה"ב שיביא להרמוניזציה רבה יותר עם העולם. ברוב העולם שלטת הגישה של כל המקדים להגיש בקשה לרישום פטנט זוכה. בארה"ב הגישה היתה שונה וניתנה עדיפות למי שהמציא ראשון ולא למי שרשם ראשון. לכאורה, זה יותר הוגן אך קשה מאוד להוכחה. לכן, קיבלה עליה ארה"ב את הסטנדרט העולמי - המגיש ראשון זוכה בכל הקופה".

פחות בקשות לפטנט

רישום פטנטים מלמד על שגשוג או האטה. "בהייטק למשל", אומרת ד"ר אסתר לוצאטו, ממשרד עורכי הפטנטים לוצאטו את לוצאטו, "נרשמה השנה ירידה של כ־25% בהגשת בקשות בינלאומיות שמקורן בישראל ביחס ל־2008. באותו זמן נרשמה בעולם עלייה". לדבריה, הסיבה לירידה היא ש"המודלים של ההון סיכון כבר לא נותנים מענה לתעשייה כבעבר. זה מדאיג ומחייב היערכות מתאימה לעתיד הקרוב".

הירידה ברישום פטנטים בתחום ההייטק שמקורם בישראל סותרת מגמת עלייה בכלל עולם הקניין הרוחני. "2011 משקפת מגמה מתמשכת בעלייה בערך הקניין הרוחני והפטנטים", מסכם ד"ר כהן. הוא מדגים את הטענה באמצעות עסקאות המכירה של Motorola Mobility לגוגל ב־12.5 מיליארד דולר, סכום שנגזר בעיקר מ־17 אלף הפטנטים של החברה וממכירת 6,000 הפטנטים של חברת נורטל ב־4.5 מיליארד דולר לקונסורציום הכולל, בין השאר, את מיקרוסופט ואפל.

לפי ממצאי קבוצת ניהול הסיכונים דן אנד ברדסריט (D&B), מספר הבקשות שהוגשו לרשות הפטנטים בישראל – בידי ישראלים או זרים - בשנת 2010 הוא 7,249. כאשר מתוכן 81% בקשות הוגשו בידי שלושת משרדי עורכי הפטנטים הגדולים בארץ.

לעומת זאת, מנתוני D&B עולה כי בשנת 2010 הוגשו 10,334 בקשות לפטנט על ידי ישראלים בארץ ובעולם. (1450 בישראל; 5149 בארה"ב; 429 ביפן; 1239 במשרד הפטנטים האירופאי; 450 בסין; 359; בקנדה ו- 289 באוסטרליה). כאשר מתוך כל הבקשות לפטנטים שהוגשו על ידי ישראלים, אחוז ההגשות של שלושת המשרדים הגדולים בישראל הינו כ-50%.