דו"ח טכנולוגי: האיש שסירב לשחק לפי הכללים של מארק פינקוס

זינגה רעה, רעה

 

זינגה היא חברה שנמצאת במצב ייחודי: הרבה מאוד אנשים משתמשים במוצרים שלה, אבל אף אחד לא מוכן לומר עליה מילה טובה. הסיבה לכך, בין השאר, הוא האיש שמנהל אותה - מארק פינקוס, האיש שלא מבין למה צריך שיעורי אתיקה עסקית. ספק אם המכתב הפומבי שפרסם שיי פירס, אחד ממעצבי המשחקים של אומגפופ (Draw Something) שזינגה רכשה לאחרונה, יגרום לפינקוס להתרגש, אבל שווה בכל זאת להתעכב עליו.

פירס היה העובד היחיד של אומגפופ שלא הצטרף לזינגה כשזו רכשה את החברה. הסיבה לכך היא שהוא העדיף את העקרונות שלו. הוא פיתח עצמאית משחק בשם Connectrode, והיה גאה בו מאוד. אף שהמשחק פותח שלא כחלק מהעבודה שלו באומגפופ, זינגה התעקשה לקבל את הזכויות על המשחק. פירס, שנקשר רגשית אל המשחק – הוא מכיל הקדשה לאשתו – שלח לה בקשה להסכם, שמאפשר לו לשמור את הזכויות על המשחק. פינקוס סירב, והוא הודיע שאם ככה, הוא מוותר על המעבר אליה.

לא ברור מה יצא לזינגה מההתעקשות הזו. המשחק לא מהווה הצלחה גדולה, וכל הסיפור מציג אותה באור נקמני וקטנוני. פירס מכנה את החברה "רעה", כאילו שלא ידענו קודם. הוא גם מסביר למה: יש לנו תפיסה שגויה, שאומרת שחברה שפועלת כדי למקסם את הרווח שלה לא יכולה להיות רעה. אבל חברה שפועלת באופן שפוגע בסביבה שבה היא קיימת לשם רווח קצר מועד – כן, חברה כזו היא רעה.

זה, כמובן, לא נוגע רק לזינגה. פירס ממהר להסביר שהוא לא גיבור מעמד הפועלים: הוא עבד עם זינגה בעבר, אבל זו היתה פשרה אחת יותר מדי. הוא גם לא קדוש מעונה: הוא איבד מקום עבודה וימצא אחר. ובכל זאת.

 

גוגל, החוק חל גם עליכם 

הפרלמנט הבריטי השלים לאחרונה כתיבת דו"ח חריף על אי-אכיפת צווי איסור פרסום ברשת, כשאחת המסקנות שלו היא שיש לאכוף את החוק גם על גוגל. הוועדה, שהורכבה מחברים ממספר מפלגות, התייחסה לטענה של גוגל שאין זה תפקידה לנטר את התוכן ברשת, ודחתה אותה כ"לחלוטין בלתי משכנעת."

גוגל, אמרה הוועדה, אחראית לתוכן שהיא מקשרת אליו. אסור לה להפר את פרטיותם של אנשים, במיוחד כשיש צווי בית משפט בנושא. החברה צריכה לשנות את האלגוריתם שלה כך שיסיר קישורים שמפרים פרטיות. השירותים שלה לא אמורים לשמש ככלים להפרת החוק. ואם החברה לא תעשה את זה מרצונה החופשי – והיא לא תעשה את זה מרצונה החופשי, כפי שלמד על בשרו אזרח יפני אומלל – אז הגיע הזמן לאלץ אותה לעשות זאת. כמובן, כפי שלמדנו מהמקרה היפני, גוגל עשויה לטעון שהחוק הבריטי לא חל עליה.

מעתה, הם ממליצים, כאשר התביעה המלכותית מבחינה בכך שגוגל מזרזפת נוזל צהבהב על צווי בית המשפט ומעמידה פנים שמדובר בגשם, היא צריכה לבקש כמה שיותר צווי בזיון בית המשפט נגד גוגל. אלה, שמלווים בקנסות ולעתים בצווי מעצר, עשויים לצרוב את התודעה של החברה.

הצרות של גוגל באירופה לא מסתכמות בכך: הרגולטורים באיחוד נמצאים תחת לחץ ניכר לעשות משהו נגד החברה. ארגון הצרכנים האירופי, שמאגד קבוצות מ-31 מדינות ביבשת, כתב לנציב ההגבלים העסקיים של האיחוד שיש סיבה טובה לחשוב שגוגל ניצלה לרעה את מעמדה בשוק כדי להעביר גולשים לשירותים שלה ולהקטין את הנראות של שירותים מתחרים. הארגון קרא לנציב להפעיל את הסמכויות שלו ולהעניש את החברה.

מיקרוסופט, נזכיר, שילמה בסופו של דבר 2 מיליארד דולר כקנס בשל התנהגות שפגעה בתחרות באירופה. אבל זה לקח עשור.

חבר הוריד את זה

 

9,000 גולשים שהורידו סרטי פורנו בבריטניה כוססים כעת את ציפורניהם, אחרי שבית משפט הורה למסור את פרטיהם לחברה שייצרה את סרטי הפורנו האלה. הפסיקה התקבלה בבית המשפט הגבוה של לונדון.

ספקית הרשת שדרכה הם גלשו, O2, נלחמה בשיניים וציפורניים נגד חברת ההפקות Golden Eye, אבל נאלצה להודיע שאין לה ברירה אלא לשתף פעולה באופן מלא עם חברת הזימה.

גולדן איי האשימה את המשתמשים הללו בהורדת הסרטים שלה באופן פיראטי, אבל, כרגיל, לא היתה מסוגלת לזהות אותם. כעת תצטרך הספקית להצליב את כתובות ה-IP הרלבנטיות ולמסור לתובעת את השמות והכתובות שלהם. מדובר בפסיקה תקדימית נגד משתפי קבצים, ואף שלא מדובר עדיין בפסק דין סופי, עוכרי הדין של גולדן איי צפויים להתחיל ולכתוב בקדחתנות מספר גדול של מכתבי איום מנומסים.

הניחוש של המדור הוא כזה: רק מעטים מהמקרים הללו יגיעו לבית המשפט, ורק אם הלקוחות יכולים להוכיח שנפלה כאן טעות רצינית. רוב בני האדם יעדיפו לשלם כמה מאות ליש"ט ולא להסביר לבני/בנות זוגם איזה סוג של סרטים הם הורידו מהרשת. ועכשיו, כשיש תקדים, חברות פורנו צפויות להסתער עליו כמו מנהיגים פוליטיים על קבלן קולות.

האח הקטן מכה שוב  

לפני חמש שנים בערך, אזרח מבוסטון בשם סיימון גליק צילם במצלמת וידיאו סלולרית את שוטריה האמיצים של העיר עוצרים אזרח אחר. מיד לאחר מכן נעצר גם גליק עצמו, והואשם בכך שהפר את חוקי האזנת הסתר של מדינת מסצ'וסטס.

המשטרה הסבירה שהחוק אוסר על האזנה ללא הסכמת כל המעורבים. מאחר שהשוטרים לא הסכימו לכך שגליק יצלם אותם מפרים את זכויותיו של אדם אחר - הרי שהצילום הפומבי מאוד של גליק הפר את החוק.

באופן מפתיע למדי, בתי המשפט – שנוטים לקבל את גרסת לובשי המדים הרבה יותר מאשר את גרסת האזרחים – לא הביעו אהדה לתפיסה החדשנית הזו, והמשטרה נסוגה בה מכתב האישום שהגישה נגד גליק. הוא לא עצר שם: בסיוע האגודה האמריקאית לזכויות האזרח, הגיש גליק תביעה כנגד המשטרה בשל מעצר שווא.

בסוף השנה שעברה קבע בית משפט לערעורים שלגליק היו את כל הזכויות החוקתיות לצלם את השוטרים. עכשיו הודתה גם העיריה ששוטריה "טעו", וכל הבלגאן יעלה למשלמי המסים של בוסטון 170 אלף דולר – מתוכם 120 אלף לכיסוי הוצאותיו המשפטיות של גליק.

טוב לראות ש"האח הקטן", זה שנעזר בטכנולוגיה כדי לתעד כוחנות מצד בעלי השררה, מקבל גיבוי משפטי כזה. ויש בזה אולי גם שיעור לישראלים: אם המשטרה תוכפף לרשויות המקומיות, ותצטרך לשלם כששוטרים ינהגו בבריונות, לעיריות תהיה סיבה טובה למנוע אלימות משטרתית.

קצרצרים

קבוצת הטרור המקוונת לולזסק שבה מן המתים. כזכור, לקראת סוף 2011 הודיע מנהיג הקבוצה "סאבו" על הפסקת פעילותה, אבל עכשיו כשאנחנו יודעים שהוא היה סוכן FBI באותה תקופה, צריך לתהות מהו ערך ההצהרה הזו. כך או כך, המטרה של לולזסק היתה אתר דייטינג של חיילים אמריקאים והיא חשפה את פרטיהם של כ-171,000 חיילים. אין ספק שחשיפת פרטיהם האינטימיים של כמעט מאתיים אלף חיילים תסייע לארגון במסעו לכבוש את לבם ומוחותיהם של האמריקאים.  

אחחח, האירוניה: גוגל גובה מחברות תשלום עבור שימוש בגוגל מפות, ומיקרוסופט מפתה אותן לעבור אליהן – תוך קידום של פרויקט קוד פתוח. הפרויקט, Open Street Map, מתבסס על מתנדבים שמעדכנים את המפות, כמו בוויקיפדיה. השירות עובד בצמוד למנוע החיפוש של מיקרוסופט, בינג. יצוין שלחברה יש הרבה עבודה לפניה: 71% מהאנשים שבחנו מפה מקוונת בפברואר צפו במפת גוגל.

ספרי הארי פוטר ניתנים סוף סוף לרכישה בפורמט דיגיטלי, אם כי ג'יי קיי רולינג הצליחה לכופף את ידה של אמזון וזו שולחת את הגולשים לאתר של רולינג כדי שיקנו שם את הספר. מספר חריג של מעריצי הארי פוטר ביצעו הסתערות משולבת, והתוצאה היתה קריסה זמנית של השירות, שהתאושש בסופו של דבר.

לנשיא ברק אובמה יש נוכחות מסיבית בטרשות חברתיות למיניהן, והסיבה היחידה שהוא לא משתמש בפורסקוור, יש להניח, היא שהשירות החשאי רואה את זה בעין רעה. עכשיו הוא הגיע גם לדבר הלוהט הבא, או לפחות מה שהיה הדבר הלוהט הבא לפני חודש: פינטרסט. עוזריו הנאמנים של הנשיא מעלים לשם את התמונות החביבות עליו, מבישול ועד בדיחות פוליטיות (האחרונה שהצטרפה לקטגוריה הזו היא ציפי לבני). ההערכות הן שהצטרפותו של אובמה לפינטרסט תועיל לאתר יותר מאשר לקמפיין שלו. השלב הבא, יש להניח: אובמה ב-Draw Something. שמעון פרס, מאחוריך.  

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"