תאונת רכבת

ציפי לבני הפסידה למופז. מופז חייך עם הרווח בין השיניים ולא מפני שראה את לבני מתרסקת על הרצפה, אלא כי עד עכשיו הוא היה הרמטכ"ל בדימוס ועכשיו קיבל את תעודת ההכשר. סוף סוף ראש מפלגה, וככזה כבר הציע בג'נטלמניות ללבני להצטרף אליו. אם לבני תפרוש מהפוליטיקה, אפשר יהיה להבין אותה ובכל זאת חבל. הפוליטיקה בישראל תפסיד. לבני היא אשה מרשימה, עם יכולות גבוהות ויושרה, וגם אם עשתה טעויות היא עדיין מייצגת בעיני רבים בציבור (לא אמרתי מצביעי קדימה) את התקווה לפוליטיקה אחרת. אותה פוליטיקה שמתבוננת בעיניים כלות בחברי הכנסת של הימין, שמשתלחים בלי טיפת בושה או מורא בנשיא בית המשפט העליון גרוניס, שעל פי שיטתם בגד בבוחריו ומכר את נשמתו לשטן שלום עכשיו.

זאת לא הממשלה הראשונה שלא מכבדת את החוק, אבל זאת הממשלה הראשונה שעשתה הכל כדי למנות שופט עליון שישרת את האינטרסים שלה ולתדהמתה הוא התגלה כסוכן כפול. נתניהו התפתל כי מה הוא יגיד? שגרוניס כמו יועז הנדל לא היה לויאלי כלפיו? שהוא מודה לו על השירות הנאמן ויבטיח לו להיות שגריר בלונדון? מן הצד השני כעסם של תושבי מגרון לא בלתי מתקבל על הדעת. אנשים בנו בתים, שתלו דשא ופרחים, הזליפו מים, תלו את דגל ישראל, הקימו יישוב פורח וקיבלו את ברכת הדרך מרשויות האימפריה הישראלית. ואז התברר להם שהברכה של הרשויות שווה כמו קמע של צדיקים. המתיישבים ונציגיהם הפוליטיים הצהירו בריש גלי שלא יכבדו את החוק – ואם יפונו הם לא פסלו שימוש באלימות.

זה המקום שבו התכוונתי לכתוב שבמדינה מתוקנת אלימות לא משתלמת, אבל גילה אדרעי, יו"ר ועד הרכבת, נדחפה עם הכתף בין המדינה למתוקנת והרחיבה את הפתח הצר שכבר היה שם. אדרעי צפצפה על החוק, השעייתה מהרכבת בוטלה והיא השיגה הסכם כניעה, ולא עובדי הרכבת הם שנכנעו. שלא כמו הרופאים הפריירים, ד"ר אדרעי טיפלה בהנהלת הרכבת בסדרת חוקנים ובדיאטה ייחודית. במסיבת העיתונאים חברי הנהלת הרכבת נראו כמי שנזקקים בדחיפות לעירוי נוזלים, אבל השר כץ בפנים נפולות התעקש שהוא לא התקפל. נכון הוא ירד על הברכיים, אך למען האמת אני לא בטוחה שאילו הייתי שר התחבורה הייתי נוהגת אחרת. הבחירות קרבות ולציבור הישראלי נמאס מהשביתות ומהתפעול המחורבן של הרכבת. עכשיו, כשציפי לבני עשויה לפרוש, גילה אדרעי עלולה לשקול לרוץ לפוליטיקה. קבלו את שרת התרבות והספורט גילה אדרעי. זה נשמע כאילו הקטר התבדח, אבל בפוליטיקה הישראלית הכל אפשרי.