מעבר למספרים: יש מי שמזהם, ויש מי שחולק בהצלחה

עזריאלי: הדו"חות משאירים בחוץ את השומר שעומד בכניסה

כאשר פורסמה לפני כשבוע עלות שכרו האדירה של דוד עזריאלי, שעמדה על 21.2 מיליון שקל בשנת 2011, אחד הגולשים בפייסבוק העלה תהייה פופוליסטית: אם עזריאלי משתכר כל כך הרבה, איך זה שאין כסף לשים גגון לשומר בכניסה לקניון עזריאלי, כדי שלא יירטב בגשם? בעקבות השאלה הזאת יצאנו לבדוק בדו"חות עזריאלי לשנת 2011 כמה באמת מרוויח אותו שומר, ואיך שכרו עומד בהשוואה לשכרו של הבוס הגדול.

הבעיה היא שכאשר מגיעים לקניונים דו"חות עזריאלי כלל לא מציינים את רוב העובדים. לפי הדו"חות, בקניוני עזריאלי מועסקים 131 איש בלבד נכון לסוף השנה, מתוכם 115 עוסקים בניהול ואחזקה והשאר בשיווק. לעובדים אלה אין הסכם קיבוצי. החברה מציינת שורה של הטבות לעובדים כמו משכורת 13, קרן השתלמות, רכב צמוד וכדומה — אך לא מציינת אילו עובדים נהנים מההטבות או כמה עובדים אם בכלל מקבלים אותן.

ואיפה המאבטח בכניסה לקניון? הוא אפילו לא נכלל במצבת העובדים, וזאת משום שהוא בכלל עובד קבלן. דו"חות עזריאלי לא מפרטים כמה עובדי קבלן מעסיקה הקבוצה, באילו תפקידים ומהם תנאי השכר שהם מקבלים. בעזריאלי בחרו שלא לענות על השאלות הללו בתגובה לפניית "כלכליסט" בנושא.

נראה כי הדרך היחידה לקבל מושג כלשהו על תנאי השכר בעזריאלי היא באמצעות חישוב כל עלויות השכר בסעיפים השונים של דו"חות הקבוצה, על כל החברות־הבנות והחברות־הנכדות שלה, המעסיקה בסך הכל 3,351 עובדים נכון לסוף 2011. בחישוב נתונים אלו מתקבלת עלות שכר ממוצעת של 11 אלף שקל לעובד. אפשר להניח במידה רבה של ביטחון שהמאבטח בכניסה לקניון מרוויח מתחת לממוצע זה.

יצחק תשובה | צילום: סיון פרג'

דלק ישראל: 54 תחנות דלק דולפות ומזהמות - אבל תשובה לא ממהר לתקן

דלק ישראל שבשליטת יצחק תשובה מתדלקת לא רק את המכוניות שלנו, אלא גם את מי התהום של ישראל. זיהום מים מתחנות דלק אינו דבר חריג או חדש, אך היקף הזיהום העולה מפרק איכות הסביבה בדו"חות דלק ישראל מדאיג במיוחד.

החברה מציינת כי בשנים האחרונות היא ביצעה בדיקות ב־100 תחנות דלק מתוך 219 התחנות שהיא מפעילה, וכי ב־54 מהן התגלו זיהומי קרקע ומי תהום בעקבות דליפות מהתחנות. לשם השוואה, פז המתחרה ערכה בדיקות ב־190 תחנות ותיקות, מתוכן נמצאו 21 שזיהמו את הקרקע.

היה ניתן לצפות שחברה בסדר גודל של דלק תזדרז להשקיע את כל המשאבים לתיקון מיידי של הליקויים, ואולם מהדו"חות עולה נתון מדאיג נוסף: רק ב־25 תחנות הושלמו הסקרים הסביבתיים והבדיקות הנדרשות לאיתור היקף הדליפות, ורק שם החברה החלה בתיקון הנזקים. בפז גם קצב תיקון הליקויים נראה טוב יותר, כאשר 12 מתוך 21 התחנות המזוהמות נמצאות בהליכי טיפול מתקדמים.

בשנת 2011 השקיעה דלק 10 מיליון שקל בטיפול ובדיקה של נושאים הקשורים לאיכות הסביבה בתחנות — ללא שינוי לעומת 2010. בשנת 2012 היא צפויה להשקיע 13.5 מיליון שקל בטיפול בזיהום מי תהום ובהתקנת מערכות לניתור, התרעה ומניעה של זיהומים כאלה.

מדלק נמסר: "ב־2008 החלה דלק באופן וולונטרי תהליך של בדיקה ושיקום קרקע מזוהמת בתחנותיה הוותיקות. החברה עובדת בתיאום מלא עם המשרד להגנת הסביבה ורשות המים, והשקיעה ותשקיע בשנים הבאות עשרות מיליוני שקלים בפעילות זו מתוך אחריות תאגידית וחברתית. תוצאות הבדיקות שערכה דלק הצביעו על קרקע מזוהמת בחלק מהתחנות כתוצאה מזיהום ודליפות בעבר הרחוק, ורק בחלק קטן נתגלה זיהום מי תהום. כשמתגלית נזילה או דליפה היא מטופלת באופן מיידי. דלק ישראל תמשיך לפעול ביסודיות בתחום".

דש איפקס: ההנהלה לא מצאה למי לתרום, והתקציב לא נוצל

האם המנהלים של בית ההשקעות דש איפקס לא מצאו למי לתרום כסף בשנת 2011? דו"חות בית ההשקעות לשנה החולפת מגלים כי הדירקטוריון של דש איפקס הציב לחברה מסגרת תרומות של 400 אלף שקל, מתוכה נוצלו בפועל 348 אלף שקל בלבד. כך שאם אתם ארגון חברתי או נזקק, פנו לדש איפקס, נכון לסוף השנה יש לו 52 אלף שקל לתת.

נתון זה מציב את דש איפקס במקום גרוע במיוחד בחישוב תרומות בתי ההשקעות בשנת 2011 כאחוז מהרווח לפני מס, עם 0.37% בלבד. מתוך שבעה בתי ההשקעות הגדולים בישראל שבדקנו בהקשר זה, רק אחד נמצא גרוע ממנו - אנליסט, עם 0.12%, שבחר לתרום לקהילה 48 אלף שקל בלבד בשנה שעברה.

גם דש איפקס וגם אנליסט יכולים ללמוד משהו מבית ההשקעות אי.בי.אי, שמתחזק מדיניות תרומות סדורה ושהכספים שתרם לקהילה כשיעור מהרווח לפני מס בשנת 2011 היו הגבוהים ביותר מבין בתי ההשקעות שבדקנו (2.67%). בנוסף - ואולי חשוב מכך - אי.בי.אי היה בית ההשקעות היחיד שציין כמרכיב תרומה גם את זמן ההתנדבות של העובדים שלו. נראה שלפעמים מעורבות של עובד בתרומה היא בעלת ערך גבוה הרבה יותר מתרומה כספית של החברה עצמה, ויכולה ליצור אצלו רצון לתרום עוד, גם במסגרת משק הבית שלו וזמנו הפרטי.

שרה ומירה: גם עובד תחזוקה יכול להפוך למיליונר בקבוצה

לצד תשומת הלב שמושך נושא שכר הבכירים, ישנן חברות שבהן יכולים גם עובדים מדרגים נמוכים יותר להתעשר — ואף להפוך למיליונרים. זה המקרה ברישיונות קידוח הגז שרה ומירה.

עיון בדו"ח השנתי של בעלת הרישיונות, הכשרה אנרגיה, מגלה כי ערב הנפקתה בסוף שנת 2010 הקצתה החברה מניות בשווי של עשרות מיליוני שקלים ל־56 עובדי החברה־האם, הכשרת הישוב. החברה הקצתה לעובדים כ־40.7 מיליון מניות, המהוות כ־5.8% מהון מניותיה ושוויין בהנפקה עמד על כ־48 מיליון שקל. נתון זה משקף הטבה של כ־860 אלף שקל לעובד.

הנהנים מהקצאת האופציות הם כלל עובדי המטה של הכשרת הישוב, לרבות עובדים מדרגים נמוכים מאוד כמו עובדי מינהלה ותחזוקה. אמנם, הנהנה העיקרי הוא המשנה למנכ"ל הכשרת הישוב אלי כהן, אך בנטרול המניות שהוקצו לו עדיין מדובר בהטבה מכובדת בשווי כולל של כ־24 מיליון שקל ובסכום ממוצע של כ־430 אלף שקל לעובד, נכון למועד ההנפקה.

כיום נסחרת מניית הכשרה אנרגיה במחיר של 68 אגורות, כך ששווי ההטבה ירד לכ־260 אלף שקל לעובד. ההטבה האמורה היא מלאה, שכן העובדים רוכשים את המניות בערכן הנקוב, העומד על אגורה בודדת. העובדים יכולים לממש שליש ממניותיהם כבר כיום.

מלבד העובדה שמדובר בהטבה בשווי של מאות אלפי שקלים בממוצע לעובד, פוטנציאל ההתעשרות האמיתי הטמון במניות שקיבלו העובדים נגזר מביצועיה העתידיים של הכשרה אנרגיה.

החברה, הפועלת כיום במרץ לקדם את קידוחי הגז הקריטיים ברישיונות מירה ושרה, עשויה לבצע קידוח ראשון בעוד כחודש. אם תוצאותיו יהיו חיוביות, סביר להניח ששווי המניות שבידי העובדים ינסוק בשיעורים של מאות אחוזים ויכול להפוך למיליונר גם את אחרון העובדים בהכשרת הישוב.