אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח טכנולוגי: עובדי פוקסקון לא מרוצים צילום: בלומברג

דו"ח טכנולוגי: עובדי פוקסקון לא מרוצים

הפרות עבודה חמורות גורמות לפוקסקון לקצץ בשעות המוגזמות של עובדיה, סנאטור תוקף בחריפות את גוגל ופייסבוק, להאקטיביסטים נמאס מאנונימוס ופושעים מקוונים לא דומים לדימוי שלהם

01.04.2012, 13:43 | יוסי גורביץ

אי שביעות רצון כללית

בשבוע שעבר אץ טים קוק, מנכ"ל אפל, למתקני פוקסקון בסין – מהלך שסטיב ג'ובס לא ביצע אף פעם, לפחות לא בצורה פומבית – כדי להצטלם עם העובדים ולהגיד שאפל מחויבת לדאגה לזכויותיהם. זה היה כיממה לפני שהתפרסם דו"ח חריף על הפרות זכויות העובדים שם. בהתחשב בכך שהדו"ח פורסם על ידי ה-FLA, ארגון זכויות העובדים הבינלאומי שאפל שכרה כדי לערוך את הביקורת, מותר להניח שקוק ידע שהדו"ח עומד לצאת ושהביקור לא היה מקרי.

ה-FLA, שנמצא עצמו תחת ביקורות והאשמות על כך שהוא רך כלפי המעבידים ששוכרים אותו, הוציא דו"ח עם 50 הפרות שונות של חוקי העבודה הסינים ושל קוד האתיקה של אפל. מחברי הדו"ח שוחחו עם 35,000 מעובדי פוקסקון - שלדבריהם נבחרו רנדומלית מתוך למעלה ממיליון הסינים המועסקים על ידי פוקסקון במדינה - והמסקנות שלהם היו שהחברה דורשת מהעובדים יותר שעות עבודה מהמותר, תוך אי הקפדה על תשלום שעות נוספות. המתקנים גם סובלים מבעיות בריאותיות ובטיחותיות.

טים קוק מעלה את משכורות העובדים בפוקסקון. לא סתם, אחד באפריל., צילום: בלומברג טים קוק מעלה את משכורות העובדים בפוקסקון. לא סתם, אחד באפריל. | צילום: בלומברג טים קוק מעלה את משכורות העובדים בפוקסקון. לא סתם, אחד באפריל., צילום: בלומברג

פוקסקון הודיעה בתגובה כי היא תוריד את מספר השעות הנוספות שהיא דורשת מעובדיה, מבלי להוריד את השכר שמשולם להם. זה נשמע נחמד, אולי אפילו נחמד מכדי להיות אמיתי: ראיונות עם עובדי פוקסקון לאחר מעשה העלו שרבים מהם חרדים מכך שהחברה תוריד את מכסת העבודה שלהם, ולפיכך גם את המשכורות. רבים לא מאמינים לחברה, בלשון המעטה. והם צריכים את הכסף, הם אומרים - במיוחד בהתחשב במחירי הדיור המאמירים בסביבת חלק מהמפעלים. פוקסקון אמורה להעביד אותם בפרך מקסימום של 49 שעות בשבוע, כלומר 196 שעות בחודש.

פרשנים מיהרו להעריך שהמשמעות תהיה שהגרוטאות של אפל יעלו יותר, כי הרי לא יעלה על הדעת שאפל, החברה הגדולה בעולם, תקצץ בשולי הרווח כדי לתת גם לעובדיה להינות מקרן השפע. במקום זאת, שהיא תגלגל את האחריות על לקוחותיה. אם זה יגרום לאנשים לא לקנות את מוצריה, מה טוב.

מי יגן עלינו מגוגל ופייסבוק?

הסנאטור אל פרנקן, יושב ראש הוועדה לפרטיות, טכנולוגיה והחוק, תקף לאחרונה בחריפות את גוגל ופייסבוק. פרנקן נשא נאום בפני איגוד עוכרי הדין להגבלים עסקיים, ובו קרא להידוק הפיקוח על שתי חברות הענק כדי להגן על מה שנשאר מהפרטיות שלנו.

אין כמעט למעשה כל הגנות משפטיות על המשתמש, אמר פרנקן: "התיקון הרביעי לחוקה, שמגן מפני חיפוש ללא צו, לא חל על תאגידים. חוק חופש המידע לא חל על עמק הסיליקון. ואם גוגל מפירה את הבטחת הקמפיין שלה, 'אל תהיה רע', אתה לא יכול להדיח אותה."

פרנקן הזכיר את אגדת הילדים ההיא, הטענה שהשוק – ישות מיתולוגית שהקפיטליסטים מעלים לה מנחות – יגן על המשתמשים מפני פגיעה גסה מדי בפרטיות שלהם. העקרון אומר שאם חברה מתעללת במשתמשים שלה יותר מדי, הם יפנו לחברה אחרת. אבל, הוא ציין, גוגל ופייסבוק גדולות כל כך ודומיננטיות כל כך בתחומים שלהן, שהברירה הזו (שהיא קו ההגנה הקבוע של גוגל) לא קיימת בפועל.

פרנקן הביע חשש שבקרוב גוגל ופייסבוק יחצו גם את הקווים שהן לא חצו עד כה: אחרי הכל, אלה שני תאגידי פרסום ענקיים שיש להם כל תמריץ אפשרי למכור את המידע הפרטי שלכם, ובהתחשב בחוסר היכולת שהראו עד כה הרגולטורים, גם אין להם הרבה יותר מדי ממה לחשוש. גוגל, נזכיר, עוד לא שילמה ולו שנקל על הפרשה שבה חדרה לרשתות ווייפיי של משתמשים באמצעות רכבי סטריט וויו שלה, ושתתה מתוכן מידע אישי.

פרנקן התייחס גם לעובדה שהמוצרים של שתי החברות חינמיים: הסיבה לכך פשוטה למדי. אתם לא הקליינטים שלהן, אתם המוצר. והן תרצנה למכור את המוצר בשלב כלשהו.

האקטיביסטים נגד אנונימוס

 

חברי תנועת פורעי החוק אנונימוס מתהדרים בתואר "האקטיביסטים" (שילוב של האקרים ואקטיביסטים), והתנועה עשתה לעצמה שם במגוון התקפות מתוקשרות על מטרות, חלקן לגיטימיות ורובן הרבה, הרבה פחות. עכשיו מתייצבים שורה של האקטיבסטים מהעבר, כאלה שיש להם יותר אידיאולוגיה ופחות תחושת "מגיע לי" נגד הילדים ואומרים להם שהגיע הזמן להתחיל להתנהג כמו מבוגרים.

אוקסבלוד ראפין, אחד מוותיקי קבוצת Cult of the Dead Cow שזכתה לתהילה קצרת יומין בסוף שנות התשעים, תקף את אנונימוס בחריפות. הוא ציין שהקבוצה מעמידה פנים שהיא תומכת בזכות הדיבור ברשת – אבל התקפות ה-DoS, שהן צורת הפעולה הבסיסית שלה, הן סתימת פיות מובהקת. ראפין, שציין שאנשי אנונימוס מזכירים לו בני טיפשעשרה גמלוניים, אמר עוד שגישה למידע, לזכות דיבור ולפרטיות הן זכויות שמוגנות בין השאר על ידי הצהרת זכויות האדם האוניברסלית, ושאי אפשר בו זמנית לדבר על פרטיות ולהפר אותה, לדבר על זכות הדיבור ולהשתיק את מתנגדיך. כלומר, אפשר, אבל אתה צריך לשאת במחיר של הגדרתך כצבוע.

אנונימוס - לא מפילים את האינטרנט מאז 2003, צילום: בלומברג אנונימוס - לא מפילים את האינטרנט מאז 2003 | צילום: בלומברג אנונימוס - לא מפילים את האינטרנט מאז 2003, צילום: בלומברג

אחרים ציינו שהפגנה היא פעולה פיזית, שמצריכה מאמץ ולעתים גם סכנה. ככזו, יש הבדל איכותי בינה ובין התקפה ממוחשבת שחוסמת גישה לאתר, ושהתקפות כאלה עשויות להיות, בלשון המעטה, "נחפזות."

הבעיה עם התייחסות הרצינית הזאת לאנונימוס היא שמדובר בבזבוז של משאבים. לא מדובר בארגון רציני אלא בקבוצת אנרכיסטים שהחליטה להתנקם בעולם, הרבה פעמים בשביל הצחוקים – ה-lulz, בז'ארגון של חברי הכנופיה – והרבה פחות מסיבות ראויות להערכה.

הפושעים המקוונים לא דומים לדימוי שלהם

פושעים הם לעתים גם מורדים, וככאלה הם זוכים מדי פעם לתיאורים אוהדים בספרות ובקולנוע. ההאקר נתפס כמורד קלאסי, והוא משמש כדמות קולנועית כבר שלושה עשורים לפחות. מת'יו ברודריק ב"משחקי מלחמה" -  בן הנוער הבודד שחודר למחשבי הפנטגון וכמעט מתחיל בטעות מלחמת עולם שלישית - הוא דוגמא קלאסית.

בפועל, מדובר בדמות הרבה פחות רומנטית. כמעט כמחצית מהפושעים המקוונים (43%) הם בני 35 ומעלה, רק כשליש מהם הם בני 25 ומטה, והסיכוי שהפושע המקוון יחצה את גבול ה-50 גבוה יותר (11%) מאשר שהוא יהיה בן 14 עד 18 (8%). יתר על כן, רובם פועלים בכנופיות קלאסיות, וגרוע מכל – בניגוד לדימוי הגיק שיכול להדגים כישורי מחשבים טובים יותר משל אחרים – ברוב המקרים הם קונים את כלי הפריצה שלהם.

ואולי עכשיו, אחרי שסולק ענן הרומנטיקה, אפשר יהיה להתייחס אליהם כמו אל סתם גנבים או פורצים מהשורה, ולטפל בהם בהתאם.

קצרצרים

על פי דיווחים שטרם אושרו, משרד המשפטים האמריקאי מנהל משא ומתן מול אפל ושותפיה לפשע, המו"לים האמריקאים, בנסיון להגיע בפשרה בפרשת תיאום מחירי הספרים הדיגיטליים. הפשרה, יש לקוות, תקנוס את הקושרים נגד הציבור בסכום גבוה במיוחד, ותביא בכך לסיום מהיר של המזימה האחרונה של סטיב ג'ובס.

אפל, התיאמת וגם ירשת?, צילום: רויטרס אפל, התיאמת וגם ירשת? | צילום: רויטרס אפל, התיאמת וגם ירשת?, צילום: רויטרס

גוגל ממשיכה את הניסויים בצי כלי הרכב הרובוטיים שלה, שאין להם נהג אנושי, וכדי לציין 200 אלף מייל של נהיגה ללא תאונות, היא העלתה לאחד מכלי הרכב שלה אזרח עיוור, ושלחה אותו למסע באמצעות מכונית הפלאים. הטכנולוגיה הזו של גוגל לא צפויה להגיע לשוק בקרוב, ויש להניח שחברות הרכב בוחנים אותה בחוסר שביעות רצון, בלשון המעטה.

אחד ממייסדי אתר שיתוף הקבצים פיירט-ביי שאמור היה להכנס לאחרונה לכלא, גוטפריד סווטהולם, נעלם ואיש איננו יודע איפה הוא. הוא לא התייצב בזמן ועל כן הוא צפוי להיות כלוא בכלא מחמיר יותר. אם עד ה-18 באפריל הוא לא יסגיר את עצמו, המשטרה השוודית תתחיל לחפש אותו. עמיתו פיטר סונד  אף העריך לאחרונה שיתכן שסווטהולם כבר מת. מאחר והכנופיה עוד לא שילמה את הקנס שהיא נדרשה לשלם, הוא תפח ב-60% וכעת הוא עומד על כ-11 מיליוני דולרים. מקווה שהם נהנו מהחגיגה, כל זמן שהיא נמשכה.

ובידיעת פשע מקוון אחרת, למרות ההתרברבות של ארגון (?) אנונימוס על כך שהוא יפיל את הרשת ב-31 במארס על ידי התקפת מערך ה-DNS של האינטרנט, אין כל שריד לנסיון התקפה כזה. יכול להיות שהילדים המנוזלים הבינו שהם קצת הגזימו.

כחלק מהמסורות הסיניות של ריצוי רוחות המתים, יישרפו הסינים בחג קרוב חיקויים עשויי נייר של האויפד של אפל. בחג הספציפי, קינגמינג, נהוג להעלות באש – כתוצאה מאגדה ביזארית למדי על מלך קדום – מוצרים שעשויים למצוא חן בעיני המתים ולגרום להם הנאה. דגם מנייר של האויפד, המיועד לשריפה ובכלל לא ברור שקיבל את אישורה של אפל, יעלה לכם 3.2 דולרים. עוכר הדין שיגן עליכם מפני התעסקות עם הסימנים הרשומים שלה כבר ייאלץ אתכם למכור איבר פנימי או שניים.

   

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
ל3- נו, אז אפל מנסה שזה לא יגיע למצב הזה ואתה עוד נטפל אליה?
ל2- אני לחלוטין לא לקוח של אפל. הן בגלל ענייני הפרטיות והן בגלל ענייני חיסכון. אני דווקא מיישם את המנטליות של חיסכון ומחיה מתחת למה שאני מרוויח. אני כמובן לא מגן על הזכות של אפל לעשוק אף אחד. הלקוח-אם הוא קונה מוצרי אפל- אז באמת שלא חבל לי עליו. אפל זה לא מונופול וסמארטפונים זה לא מצרך חיוני. לדעתי מי שקונה את זה- קונה מותרות (ולדעתי האישית גם אחת שהיא מיותרת). מבחינת העובד- זה יותר בעייתי, אבל אם יש דרישה לעבודה הזו וכל העניין מקובל על החוקים הסיניים, אז זה בין אפל לבין מי שרוצה לעבוד בה. אפל כחברה אחראית שרוצה עתיד ארוך, צריכה לצבור כמה שיותר כסף ל7 השנים הרעות שלה.
1  |  02.04.12
1.
לאפל יש שולי רווח גבוההים, ורזרבות גבוהות. אבל אם נניח היא תוותר עליהם ותיתן לעובדים
"להנות" מהרווח (ואנחנו לא מדברים כאן על הרבה מאוד הנאה, שכן הרבה כסף שמחולק בין הרבה אנשים שווה למעט כסף פר אדם)- אתה תהיה זה שתחלץ אותה כשהיא תגיע ליום סגריר שבו היא תתצטרך את הכסף הזה? לא פלא שכולם פה בחובות וחיים על אוברדראפט, זה נכון שהמשכורות נמוכות ועלות המחיה גבוהה- אבל יש טונות של דברים שלא באמת נחוצים (כל דבר שהוא לא קשור לבריאות ותזונה טובה) ושאפשר לחסוך. אבל כשלאנישים אין המושג ואת המנטליות של חיסכון- זה מה שקורה. עכשיו גם רוצים שאפל תנהג ככה.
01.04.12