אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אוי ECD פעם שנייה

אוי ECD פעם שנייה

כפי שהנחתי בעבר, הלמ"ס הודיעה על תיקון חד של 20% במימדי האבטלה בישראל. האם גם נתוני האינפלציה הם בע"מ?

01.04.2012, 13:18 | ברוך מבורך

במאמר קודם שפרסמתי ב"כלכליסט" לפני כשלושה חודשים, תחת אותה כותרת, כתבתי כי: "יכול בהחלט להיות, והיום אולי לא רחוק כל כך, שנתוני האבטלה המזהירים (לכאורה) של ישראל יחוייבו על ידי הארגון בתיקון .....". והנה הדבר קרה: הלמ"ס הודיעה ביום חמישי האחרון כי שיטת מדידת האבטלה שלה אינה מקובלת על ארגון ה-OECD וכי החל משנת 2012 היא מתחילה לחשב את האבטלה כמו ביתר מדינות הארגון. המשמעות, מרמת אבטלה של 5.4% לסוף 2011, קפצה האבטלה ל-6.5%, עלייה של מעט למעלה מ-20%.

פרשנים שונים ובכירים בבנק ישראל נדהמו והזדעזעו מהודעת הלמ"ס. מתברר כי מעבר לתיקונים, שהיו אמורים לשפר את נתוני חוסר התעסוקה בישראל, דוגמת ההתייחסות לכח העבודה במקום לכח עבודה אזרחי בלבד, טעתה הלמ"ס בדגימת חסר של יישובים בפריפריה  בעלי רמת אבטלה גבוהה יחסית, כלומר היא נתנה כנראה ייצוג יתר למקומות החזקים יותר במרכז, בעלי רמת האבטלה הנמוכה ביותר.

ההתייחסות לכח עבודה במקום לכח עבודה אזרחי הייתה אמורה לשפר את נתוני התעסוקה ולהקטין את רמת האבטלה, שכן הפער בין כח העבודה הכללי לכח העבודה האזרחי מקורו באנשי צבא, שרמת התעסוקה שלהם היא 100%. כלומר, הוספת אנשי הצבא לחישוב האבטלה הייתה אמורה להוסיף אפס למונה בחישוב (התוספת במספר המובטלים) ומספר כלשהו למכנה החישוב (כח העבודה הכולל במשק בתוספת אנשי הצבא).

ההתייחסות לכח העבודה במקום לכח עבודה אזרחי הינה טכנית במהותה ואין להלין על הלמ"ס  בגינה. בעיית דגימת החסר של ישובים בעלי רמת אבטלה גבוהה, בעיקר ערביים בפריפריה, היא בעיה מתודולוגית מהותית הרבה יותר, המעלה ספקולציות לגבי הטיות רצייה כלשהן לבוסים הפוליטיים של הכלכלה הישראלית, שאהבו להתגאות בהצלחתה המסחררת של ישראל בתחום התעסוקה.

אני עדיין משוכנע כי טעויות חישוב האבטלה הן מינוריות יחסית לטעויות חישוב שינויי המחירים במשק הישראלי. אני מסתכן בהשערה כי יבוא יום והוא אינו רחוק וטעויות חישוב האינפלציה בישראל יצופו גם הן מעל פני המים. כל כלכלן זוטר מכיר את "עקומת פיליפס", המקשרת נתוני אבטלה מדינתיים עם נתוני אינפלציה מדינתיים. בקיומו של קשר כזה, שלילי במצבים רגילים וחיובי במצבי משברי אנרגיה דוגמת זה אותו אנו חווים כיום, הרי שתיקון רמת האבטלה כשלעצמו, צריך היה להביא לתיקון נתוני האינפלציה כלפי מעלה מיידית.

אסיים בציטוט ממאמרי הקודם בנושא: "... לא בטוח שקברניטי המשק, משיקולים פוליטיים אגואיסטיים, אלה שמיהרו להתגאות בהשג ההצטרפות למועדון, לא ייאנחו בקרוב (אולי אף היום): אוי ECD".

הכותב הוא מרצה באוניברסיטת תל אביב ובמרכז האקדמי למשפט ועסקים, ומנהל מדעי במכון המחקר "מאגר מוחות"

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
השפעת השינויים על ניהול סיכונים פיננסיים
השפעת השינויים תורגש בתמחור סיכונים פיננסיים. אם אכן נראה תיקון של מימדי האינפלציה בעקבות השינוי במדידת האבטלה, אזי צפויה הרעה כלשהי בתמונת הסיכונים הפיננסיים ובעיקר אלה הנובעים מאחזקה באג"ח צמוד מדד. עליית התשואות, אפילו אם היא שולית, בתקופה של צמצום אשראי אינה מבשרת טובות למנפיקי האג"חים. השאלה היא האם הסוחרים ישימו לב לתיקון כבר עכשיו ויתמחרו אחרת את מחירי האג"ח כבר ממחר בבוקר. אירוע מן הסוג הזה מהווה דוגמא לצורך בשינוי תרבות ניהול הסיכונים כאשר הציבור נדרש לבצע הערכות משתנות של הסיכון לפני או תוך כדי שינוי בפרמטרים ולא אחרי שהשינוי כבר הפך להיסטוריה. נראה כמו סיכון שאי אפשר להתעלם ממנו ובוודאי לא להכחישו.
חיים  |  01.04.12