אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שיטת הפלסטר של ה-NFL צילום: רויטרס

שיטת הפלסטר של ה-NFL

שני חולאים - ושני פלסטרים שספק אם יעשו את העבודה. מערכות יחסי הציבור מחליפות כל טיפול שורש בליגת הפוטבול, ה-NFL

01.04.2012, 20:07 | אסף רותם

החולי הראשון: ניו יורק ג'טס, הקבוצה שפספסה את הפלייאוף עם קבוצה בינונית מדי, וסובלת מצרכים רבים ומגוונים. הפיתרון? איש הנסים: טים טיבו - המשיח שנולד מחדש כשחקן פוטבול מוגבל אך בעל לב אדיר, והוביל את קבוצתו לשישה קאמבקים בעונה החולפת - מגיע לעיר הגדולה: הוא נשלח בטרייד לניו יורק ג'טס תמורת שתי בחירות דראפט.

טיבו הפך לסנסציה בעונה החולפת, כאשר קיבל את המושכות להתקפת דנבר באמצע העונה. מאז, הוא סיפק את הקאמבקים המפורסמים שלו - כולל ארבעה ברציפות – ואלה הפכו אותו בעיני מחצית מאמריקה לביאתו השנייה של ישו; לקבוצתו, הברונקוס, זה הספיק כדי להגיע לפלייאוף ושם להפתיע את פיטסבורג בסיבוב הראשון, ולעוף בסיבוב השני. אלא שטיבו הוא קוורטרבק מוגבל, ואין לו את יכולת המסירה הקריטית כל כך לעידן ההתקפה המודרנית.

דנבר ניצלה את ההזדמנות שנוצרה בחורף והחתימה את פייטון מאנינג, אגדת פוטבול מזדקנת. פייטון לא שיחק כלל ב-2011 בגלל פציעה בצוואר, וחינה סר בעיני דוכסי אידיאנלפוליס, היכן ששיחק את 13 שנותיו הראשונות בליגה ואף הוביל אותה לזכייה בסופרבול. ומרגע שמאנינג הוחתם על חוזה של 96 מיליון דולר לחמש שנים, גורלו של טיבו נחרץ, והוא נשלח לניו יורק.

טיבו התפרסם בקריירת המכללות שלו, כשהשלים ארבע עונות במכללת פלורידה, מעצמת פוטבול ותיקה, ושבר לא מעט שיאים של ריצה ומסירה גם יחד, בין השאר הודות לגודלו ולחוזקו. ואולם יכולת הריצה שלו מתאימה יותר למשחק המכללות ופחות למקצוענים, שם הסיכון לפציעה פשוט לא שווה את השכר של הקווטרבקים, העמדה החשובה ביותר בהתקפה, ולכן המתוגמלת ביותר מבחינת דולרים ותהילה.

ובכל זאת, יכולת הריצה מוסיפה בתיאוריה ליכולתו של הקווטרבק, במיוחד ברגעי ההכרעה, שם נהוג לחשוב שצריך לאלתר. יכולת זו, שיש גם למייקל ויק מפילדלפיה ולעוד קווטרבקים גדולים בהיסטוריה, לא משוקללת לדירוגי הקווטרבק, ולכן טיבו מופיע כאחד משלושת הקווטרבקים הגרועים בליגה. ואולם, בעונה האחרונה השיקה רשת ESPN, הגוף החשוב בתעשיית הספורט, מדד חדש לקוורטרבקים, שמשקלל גם את יכולתם לרוץ ולאלתר, אם כי הפרמטרים למדד לא נחשפו. לרוע מזלו של טיבו, גם לפי המדד החדש הוא מהגרועים בליגה, ומאנינג מהטובים.

אלא שגם בניו יורק טיבו לא יקבל את הפיקוד - לפחות לא מיד. על המשבצת שלו יושב מארק סאנצ'ז, קוורטרבק שהיה מעט מתחת לממוצע בליגה ב-2010, וגרוע למדי ב-2011, אבל עדיין, סטטיסטית, נמצא שנות אור לפני טיבו המוגבל. המאמן רקס ראיין כבר הכריז שסאנצ'ז הוא הקווטרבק הפותח, וטיבו הגיבוי, אם כי ייתכן שראיין עצמו ימצא עצמו בקרוב ללא עבודה. ובכל זאת, גם בקרב האוהדים והבלוגרים, הטרייד של טיבו התקבל העיקר בתחושת בלבול: בקבוצה עם כל כך הרבה צרכים, למה להביא עוד קווטרבק מוגבל, ועוד תמורת שתי בחירות דראפט? הג'טס צריכים עומק, ולא בעמדה הזו.

נראה, שטיבו הובא בעיקר כדי לעזור לג'טס למכור חולצות, ובזה הוא יעזור, ללא ספק, לפחות בטווח המיידי. אבל יש לזכור כי ההתלהבות הראשונית חולפת מהר, ורק אם הוא ישחק היא יכולה להישמר. גם הדתיות של טיבו עשויה להתגלות כבעייתית עבורו בניו יורק ההדוניסטית והליברלית: יש רק סבלנות מסוימת לשטיקים של דת ולאמונה המוחלטת שלו בחברו ישו, והסבלנות הזו עשויה להסתיים ביום בו היכולת שלו תתחיל לאכזב.

 

ניו אורלינס סיינטס. אין ספק שהשיטה של הסיינטס היא מבחילה לכשעצמה, אבל הבעיה של הפוטבול – המקצועני ובכלל – היא לא הפציעות על המגרש, אלא הנזק המצטבר בפגיעות לראש ולצוואר, צילום: אי פי אי ניו אורלינס סיינטס. אין ספק שהשיטה של הסיינטס היא מבחילה לכשעצמה, אבל הבעיה של הפוטבול – המקצועני ובכלל – היא לא הפציעות על המגרש, אלא הנזק המצטבר בפגיעות לראש ולצוואר | צילום: אי פי אי ניו אורלינס סיינטס. אין ספק שהשיטה של הסיינטס היא מבחילה לכשעצמה, אבל הבעיה של הפוטבול – המקצועני ובכלל – היא לא הפציעות על המגרש, אלא הנזק המצטבר בפגיעות לראש ולצוואר, צילום: אי פי אי

החולי השני: ובעוד המעבר של טיבו מעורר את אוהדי הג'טס - גם אם רק לרגע - ההתפתחות החשובה והמצערת של עונת המלפפונים היא העונש שהנחיתה הליגה על ניו אורלינס סיינטס: המאמן הראשי שון פייטון הורחק לשנה ומאמן ההגנה לשעבר, גרג וויליאמס, הורחק ללא תאריך חזרה. בנוסף, הקבוצה ספגה קנס של חצי מיליון דולר ובחירת דראפט גבוהה נלקחה ממנה. הסיינטס עמדו על המוקד בחודשים האחרונים לאחר שנחשף כי הקבוצה הנהיגה שיטת תמריצים לשחקני הגנה שיפצעו שחקני יריב.

התדהמה המזויפת בליגה מעוררת תחושת קבס עמוקה של צביעות. אין ספק שהשיטה של הסיינטס היא מבחילה לכשעצמה, אבל הבעיה של הפוטבול - המקצועני ובכלל - היא לא הפציעות על המגרש, אלא הנזק המצטבר בפגיעות לראש ולצוואר. בספורט הזה נפגעים 90 אלף ילדים בגילאי 10-18 מדי שנה, וכ-50% מהשחקנים המקצוענים משתמשים בסמים משפרי ביצועים כדי לגדול ולהפוך מהירים יותר. זהו ספורט שמציג מספר בלתי אפשרי של ספורטאים לשעבר שמתאבדים כי הם פשוט לא עומדים בכאבים ובדכאונות.

זה לא מפתיע שה-NFL קפצה על ההזדמנות לקבל קצת יחסי ציבור לגבי החשיבות של הבטיחות לשחקנים, אבל זהו בסך הכל פלסטר על פציעה מצטברת. התביעות מול הליגה מצד שחקנים לשעבר צריכות להדאיג - או לשמח - את האמריקאים הרבה יותר מעונש למאמן סדיסט כזה או אחר. בסופו של דבר הוא רק הקצין פעולה שמתרחשת ממילא כאשר שני שחקנים ששוקלים במשותף 230 ק"ג של שרירים ומתנגשים זה בזה במהירות משותפת של כ-60 קמ"ש: את הנחת המוצא יש לשנות, לא את קצה הקרחון.

והפלסטר הזה אכן מגן מפגיעות ראש. אמנם לא על השחקנים, שימשיכו לסבול ממגרנות, פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי ודכאונות קשים. אבל על יחסי הציבור של הליגה, הפלסטר של טיפול בניו אורלינס כאילו היא הבעיה ולא התוצר של הבעיה, ישמור היטב. 

תגיות