למה הספקולנטים רצים לפלדיום?

שבוע המסחר החולף הסתיים בירידה של מדד הסחורות CRB ב־1.9%, וזאת בניגוד למגמה החיובית ששררה בשוקי המניות בארה"ב, על רקע הנאום של נגיד הבנק המרכזי של ארצות הברית בן ברננקי.

פעילות השחקנים בשוק הסחורות הושפעה בחודשים האחרונים (ותושפע גם בטווח הקרוב) מארבעה גורמים עיקריים: הראשון הוא ההאטה בסין, שלפי חלק מההערכות, צפויה לצמוח בפחות מ־6%, ובכל מקרה צפויה לרשום ירידה לעומת קצבי הצמיחה אליהם הורגלנו; השני הוא סביבת המאקרו בארה"ב והציפייה שברננקי יתחיל בתוכנית תמריצים שלישית; השלישי הוא המתיחות בין ישראל ואיראן סביב שאלת הגרעין, שמשפיעה בעיקר על מחיר הנפט; והרביעי הוא שער הדולר לעומת סל המטבעות בעולם.

הקשר הסיני לסחורות

החששות מהאטה סינית מבוססים על מאמצי ממשלת סין לקרר את שוק הנדל"ן המקומי, דבר שמשפיע גם על סקטורים אחרים בשל הצמצום באשראי. ואיך זה קשור לסחורות? בשנים האחרונות נע מדד הסחורות במקביל למדד המניות הסיני, לרוב באותו כיוון אם כי לעתים בעוצמה שונה ובעיכוב מסוים. ב־2011 הגיע שוק המניות הסיני לשיא באפריל, וכך גם מדד הסחורות. התנהגות זו חוזרת על עצמה בתקופות רבות בעשור האחרון, זאת משום שמקור השינוי בביקוש לחלק לא מבוטל מהסחורות הוא סין.

מלאי הנפט בכוננות

הנפט, שממשיך לרכז את עניין המשקיעים, מושפע כידוע באופן הדוק מהמתיחות במזרח התיכון ונסחר גם על רקע החשש שצד הביקוש לנפט יעלה על צד ההיצע. אולם, חשש זה החל להתבדות בשבוע שעבר לאחר שמשרד האנרגיה בארה"ב פרסם את נתוני מלאי הנפט, שעלו בקצב המהיר מאז יולי 2010. מלאי הנפט רשם עלייה של 7.1 מיליון חביות נפט בשבוע שהסתיים ב־23 במרץ, ועלה לרמה שטרם נצפתה בחצי השנה האחרונה. צרפת אף רמזה ביום חמישי האחרון כי יש סיכוי טוב להסכם אמריקאי־אירופי על שימוש במאגרים האסטרטגיים, וגם שר הנפט הסעודי אמר כי "אין סיבה הגיונית למחיר הנוכחי" ושמדינתו תשמח אם מחיר הנפט יירד. ואצלנו? מחיר הבנזין עלה לשיא חדש.

סוד המדינה הרוסי

מאז תחילת השנה עלתה כמות פוזיציות הלונג הספקולטיביות בחוזים על הפלדיום, המשמש בעיקר לתעשיית הרכב, בכ־80%, כאשר האחזקה של תעודות סל (ETF) על פלדיום באותה תקופה גדלה בכ־225 אלף אונקיות. זאת, לאחר שמכירות הרכבים לינואר, המשפיעות באופן הדוק על מחיר הפלדיום, היו גבוהות משמעותית מהתחזיות, אך החווירו מול נתוני פברואר שהצביעו על מכירות של יותר מ־15 מיליון כלי רכב בקצב שנתי. מדובר בנתון החזק ביותר בשלוש השנים האחרונות, והמגמה צפויה להתחזק לאור הזדקנות צי הרכב האמריקאי.

חלק מההערכות בשוק מצביעות על עודף ביקוש ב־2012, שנובע מבעיות היצע, ועשוי ליצור מחסור של כ־450 אלף אונקיות לעומת עודף של כ־970 אלף אונקיות ב־2011. אחד הגורמים לירידה בהיצע מגיע מרוסיה, יצואנית הפלדיום הגדולה בעולם. התפיסה הרווחת בתעשייה היא שבמשך שנים ייצאה רוסיה יותר פלדיום משהפיקה וכך הקטינה את המלאי שלה, אך אין לה כוונה להמשיך לעשות זאת השנה. מדובר רק בתפיסה, שכן נתוני מלאי הפלדיום הרוסיים חשאיים, ונחשבים לסוד מדינה. גורם נוסף מגיע מדרום אפריקה, היצואנית השנייה בגודלה שסובלת מסכסוכי עבודה במכרות.

אפקט ההתאוששות

הכסף הוא הנפוץ והזול מבין המתכות היקרות, ומשמש לתעשייה ולתכשיטים. אחד הסיפורים המעניינים בהיסטוריה של המתכת החל ב־1973 כאשר האחים האנט, יורשי אימפריית נפט גדולה, החלו לרכוש כסף כגידור מפני אינפלציה. מחיר אונקיית כסף עמד אז על 1.95 דולרים. לאחר מכן החליטו האחים יחד עם מספר אילי נפט סעודים להגדיל את מלאי הכסף שבידיהם ורכשו 200 מיליון אונקיות, כמחצית מההיצע העולמי הזמין באותה תקופה. מחיר הכסף זינק מכ־5 דולרים לאונקיה ל־50 דולר, כאשר רק לאחר התערבות השלטונות נפל מחירו ל־ 10.8 דולר. האחים האנט (כמו אחרים שניסו ליהנות מהעליות) פשטו רגל, והורשעו במניפולציה של השוק.

מחיר הכסף, שלא משמש כמטבע רזרבה ולא נמצא במחסור, נסק מאז סוף 2008 ועד אמצע 2011 ב־450% והגיע לשיא של 48.5 דולר לאונקיה. מאז הספיק הכסף לרדת ל־31.7 דולר לאונקיה. כשכלכלה מתחילה להשתפר והכסף לא נתפס יותר כחוף מבטחים, הסנטימנט של המשקיעים כלפיו נובע משימושיו התעשייתיים, והסיכוי לעליות גובר עם התאוששות הכלכלה. יעידו על כך כמות פוזיציות הלונג הספקולטיביות שזינקו ב־200% מתחילת 2012.

נורת אזהרה

החוזה על התירס, שנסחר כל השבוע האחרון בירידות, זינק ב־6.6% ביום שישי לאחר פרסום דו"ח המלאים של משרד החקלאות האמריקאי. התברר כי מלאי התירס, נכון לתחילת מרץ, ירד ב־8% לעומת המלאי בשנה החולפת. בניגוד לדו"ח המלאים, דו"ח הזריעה מצביע על עלייה של 4% בשטחים שבהם נזרע תירס לעומת השנה הקודמת, ו־9% לעומת 2010.

בצד הביקוש צפויה סין להגדיל את היבוא של הגרעינים השנה ב־57 מיליון טונות, המהווים עלייה של 8.9% לעומת השנה שעברה. דו"ח המלאים האחרון מהווה נורת אזהרה בכל מה שקשור במחירי המזון בעולם. מדד מחירי המזון של האו"ם, שירד החל מפברואר 2011 ועד סוף השנה בכ־11.5%, שב ועלה מתחילתה ב־2.1%. הרצון של מדינות להבטיח מחירי מזון בני־השגה, במיוחד בשווקים מתעוררים, עלול לגרור ביקושים ערים שיביאו להמשך עליית המחירים. הצמיחה של אוכלוסיית העולם והעלייה ברמת החיים בשווקים המתעוררים מעלות אף הן את הביקוש למזון ולתירס. השיא האחרון במחיר התירס נרשם ביוני 2009, אז עמד על 7.90 דולרים לבושל, כאשר ביום שישי האחרון נסגר המחיר על 6.44 דולרים לבושל.

הכותב הוא מנהל תחום גלובלי בכלל פיננסים