קרן המטבע: הצמיחה בישראל תעמוד על 2.8% ב-2012

כלכלת ישראל תצמח ב-2.9% ב-2012 וב-3.8% ב-2013, בעיקר בשל גידול בייצוא, כך כותבים כלכלני קרן המטבע הבינלאומית בדו"ח השנתי שלהם על ישראל.

עם זאת, מזהירים אנשי הקרן כי תחזית זו מניחה כי אירופה תצליח לצאת מהמשבר הכלכלי שמעיב עליה. בשבוע שעבר העלה בנק ישראל את תחזית הצמיחה למשק לרמה של 3.1% השנה ו-3.5% בשנה הבאה. אנשי הקרן הגישו בחודש שעבר את הטיוטה של הדו"ח לשר האוצר, יובל שטייניץ, ונגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ועתה היא אושרה בדירקטוריון הבנק ופורסמה כדוח הסופי.

למרות תחזית הצמיחה הסבירה יחסית למדינות המערב, בטווח הארוך, מזהירים כלכלני הקרן, המצב המקרו-כלכלי יושפע מהדמוגרפיה בישראל ולא ממצב גוש היורו. בדו"ח נכתב, כי הגידול באוכלוסיה החרדית והערבית, הממעטת להשתתף בשוק העבודה יחסית לאוכלוסיה היהודית הלא-חרדית, עשוי להגדיל את שיעורי העוני ולהקטין את שיעורי הצמיחה. בדו"ח אף כותבים אנשי הקרן, כי אם ההשתתפות של שני המגזרים הללו היתה דומה לזו הכללית, התוצר היה יכול להיות גבוה יותר ב-15% מאשר כיום.

"הגירעון יגיע השנה לכ-3.4%"

 

באשר לגירעון בתקציב המדינה, כלכלני הקרן חוזים כי בשל הירידה בהכנסות ממסים, הגירעון יגיע השנה לכ-3.4%, לעומת יעד גרעון של כ-2% שהגדירה הממשלה. המטרה העיקרית של המדיניויות הפיסקאלית צריכה להיות שמירה על מתווה יורד של החוב ביחס לתוצר, העומד כיום על 74%.

הדרך לעשות זאת, אומרים בקרן, הוא צמצום הוצאות הממשלה. עם זאת, הם כותבים, מדובר במשימה קשה בשל "זינוק במספר הפורשים מעבודה יקטין את הגידול ביכולת הייצור של ישראל מתחת לנורמות של העשור האחרון והדאגה החברתית לגבי מחירי המוצרים יקשו על האפשרות של הגדלת המיסוי העקיף (דוגמת מע"מ – מ"פ)".

בדו"ח נכתב עוד, כי על מנת למנוע הגדלת הגרעון בשנה הבאה ופגיעה באמון המשקיעים, על הממשלה להמשיך בריסון הוצאותיה, למצוא דרכים להגדלת הכנסותיה ולהגדלת התוצר. על מנת לעמוד ביעדים אלו, מציעה הקרן להקים מועצה פיסקאלית ליד הממשלה שתמליץ על מדיניות כלכלית ורומזת כי יש לשקול העלאת המע"מ, שעומד כיום "רק על 16%".

כלכלי הקרן אומרים כי אמנם יש להגדיל את התקציבים הציבוריים לשיפור החינוך והתשתיות ביישובים ערביים, אך בסך הכל התקציבים בנושאים חברתיים כמו חינוך ובריאות נמצאים באזור הממוצע של מדינות ה-OECD. בישראל אמנם ההוצאה הלאומית לחינוך עומדת על כ-7% מהתמ"ג, לעומת כ-6% בממוצע מדינות ה-OECD, אולם בה גם שיעור הצעירים גבוה יותר. בנושאי בריאות ההשוואה קשה יותר, בשל מערכות הבריאות השונות מאוד בכל מדינה, אולם שיעור ההוצאה בישראל לא השתנה זה שנים רבות ועומד על כ-7.9% מהתוצר, למרות הזדקנות האוכלוסיה ובעיות תקציב קשות שפוגעות בתפקוד המערכת.

כלכלני קרן המטבע הבינלאומית היו בין אלו שהובילו ותמכו במדיניות כלכלית ליברלית מאוד במדינות רבות. בין השאר, הוטלה על הקרן ביקורת רבה כאשר המלצות המדיניות שלה למדינות מזרח אירופה לאחר פירוק ברית המועצות כללו מעבר מהיר וחד לכלכת שוק שבעקבותיו נפגעו משקים אלו. כלכלני הקרן ממליצים באופן עקבי על מדיניות של קיצוץ חלקם של הממשלות במשק, הליכי הפרטה וגלובליזציה ועוד. הקרן ספגה ביקורת קשה ממספר כלכלנים בכירים, בהם גם חתן פרס נובל לכלכלה, גוזף שטיגליץ, שטען כי במעשיה והמלצותיה מדרדרת הקרן את כלכלות העולם ופוגעת ביציבותן.

שר האוצר, יובל שטייניץ, הגיב בסיפוק על הדו"ח והדגיש ש"ההמלצה החד משמעית בדו"ח להמשיך ולשמור על משמעת כלכלית ותקציבית במהלך שנת 2012, ובמהלך התקציב לשנים 2013-2014, ולהמשיך להקפיד על הורדת יחס החוב-תוצר, צריכה לשמש תזכורת לאתגרים שבפניהם אנו ניצבים ולהזהיר את כולנו מחוקים והחלטות פופוליסטיות וחסרות אחריות". עוד העריך שטייניץ כי "אם נצליח לשמור על המשמעת הכלכלית והתקציבית, לעודד השקעות זרות במשק בהמשך השנה, תוכל כלכלת ישראל לצמוח גם בשנת 2012 בשיעור גבוה משמעותית מהתחזית שכלולה בדו"ח".