פרשנות: לרכוב על התשתיות של בזק ו-HOT בחינם

כוונתו המקורית של משרד התקשורת בפיצול האינטרנט הישראלי לשני רכיבים נשמעה הגיונית אי שם בשנות התשעים. מכיוון שבזק היא ספקית האינטרנט היחידה, ניתן לעורר תחרות אם חלק מהשירות יסופק בידי חברות המתחרות ביניהן. כך נולדו ספקיות האינטרנט, וגם כניסתה של HOT לאספקת אינטרנט לא גרמה לשינוי המדיניות. השנים שחלפו, ומיליארדי השיחות שקיימו לקוחות שטורטרו והשקלים שהוצאו, רק הוכיחו שהפיצול היה טעות איומה.

ואולם, טעות שכזו לא ניתן פשוט למחוק ביום אחד. לכן "ביטול" ספקיות האינטרנט אמור להתבצע במסגרת מהלך השוק הסיטונאי. לא מדובר במחיקתן בפועל, אלא במתן אפשרות לספקיות לרכוש מבזק ומ־HOT את החיבור הפיזי לבית הלקוח, ולפנות אליו כישות אחת המציעה לא "תשתית" ולא "ספק", אלא "אינטרנט".

בחינת התשלום על התמסורת אמורה להתבצע במסגרת אותו שוק סיטונאי. אך קבלת החלטה בנושא כבר עתה מקבעת את הגדרתן של הספקיות כמפעילות וירטואליות, מעין פרזיט - הן מספקות שירות שאינו קיים באף מקום בעולם, וכעת רוכבות על התשתית ללא תשלום.

בנוסף, כאשר שני רכיבים מתוך השוק הסיטונאי, הפוגעים בבזק ו־HOT, מבוצעים כבר כעת (ביטול התשלום על ה־ADSL הערום בבזק וביטול התשלום על התמסורת בשתיהן), אך משרד התקשורת לא מכריע בנושאים שדווקא עשויים להקל עליהן (ביטול הפיקוח על מחירי בזק הקמעונאיים, הקלת ההפרדה המבנית בשתיהן) - הוא רק מחזק את תחושתן כי מדיניותו כלפיהן אינה מאוזנת ונגזרת מלחץ של המתחרות.